סיאלקוט
 | |
| מדינה |
 פקיסטן |
|---|---|
| מחוז |
 פנג'אב |
| רשות מחוקקת |
Municipal Corporation of Sialkot  |
| שטח | 3,016 קמ"ר |
| גובה | 256 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 591,668 (2017) |
| קואורדינטות | 32°30′00″N 74°32′00″E / 32.5°N 74.533333333333°E |
| אזור זמן | UTC+5 |
| http://www.mcsialkot.lgpunjab.org.pk/ | |
  | |
סיאלקוט (בפנג'אבי: سيالكوٹ) היא עיר הממוקמת בפנג'אב (פקיסטן). העיר משמשת כבירת מחוז סיאלקוט (אנ') והיא העיר ה-12 בגודל אוכלוסייתה בפקיסטן.[1] סיאלקוט גובלת בג'אמו בצפון מזרח, מחוז נארוואל (אנ') בדרום מזרח, גוג'ראנוואלה (אנ') בדרום מערב וגוג'ראט (אנ') בצפון מערב. בסיאלקוט חי מוחמד אקבאל.[2]
סיאלקוט ממוקמת בתחום העיר סגאלה (אנ'), בירת ממלכת מאדרה (אנ') שנהרסה על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 326 לפנה"ס. היא הפכה לבירת הממלכה ההודו-יוונית על ידי מננדרס הראשון (אנ') במאה ה-2 לפני הספירה - תקופה שבה העיר שגשגה מאוד והייתה למרכז סחר ומחשבה בודהיסטית.[3] במאה ה-6 לספירה, הפכה העיר שוב לבירת ממלכת טאנק (אנ'), ששלטה בפנג'אב במשך שתי המאות הבאות. סיאלקוט המשיכה להיות מרכז פוליטי מרכזי עד שהוחלפה על ידי לאהור בתחילת האלף הראשון לספירה.[4] סיאלקוט הייתה בירתו של השליט המוסלמי הפנג'אבי ג'סרט (אנ'), ששלט על רוב פנג'אב וג'אמו בתחילת המאה ה-15.[5][6] תחת האימפריה המוגולית, ובמיוחד תחת שלטונו של הקיסר המוגולי אורנגזב, סיאלקוט נודעה כמרכז גדול של עולמא,[7] והיא משכה חוקרים בשל הזמינות הנרחבת של נייר בעיר.[8]
העיר סיאלקוט היא מקום הולדתו של מוחמד איקבל.[9][10][11][12]
העיר נודעה ברוח היזמית שלה ובאקלים העסקי המיוחד שלה, שהפכו את סיאלקוט לדוגמה לעיר פקיסטנית קטנה שהתפתחה כ"מרכז ייצור ברמה עולמית".[13] העיר הקטנה יחסית ייצאה סחורות בשווי מיליארד דולר בשנת 2017, או כ-10% מסך היצוא של פקיסטן.[13][14] העיר מכונה "בירת ייצור הכדורגל של העולם",[15] מכיוון שהיא מייצרת למעלה מ-70% מכלל כדורי הכדורגל המיוצרים בעולם.[16]
נמל התעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נמל התעופה הבינלאומי של סיאלקוט (אנ') ממוקם כ-20 ק"מ ממרכז העיר. הוא הוקם בשנת 2007 בעלות של 4 מיליארד רופי. מהנמל ממריאות טיסות ברחבי פקיסטן, ויוצאות ממנו טיסות ישירות גם לבחריין, עומאן, ערב הסעודית, קטר, איחוד האמירויות הערביות, צרפת, בריטניה וספרד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Pakistan City & Town Population List". Tageo.com website.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "JI demands Sialkot-wide holiday on Allama Iqbal's birthday". The Nation (באנגלית אמריקאית). 2019-11-07.
- ↑ McEvilley, Thomas (2012). The Shape of Ancient Thought: Comparative Studies in Greek and Indian Philosophies. Skyhorse Publishing. ISBN 9781581159332.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Man & Development. Centre for Research in Rural and Industrial Development. 2007.
- ↑ Slaje, Walter (2007). "Three Bhattas, Two Sultans, and the Kashmirian Athavaveda". In Griffiths, Arlo; Schmiedchen, Annette (eds.). The Atharvaveda and its Paippaladasakha. Historical and Philological Papers on a Vedic Tradition. Shaker Verlag. p. 342. ISBN 978-3-8322-6255-6.
- ↑ Lal, K. S. (1958). "Jasrat Khokhar". Proceedings of the Indian History Congress. 21: 274–281. ISSN 2249-1937. JSTOR 44145212.
- ↑ The Pakistan Review. Ferozsons Limited. 1968.
- ↑ Sahay, Binode Kumar (1968). Education and learning under the great Mughals, 1526–1707 A.D. New Literature Pub. Co.
- ↑ Bentlage, Björn; Eggert, Marion; Krämer, Hans-Martin; Reichmuth, Stefan (2016-10-11). Religious Dynamics under the Impact of Imperialism and Colonialism: A Sourcebook (באנגלית). BRILL. p. 267. ISBN 978-90-04-32900-3.
- ↑ Lelyveld, David (2004), "Muhammad Iqbal", in Martin, Richard C. (ed.), Encyclopedia of Islam and the Muslim World: A-L, Macmillan, p. 356, ISBN 978-0-02-865604-5,
Muhammad Iqbal, South Asian poet and ideological innovator, wrote poetry in Urdu and Persian and discursive prose, primarily in English, of particular significance in the formulation of a national ethos for Pakistan.
- ↑ Sevea, Iqbal Singh (2012), The Political Philosophy of Muhammad Iqbal: Islam and Nationalism in Late Colonial India, Cambridge University Press, pp. 14–, ISBN 978-1-107-00886-1,
In 1930, he presided over the meeting of the All-India Muslim League in Allahabad. It was here that he delivered his famous address in which he outlined his vision of a cultural and political framework that would ensure the fullest development of the Muslims of India.
- ↑ "Asghar Sodayee, The Creator Of Famous Pakistan Movement Slogan". UrduPoint (באנגלית).
- 1 2 "Pakistan's business climate If you want it done right". The Economist. 27 באוקטובר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Naz, Neelum. "Historical Perspective of Urban Development of Gujranwala". Dept. of Architecture, UET, Lahore.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "World's Football Manufacturing Capital in Pakistan Gets a Green Makeover". 25 בנובמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Asian Development Bank".