לדלג לתוכן

סיון רהב-מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סיון רהב מאיר)
סיון רהב-מאיר
רהב-מאיר ב-2015
רהב-מאיר ב-2015
לידה 2 ביולי 1981 (בת 43)
ל' בסיון ה'תשמ"א
רמת השרון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מעסיק חברת החדשות
בעבר:
גלי צה"ל
ידיעות אחרונות
תחום סיקור אקטואליה, פוליטיקה, יהדות
בן זוג ידידיה מאיר
מספר צאצאים 5
קישורים חיצוניים
פייסבוק SivanRahavNews
טוויטר SivanRahav
www.sivanrahavmeir.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיון אסתר רהב-מאיר (נולדה ב-2 ביולי 1981, ל' בסיוון ה'תשמ"א) היא עיתונאית, כתבת חדשות, פובליציסטית ומנחת טלוויזיה ורדיו ישראלית.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיון אסתר רהב נולדה ברמת השרון, לאריה ולרונית רהב, וגדלה כחילונית[1]. קרויה על שם החודש העברי שבו נולדה. בגיל שש עברה עם משפחתה להרצליה, והחלה לכתוב בעיתוני הילדים "צ'ופר" ו"פשוש".

כשהייתה בת שמונה אובחנה כמחוננת, ולמדה בפרויקט המחוננים בעירה בבית הספר שמואל הנגיד. בתיכון למדה בפרויקט "רמות" שבתיכון רוטברג.

הנחתה תוכניות טלוויזיה בטלוויזיה החינוכית, בהן תוכנית הילדים "בננה בום" לצדו של מיכאל הנגבי, "זומביט" בנושאי מחשוב. שימשה כתבת נוער ותחקירנית בעיתונים "כולנו", "ראש 1" ו"קלפים פתוחים" בטלוויזיה הלימודית[2]. ראיינה בטלוויזיה את ראש הממשלה יצחק רבין[3] ואת שר החוץ שמעון פרס[4], השתתפה בתוכנית הטלוויזיה "בשידור חי עם דן שילון" ובתוכנית "הראשון בבידור" עם דודו טופז.

לימים סיפרה שבעקבות רצח רבין, זמן קצר לאחר שראיינה אותו, החלה במסע להכרת היהדות[1].

כשהייתה בת 17 יצא לאור ספרה הראשון, "מדריך לעיתונאי הצעיר".

בגיל 18 סיימה את לימודיה לתואר ראשון במדע המדינה ובניהול באוניברסיטת תל אביב. בשנות לימודיה באוניברסיטה בעקבות קריאת ספרים של ישעיהו ליבוביץ[5], נחמה ליבוביץ, הרב סולובייצ'יק והרב קוק[6] חזרה בתשובה. לפני שירותה בצה"ל, למדה במשך שנה במכינה קדם-צבאית בית ישראל.

רהב (משמאל) בגיל 14, יחד עם יצחק רבין בתוכנית "בשידור חי עם דן שילון" לכבוד ראש השנה תשנ"ו, ספטמבר 1995

את שירותה בצה"ל עשתה בגלי צה"ל כששימשה ככתבת לענייני רווחה וקליטה ולענייני משפט ולענייני דתות. עם שחרורה בשנת 2002, מונתה לכתבת לענייני דתות בערוץ 2, ולאחר מכן מונתה לכתבת לענייני משפט. בהמשך החלה להנחות את מגזין האקטואליה היומי של חברת החדשות של ערוץ 2 "שש עם", שאותו היא הגישה לסירוגין עם עודד בן-עמי.

בשנת 2003 נישאה לפובליציסט ושדרן הרדיו ידידיה מאיר. בשנת 2005 הוציאה עם בעלה את הספר "ימים כתומים" (הוצאת ידיעות אחרונות), שמאגד שמונה ראיונות עם דמויות מהציונות הדתית, בהן הרב אליקים לבנון, דוד לנדאו, תא"ל הרב ישראל וייס, הרב שלמה אבינר, מוטי זיסר ואחרים. הספר עוסק בעיקרו בהיבטים של תוכנית ההתנתקות בעיניהם של המרואיינים.

בשנת 2006 החלה להגיש יחד עם גידי גוב, ואחר-כך עם דני קושמרו, את תוכנית הבוקר של "קשת" "יום חדש" לאחר פרישתה של שירי ארצי. באוקטובר 2008 חשפה את דבר מעברו של לב לבייב ללונדון.

באוקטובר 2009 מונתה לתפקיד הכתבת בכנסת, והחליפה את עמית סגל, שעבר באופן זמני לתפקיד הכתב באירופה. החל משנת 2009 משדרת עם בעלה בגלי צה"ל תוכנית אישית בשם "סוף שבוע זוגי", מדי יום שישי בשעה 12:00.

במרץ 2011 ראיינה רהב-מאיר באופן בלעדי את שרה נתניהו. בריאיון הגיבה נתניהו לראשונה לביקורת נגדה[7]. בין היתר, ראיינה גם את משה טלנסקי, הרב עובדיה יוסף, ענת קם[8], ארקדי גאידמק[9], לב לבייב ושולה זקן[10]. רהב-מאיר חשפה את נישואי יגאל עמיר ללריסה טרימבובלר.

רהב-מאיר כותבת טור שבועי "פרשות השבוע" ב"המוסף לשבת", המוסף הפוליטי של "ידיעות אחרונות".

נבחרה על ידי "גלובס" לאשת התקשורת האהובה בישראל[11] ועל ידי המגזין ליברל לאחת מ-50 המשפיעים בישראל[12]. עיתון הג'רוזלם פוסט בחר בה לאחת מ-50 היהודים המשפיעים בעולם[13].

במרץ 2016 זכתה במכרז של משרד החינוך להנחיית חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, אך ויתרה על התפקיד, לאחר שנודע לה כי המנחה הקודם של החידון, אבשלום קור, מעוניין להמשיך להגישו, ושקיבל את ההודעה על החלפתו לאחר 28 שנים, במסרון[14]. ביום העצמאות 2016 הנחתה את טקס הדלקת המשואות לצדו של השחקן עמוס תמם[15].

ב-2023 הייתה הנואמת המרכזית באירוע הסיום של כינוס השלוחות של חב"ד בניו ג'רזי.

שיעורי תורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז ספטמבר 2015 מעבירה רהב-מאיר שיעור שבועי על פרשת השבוע, תוך התייחסות לאקטואליה השבועית. השיעור החל כיוזמה מקומית והפך לאירוע שבו משתתפים מאות אנשים מדי שבוע, ורבים נוספים צופים בו במרשתת. השיעור מתקיים מדי יום רביעי בהיכל שלמה בירושלים, משודר ברדיו גלי ישראל וזמין בווידאו ובתמליל באינטרנט[16]. במלואת שנה לשיעור הוא אירח את נשיא המדינה רובי ריבלין[3]. השיעור משלב פרשנים מסורתיים וכולל גם אנקדוטות אישיות, התייחסות לחדשות, לעולם הניו מדיה ולתקשורת הישראלית, וכן מכתבים שהקהל עצמו שולח לרהב-מאיר, על מנת שיוקראו בשיעור[17]. רהב-מאיר גם מפיצה "סטטוס יומי" בוואטסאפ, המתורגם לעשר שפות, לעשרות אלפי רשומים[18]. ב-2016 יצא לאור ספרה "הסטטוס היהודי", בהוצאת ידיעות ספרים, שגם תורגם לאנגלית.

רהב-מאיר בשבוע הספר העברי - מתחם התחנה בירושלים, 2017
מאחור משמאל: סיון רהב-מאיר, ד"ר עשהאל לובוצקי, יהורם גאון.
מלפנים משמאל: אלישיב רייכנר, רחלי שלו, יפעת ארליך.

מאז החל השיעור הוזמנה רהב-מאיר לדבר על פרשת השבוע ועל אקטואליה בין היתר בפורום מטכ"ל, במוזיאון הסובלנות בלוס אנג'לס ובכנס הוועד היהודי-האמריקאי בוושינגטון די. סי.

העיסוק הרב של רהב-מאיר בתקשורת ובפרשת השבוע במקביל, הוביל לחיקוי שלה בתוכנית "ארץ נהדרת"[19].

ב-2021 זכתה בפרס ירושלים על הנגשת עולם התורה ופרשת השבוע בזווית אקטואלית.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רהב-מאיר נשואה לאיש התקשורת ידידיה מאיר, ולהם חמישה ילדים[20].

מתגוררת בירושלים[21].

באוגוסט 2019 עברה עם משפחתה לניו יורק, כשליחת "המזרחי העולמי", שם היא לימדה, הרצתה וסיקרה את יהדות אמריקה[22]. במרץ 2020 היא שבה ארצה עם משפחתה עקב מגפת הקורונה[23].


עץ משפחת קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקרא
הורות[24]
נישואין[25]
איש תקשורת[26]
גבר
אישה
איש ציבור[26]
רב[26]
איש צבא[26]
איש תרבות[26]
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן קוק
שלמה זלמן קוק


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת הירשוביץ
 
רייזא רבקה
רייזא רבקה


 
 
אלטה בת שבע
אלטה בת שבע


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה מרים
בתיה מרים


פרידה חנה
פרידה חנה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צפורה
צפורה


 
 
 
 
 
 
לאה קוּק
לאה קוּק


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 https://www.facebook.com/SivanRahavNews/posts/3759612567424887
  2. ^ סמדר שילוני, "זה היה פורץ דרך, לא סדום ועמורה": כך ניצל פרק על נוער גאה ב"קלפים פתוחים", באתר ynet, 3 בפברואר 2023
  3. ^ 1 2 "הסטטוס היהודי", כתבה בתוכנית "אנשים" בערוץ 2
  4. ^ הראיון בדף ה־Facebook של רהב-מאיר
  5. ^ גיל ריבה מראיין את סיון רהב מאיר
  6. ^ עדי גרסיאל, משפחה בשידור, באתר ערוץ 7, 5 בינואר 2006
  7. ^ סיון רהב-מאיר, ‏שרה נתניהו מגיבה לראשונה לפרשת הנסיעות לחו"ל: "זו רכילות מרושעת - צריך להפסיק את זה!", באתר ‏מאקו‏, 31 במרץ 2011
  8. ^ סיון רהב-מאיר, ‏בלעדי: הגרסה של ענת קם, באתר ‏מאקו‏, 27 במרץ 2011
  9. ^ סיון רהב-מאיר, ‏מיוחד: ארקדי גאידמק מדבר מרוסיה, באתר ‏מאקו‏, 7 בינואר 2010
  10. ^ סיון רהב-מאיר, ‏עדות זקן נגד אולמרט נחשפת: סיגרים, טיסות וכסף מזומן, באתר ‏מאקו‏, 7 במרץ 2014
  11. ^ משה ויסטוך, סיון רהב מאיר היא אשת התקשורת המובילה בישראל, 13 בספטמבר 2017
  12. ^ "משפיעים 2017", באתר "ליברל"
  13. ^ באתר הג'רוזלם פוסט
  14. ^ רן בוקר, בגלל אבשלום קור: סיון רהב מוותרת על הנחיית חידון התנ"ך, באתר ynet, 14 במרץ 2016
  15. ^ עוזי ברוך, סיון רהב-מאיר תנחה את טקס הדלקת המשואות, באתר ערוץ 7, 3 באפריל 2016
  16. ^ השיעורים של סיון רהב מאיר, באתר הרשמי שלה.
  17. ^ משה שטיינמץ, "האדמו"רית החדשה של ישראל": כך הפכה סיוון רהב מאיר לכוכבת לאומית, 22 באפריל 2016, באתר וואלה!
  18. ^ באתר "הידברות"
  19. ^ פרשת השבוע של סיון רהב-מאיר, באתר "ארץ נהדרת", 1 בנובמבר 2017
  20. ^ יפעת הללי אברהם, ‏מזל טוב: סיון רהב מאיר ילדה בת בסוף השבוע, באתר ‏מאקו‏, 9 בנובמבר 2014
  21. ^ משה שטיינמץ, למה החליטו סיון רהב-מאיר וידידיה מאיר לעבור לירושלים?, באתר nrg‏, 26 בינואר 2011
  22. ^ אלי מנדלבאום, משהו חדש מתחיל: סיון רהב-מאיר נפרדת בדרך לארה"ב, באתר ynet, 6 באוגוסט 2019
  23. ^ ענבל חייט, סיון רהב מאיר נמלטה מהקורונה, באתר ישראל היום, 1 באפריל 2020
  24. ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
  25. ^ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו
  26. ^ 1 2 3 4 5 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.
  27. ^ אתר למנויים בלבד בני מר, מה נשאר מפרשת השבוע בפוסטים של סיון רהב־מאיר, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2016