סיביל (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סיבילאנגלית: Sybil) הוא ספר מאת פלורה שרייבר, שיצא לאור בשנת 1973 ועוסק בפסיכותרפיה ובהיסטוריה של ההתעללות, שעברה אישה בשם סיביל דורסט, שסבלה מפיצול אישיות.

הספר מתבסס על סיפורה של אישה אמיתית, שירלי מייסון, שטופלה על ידי ד"ר קורנליה וילבור (מייסון נולדה ב-1923 ונפטרה ב-1998 ווילבור נפטרה ב-1992). בשנת 1976 הופק סרט קולנוע על-פי הספר.

השפעת היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שהספר ראה אור, שאלת קיומה של תופעת פיצול האישיות היה שנוי במחלוקת בין אנשי המדע. אחד הטיעונים נגד קיום התופעה היה שרוב העדויות שנאספו על התופעה הוא מטיעונים משפטיים של נוכלים המנסים להתחמק מעונש; הם טוענים כי הפשעים שהם ביצעו התבצעו ידי אישיות אחרת ששלטה בגופם. המקרה של סיביל, שהיה בין מכריעי הכף לקבלת קיום התופעה היה שונה לחלוטין מזה של עבריינים המתרצים את מעשיהם בבית המשפט. סיביל הגיעה לטיפול בלא שהיה לה שום רישום פלילי והדרישות שלה מהמטפלים היו דומות לאלה של צרכני בריאות אחרים.

סרט מצליח, על פי ספר רב מכר, שקדם לסיביל ועוסק בתיאור מקרה אמיתי של פיצול אישיות, שלוש פנים לחוה, הביא את תופעת פיצול האישיות לתודעת ההמונים אך לא שכנע את מרבית המומחים בקיומה. קשה לדעת מדוע השפעת היצירות על המומחים הייתה כה שונה, אולם ייתכן שהדבר קשור להבדל העיקרי בין היצירות. את שלוש פנים לחוה קל יחסית לצרוך. לעמות זאת, תיאורי ההתעללות שעברה סיביל הופכים את הסרט ואת הספר לקשים לצפיה ולקריאה ורישיון ההקרנה של הסרט מותנה ביידוע הקהל בהמלצת המומחים שלא לראות אותו מתחת לגיל 17.

כשהגיעה סיביל לטיפול, המקרה שלה התגלה כיוצא דופן גם בין המקרים החריגים של פיצול אישיות, בעיקר משום שאצל סיביל נמצאו לא פחות מ-16 אישיויות שונות, ביניהן גם שני נערים. בזמן הטיפול, בשנות ה-50 של המאה ה-20, היה זה המקרה הידוע הראשון של אישיות בת המין השני אצל אדם הסובל מפיצול אישיות; מאז תועדו עוד כמה מקרים כאלה. כל אחת מן האישיויות השונות של סיביל הופיעה בזמן מסוים בחייה, כמפלט ממצב בלתי אפשרי לסיביל עצמה, והריפוי, בתהליך קשה, ממושך ומתיש, נמצא לבסוף באיחוד כל האישיויות, שהיו למעשה היבטים שונים באישיותה המקורית, המדוכאת, של סיביל עצמה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז ילדותה המוקדמת מתנסה סיביל באיבוד זמנים - היא מוצאת את עצמה במקום שונה מזה שבו הייתה אמורה להיות, אנשים מאשימים אותה בדברים שאיננה זוכרת שעשתה, דברים משתנים בחייה בלי שתבין איך ומתי. היא סובלת מפגיעות שונות, שאיננה זוכרת איך אירעו וגם אם כן, היא מפחדת לספר. אמה מתרצת אותן בפזיזותה, רשלנותה או הליכותיה המגושמות. איש איננו נחלץ לעזרתה - אביה מקבל את תירוצי אמה, סבתה האוהבת נכנעת לתכתיבי האם ומתרחקת מן הילדה הפגועה וגם הרופא מעדיף לרפא את החולי שלשמו הובאה אליו ולהתעלם מפגיעות בלתי מוסברות.

בהמלצת רופא המשפחה, מביאים הוריה של סיביל את בתם אל פסיכולוגית, אך כאשר מסתמן סיכוי לטיפול הכולל אשפוז, הם נרתעים. אביה דוחה את הרעיון משום שפסיכואנליזה אינה עולה בקנה אחד עם אמונתו הדתית, הנוצרית-פונדמנטליסטית, וגם לאחר שהוא נותן את הסכמתו לטיפול, שלא יכלול אנליזה, מכשילה אמה של סיביל את הרעיון, כשהיא מנצלת לשם כך הצטננות קשה של סיביל, המונעת ממנה להגיע לפגישה עם הפסיכולוגית, ואת מעבר הפסיכולוגית עצמה לעיר אחרת. שנים חולפות עד שנודע לסיביל, שלא הפסיכולוגית נטשה אותה אלא אמה חסמה לפניה במתכוון את הדרך להמשך הטיפול. רק לאחר מות אמה, כאשר איבוד הזמנים מחמיר והולך עד שאינה יכולה לעמוד בכך, היא חוזרת ומחדשת את קשריה עם ד"ר קורנליה וילבור, שהייתה בינתיים לפסיכיאטרית, העובדת בשיטת הפסיכואנליזה.

סיביל הבוגרת היא ציירת מוכשרת ומורה לאמנות בבית ספר. היא משתדלת ללמוד, להתקדם ולהתפתח, אך מחלתה מכשילה אותה שוב ושוב. היא עצורה, חרדה, סגורה ומסויגת. לאחר פגישות רבות, כאשר ד"ר וילבור מצליחה סוף סוף לרכוש את אמונה של סיביל ולחדור מבעד למעטה הביטול העצמי ורגשי הנחיתות המדכאים אותה כל חייה, מתחילות להופיע הדמויות האחרות ומתגלה סוד איבוד הזמנים של סיביל. עוד זמן עובר עד שהפסיכיאטרית מחליטה לחשוף את סוד האישויות השונות לפני החולה עצמה, שאינה מודעת כלל לקיומן. רק אז, אחרי שסיביל מתגברת על אימת הידיעה וההבנה של מצבה החריג, מתחיל הטיפול האמיתי, פורץ הדרך, במחלתה ומתבררת לאשורה זוועת הדברים שעוללה לה אמה בילדותה, מאז ינקותה ולאורך שנים. כל אישיות הנגלית לרופאה חושפת פן חדש ושונה של סיביל:

  • פגי לו הילדותית והזועמת, שצצה בעת הלוויית הסבתא האהובה,
  • פגי אן, הדומה לה בנחרצותה, אך מעודנת ממנה - שתיהן תולדה של השם, פגי-לואיזיאנה, שאמה של סיביל הצמידה לה משום שלא אהבה את זה שבחר לה אביה.
  • ויקי, או ויקטוריה אנטואנט שארלו, היא המיטב שבסיביל, הדמות שהייתה סיביל יכולה להיות אלמלא נסיבות חייה המחרידות. ויקי נבונה, מוכשרת, יציבה ומאוזנת. היא בקיאה בכל המתרחש בחייה של סיביל על כל האישיויות השולטות בהם. היא חיה את חייה של סיביל למענה, קושרת קשרי ידידות ועבודה, משלימה עם הצורך להיוודע לכל כסיביל ומודעת לבעיות, שדמויות אחרות מעוללות לסיביל כאשר הן עולות אל פני השטח. הצרה היא, שגם ויקי, החכמה והמודעת, מאמינה שזמנה כסיביל עתיד לחלוף וכי יש לה משפחה גדולה ואוהבת בצרפת, שתבוא לקחתה הביתה בבוא הזמן, ואז תמשיך את חייה בגוף משלה. ויקי היא תוצר הפנטזיה של סיביל, שנכספה למשפחה בריאה, אוהבת ויציבה ויצרה לה אותה בארץ רחוקה.
  • מרשה וונסה הן דמויות מנוגדות ומשלימות זו את זו.
  • מרי היא דמות אימהית, התגלמות סבתה החמה והאוהבת של סיביל, שמתה בהיותה בת תשע.
  • מייק וסיד הם נערים, שקיבלו עליהם את דמות האב והסב, פרי הזדהותה של סיביל עם הגברים במשפחתה מאחר שלא יכלה להזדהות עם אמה המתעללת.
  • מרג'ורי היא החלק מלא החיים ובעל ההומור של סיביל, הדמות שנחלצה ללא פגע מן ההתעללויות וההזנחה של האם הסכיזופרנית והקהילה האדישה והמתעלמת.
  • הלן היא האישיות המפוחדת עד אימה, על אף שאפתנותה ורצונה להצליח.
  • סיביל אן היא הצל, דמות מכווצת, מאובנת מתשישות, נטולת כל רצון ויכולת לפעול, מדוכאת עד כלות.
  • קלרה היא החלק הכועס של סיביל, הזועם על כניעותה, על חוסר יכולתה להיאבק במכשולים שבדרכה ולפתח את עצמה.
  • ננסי לו אן אחוזת דיבוק של אימה מהרס העולם, ממפץ גדול או התפוצצות קטנה יותר שתביא עליה את הקץ. היא נושאת את כל הפחדים, שסבה של סיביל, אחוז דיבוק שנאה לקתוליות, החדיר בה במשך שנים. פחדיה עזים כל כך, שהם מניעים אותה לעבר מחשבות התאבדות, כמוצא מן האימה.
  • רותי היא פעוטה, שהופיעה כשסיביל הייתה בת שלוש וחצי ונשארה בגיל זה.

התפצלות האישיויות הראשונה, בגיל שלוש וחצי, חלה כאשר סיביל הבינה, ששום הצלה מבחוץ אינה צפויה לה, גם לא כשניסתה לקרוא לעזרה ביכולתה המוגבלת של ילדה קטנה. היא חדלה אז להתקיים כעצמה והחלה להיעזר בדמויות המשנה שלה, שקיבלו עליהן אותם חלקים מאישיותה שהזדקקה להם בכל רגע נתון. הטיפול בסיביל הגיע לשיאו ונחל הצלחה, כאשר הכירה לבסוף את כל הדמויות שחלקו בגופה כל חייה והצליחה להתמזג איתן. בגיל ארבעים ושתיים הייתה סיביל, לראשונה בחייה, אדם שלם ומודע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"התעללות בילדים והפרעת ריבוי אישויות", פיליפ מ. קונס, דוקטור לרפואה המחלה לפסיכיאטריה, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה, אינדיאנפוליס, ארצות הברית