לדלג לתוכן

סידהארתא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סידהרתא)
סידהארתא
Siddhartha
כריכת הדפסה מחודשת, 1977
כריכת הדפסה מחודשת, 1977
מידע כללי
מאת הרמן הסה
שפת המקור גרמנית
סוגה רומן אלגורי
מקום התרחשות הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1922
מספר עמודים 122
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת שוקן
תאריך 1975
תרגום אברהם כרמל
מהדורות נוספות
תאריך מהדורה ראשונה 1922
סדרה
ספר קודם Klingsor's Last Summer עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002293546, 001339203, 001339202, 002257589
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ההוצאה המקורית של הספר, משנת 1922

סידהארתא הוא רומן אלגורי מאת הרמן הסה. הרומן עוסק במסע רוחני של נער הודי בשם סידהארתא בתקופת גאוטמה הבודהה. זהו הרומן התשיעי במספר שכתב הסה והוא פורסם לראשונה בשנת 1922 על רקע שהותו של הסופר בהודו בתחילת המאה ה-20.

המילה "סידהארתא" היא שרשור של שתי מילים בשפה הסנסקריטית "סידהא" (הושג) בצירוף "הרתא" (משמעות). צירוף שתי המילים משמעו "מי שמצא משמעות (לקיומו)" או "מי אשר השיג את יעדיו". אך חשוב מכך, סידהארתא הוא שמו הפרטי של הבודהה.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתרחש בהודו העתיקה בתקופת הגאוטמה בודהה. הסיפור פותח בעזיבת סידהארתא, בנו של ברהמן, את ביתו. הוא מצטרף לאסטיסיזם בליווי גובינדה. השניים יוצאים במסע חיפוש אחר ההארה. סידהארתא עובר סידרה של תמורות ומגיע למספר תובנות בעת מסעו אל היעד.

הניסיון הוא הצבר של אירועים שחווה המודעות של האדם בעת חייו. ניסיון הוא ידע ולמידה. הבנה היא הפנמה. ברומן של הסה, הניסיון מצטייר כאמצעי היעיל ביותר להגיע להבנת המציאות ולהגיע אל ההארה. העיצוב של מסעו של סידהארתא מוכיח שההבנה לא מושגת באמצעות לימודים ושיטות שכליות. גם לא באמצעות נהייה אחר ההנאות של העולם. ברם, ההבנה מושגת באמצעות מצבור של האמצעים הללו.

מכאן, שאירועים בודדים הם חסרי משמעות כשלעצמם - הישארותו של סידהארתא עם הסמסארה והיסחפותו בעולם האהבה והעסקים אינם מובילים לנירוואנה. ברם, הם אינם בגדר הפרעות שכן כל פעולה שסידהארתא נוקט בה וכל אירוע שמתרחש בחייו עוזרים לו להשיג הבנה. סך כל החוויות הללו הוא הניסיון.

לדוגמה, אהבתו היצרית והכואבת של סידהארתא לבנו הוא חוויה שמלמדת אותו אמפתיה. לאחר חוויה זו הוא מסוגל להבין את עולם הילדים. לפני כן, על אף שהיה מעורה בעולם הסמסארה הוא לא היה מסוגל להבין את עולמם. ולמרות הדבקות בסמסארה הוא לא היה מסוגל להבין את טבעה. הניסיון של הסמסארה בנקודה זו לא הוביל להבנה ואולי אפילו עיכב אותו. בניגוד לכך, ניסיונו של סידהארתא עם בנו מאפשר לו לאהוב. פעם נוספת האהבה כשלעצמה לא מובילה להבנה.

תמות עיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסל בודהה באזור הדרומי של הריין

כבר מתחילת מסעו של סידהארתא הוא מחפש שינוי עצמי. הוא חובר לאסתיקס, מבקר את גאוטמה וחובק את תשוקותיו הארציות ולבסוף חובר לטבע. כל זאת בניסיון להשיג נירוואנה. סידהארתא יודע שאין באפשרותו להשיג הארה בנהייה אחר גאוטמה. הרומן מדגים כיצד הנתיב אל ההארה לא יכול להירכש מאדם אחר משום שהנתיב שונה לכל אדם ולא יושג רק על ידי הקשבה או ציות לאדם שכבר פסע בנתיב. שכן, מילים ולימודים יכולים לתאר את האמת אך הם אינם האמת עצמה. בהיותם עקרונות, הם לוכדים את הפרט, בעוד ההארה בהיותה חסרת עקרונות משחררת את הפרט.

עיקרון יסוד, הבא לידי ביטוי גם בספרים נוספים של הסה, הוא אם כן הצורך בהתנסות אישית, להבדיל מהצטרפות לאחרים או הליכה אחר מורה דרך, יהא נעלה וצדיק ככל שיהא. כך, בחברת הסגפנים מן היער לא מוצא סידהארתא מנוח, שכן ברבות הזמן הוא חש שתורתם אינה אלא בריחה מן האני ושכחה לשעה קלה; וכך גם במפגש עם נזירי הבודהה, בעקבותיו מבין לבסוף סידהארתא כי אפילו הם לא יוכלו ללמדו את סוד ההוויה. עמדה על כך מבקרת הספרות גיטה אבינור:

המפגש עם גוטאמא הקדוש הוא נקודת מפנה בחייו של סידהארתא. שעה שגווינדא מצטרף אל נזירי הבודהה, חש סידהארתא ביתר עוז את שידע עוד לפני כן: אין אדם, ולו גם הנעלה ביותר, שיוכל למסור לאחרים את סוד ההוויה. כל אדם חייב להתנסות בעצמו; אין מי שיכול, על סמך ניסיונו האישי, לפתור את שאלת קיומו של האחר. הבודהה הגיע לשלמות; סידהארתא אינו יכול להגיע לשלמות בדרך ההליכה אחר הבודהה; הוא חייב ללכת בדרך שלו, המיועדת רק לו.

גיטה אבינור, "ושוב: הרמן הסה", בספרה הפורטת על הפסנתר הכחול, מפעל סופרי חיפה, 1974, עמ' 98–114, בעמ' 105-104

תמה נוספת היא מעגליות הזמן המומחשת באמצעות היחסים של אב ובן המומחשים בניסיון של סידהארתא פעם ראשונה עם אביו ופעם שנייה עם בנו. רעיון המעגליות מודגם גם בצורך של סידהארתא במלווים. ראשית גובינדה אחר כך קמאלה ולבסוף ווסודבה - כל מלווה מסמל השגה של שלבים שונים בדרך אל ההארה. הרומן מיוחד בכך שהזמן אינו ליניארי. שרשרת האירועים מתרחשת בקפיצות לאורך הזמן אבל התמות בספר בסוף חוזרות אל המקור של הסיפור. הדבר מסמל את מהות הנהר שיש לו התחלה, אמצע וסוף כמו החיים. בסוף הסיפור זו ההכרה שסייעה לסידהארתא להגיע להארה. לא חשוב כמה החיים סוטים ממקור החיים, הכל לבסוף נוטה לשוב חזרה אליו. בסוף המסע שלו, רק דרך הבנת מנעד התחושות האנושיות מגיע סידהארתא לנירוואנה. כפי שנכתב, ברגע ההארה, סידהארתא חווה את התחושות של האנושות עוברים בראשו כנהר הזורם מהמקור שלו ואליו בחזרה.

התייחסויות במוזיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יצירות של להקת Yes מהאלבום "Close To The Edge" (יצירת הנושא וכן "And You And I") ספגו השראה מהספר.
  • האלבום של להקת רדיוהד משנת 2001 "Amnesiac" הכיל תמות ומילים שספגו השראה מהספר במיוחד "Pyramid Song" " I Might Be Wrong וכן "Like Spinning Plates".

תרגום עברי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרמן הסה, סידהארתא: סיפור נוסח הודו; מגרמנית: אברהם כרמל, ירושלים ותל אביב: שוקן, 122 עמודים, 1975.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]