סיטי גראונד
 | |
| אצטדיון הסיטי גראונד, אפריל 2024 | |
| מיקום | נוטינגהאם, אנגליה |
|---|---|
| קואורדינטות | 52°56′24″N 1°07′58″W / 52.94°N 1.132778°W |
| אבן יסוד | 1898 |
| תקופת הפעילות | 3 בספטמבר 1898 – הווה (126 שנים) |
| הורחב |
1957 (היציע המזרחי הישן) 1965 (יציע פיטר טיילור) 1980 (יציע בריאן קלאף) 1992–1993 (יציע ברידג'פורד) 1994–1996 (יציע טרנט אנד) |
| בעלים | נוטינגהאם פורסט |
| מפעיל | נוטינגהאם פורסט |
| משטח | דשא |
| קבוצות | נוטינגהאם פורסט |
| מושבים | 30,404 |
| ממדי משטח | 105X71 מ' |
 | |
  | |
הסיטי גראונד (באנגלית: City Ground) הוא אצטדיון כדורגל על גדות נהר טרנט בנוטינגהאם, אנגליה.
האצטדיון מכיל 30,455 מקומות והוא משמש כמגרשה הביתי של נוטינגהאם פורסט. הסיטי גראונד היה אחד מ-8 המגרשים שאירחו את יורו 1996.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדון הכדורגל נוטינגהאם פורסט הוקם בשנת 1865, ובעשורים הראשונים לקיומו נדד בין מספר מגרשים בעיירה נוטניגהאם, ביניהם מגרש פורסט (באנגלית: Forest Recreation Ground) שמשם קיבל המועדון את שמו.[1] בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19 עבר המועדון לאצטדיון הטאון גראונד. ביולי 1897 שונה שמו של המגרש לתקופה קצרה לאצטדיון "הסיטי גראונד" כמחווה למעמד העיר אותו קיבלה נוטינגהאם באותה שנה. אך מועצת העיר שזה עתה הוקמה תכננה לפתח מחדש את האזור, ונתנה לפורסט אתר מחוץ לגבולות העיר בצד הדרומי של נהר טרנט, בו תוכל הקבוצה להקים אצטדיון חדש שהוא אצטדיון הסיטי גראונד של ימינו. אדמה זו הוענקה לראש עיריית נוטינגהאם על ידי אדוארד השישי במגילה מלכותית מיום 21 בפברואר 1551, מתוך כוונה שדמי השכירות מהאדמה החקלאית יממנו את תחזוקת גשר טרנט הסמוך. מועצת העיר העניקה למועדון חוזה חכירה ל-21 שנים על האתר, והמועדון אישר את התוכנית לעבור למגרש החדש בפגישה השנתית שלו בדצמבר 1897.
בכדי לגייס 3,000 ליש"ט שנדרשו לטובת מימון המעבר, המועדון ביקש מחברים, אוהדים ואנשי עסקים לרכוש איגרות חוב של "תוכנית המגרש החדש" בעלות של 5 ליש"ט כל אחת, ובכך גייס המועדון מעל 2,000 ליש"ט. רבות מאיגרות החוב מעולם לא נפרעו, ובעלי האג"ח למעשה תרמו למימון האצטדיון החדש.
שנים ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורסט שיחקה לראשונה באצטדיון סיטי גראונד החדש כבר באפריל 1898, אך האצטדיון לא נפתח רשמית עד למשחק הראשון של העונה שלאחר מכן בליגה הראשונה, ולמעשה הפתיחה הרשמית הייתה ב-3 בספטמבר 1898, כשפורסט אירחה את בלקברן רוברס לעיני כ-15,000 צופים.
משחק הסיבוב הראשון של פורסט בגביע האנגלי נגד אסטון וילה בשנת 1898 משך קהל של 32,070 צופים, וזו הייתה הפעם הראשונה שמשחק כדורגל בנוטינגהאם גרף הכנסות של מעל 1,000 ליש"ט. האצטדיון עמד בציפיות וזכה להכרה כאחד מהאצטדיונים הטובים באנגליה. ועל כן נבחר לארח את חצי גמר הגביע האנגלי בשנת 1899. ובין השנים 1899 ל-1905, אירח האצטדיון ארבע פעמים את חצי גמר הגביע. ואף אירח משחק בינלאומי ב-1909 בין נבחרת אנגליה לנבחרת ויילס. כמו כן בעשורים הראשונים של המאה העשרים היריבה העירונית נוטס קאונטי השתמשה בסיטי גראונד באופן קבע מכיוון שהאצטדיון שלה, אצטדיון טרנט ברידג' הועדף לטובת משחקי קריקט.
בשנת 1935, דחה המועדון הזדמנות לרכוש את המגרש מהעיר נוטינגהאם תמורת 7,000 ליש"ט.[2] במהלך מלחמת העולם השנייה, המגרש ניזוק קשות בהפצצה שאירעה במאי 1941.
לאחר מלחמת העולם השנייה עד יורו 1996
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-50 עם עלייתה של פורסט חזרה לליגה הראשונה המגרש שופץ והורחב. וב-12 באוקטובר 1957 נפתח יציע מזרחי חדש שהגדיל את קיבולת האצטדיון ל-48,000 מקומות, ובמשחק הראשון של פורסט מאז 1925 בליגה הבכירה, נגד מנצ'סטר יונייטד נרשם שיא של 47,804 צופים.[2] שיא הצופים בכל הזמנים של האצטדיון, שעמד על 49,946, נקבע באוקטובר 1967, כאשר פורסט ניצחה את אותה מנצ'סטר יונייטד 3–1 במשחק ליגה, כחמישה חודשים לאחר שבסיום עונת 1966/1967 סיימה פורסט כסגניתה של יונייטד.
היציע הראשי הורחב ושופץ בין השנים 1962 ל-1965, עם משרדים חדשים, חדרי הלבשה, מחסנים, חדרי טיפולים ויציעי עיתונות. אולם, ב-24 באוגוסט 1968 פרצה שריפה ביציע במהלך משחק ליגה נגד לידס יונייטד, שריפה שהתחילה ליד חדרי ההלבשה והתפשטה במהירות דרך המבנה, שהיה ברובו עשוי מעץ.[3][2] היציע ניזוק, אך למרות קהל שמנה 31,126 צופים, איש מהם לא נפגע.[3] הפציעות היחידות שדווחו היו של צוות הטלוויזיה ששהה על הגג. אולם אף על פי שהיו מעט נפגעים בנפש, רבים מחפצי המועדון, גביעים ומזכרות אבדו בעקבות השריפה.[2]
בסוף שנות ה-70 הגיעה תקופת הזוהר של פורסט עם זכייה באליפות, בשני גביעי ליגה ושני גביעי אירופה לאלופות בשנים 1979–1980. ובעזרת ההכנסות מהתקופה המוצלחת, באוגוסט 1980 נפתח יציע חדש באצטדיון, והוכנסו בו יותר מושבים על חשבון יציעי העמידה כך שהקיבולת של האצטדיון בשנים אלו עמדה על כ-35,000 מקומות מתוכם 15,000 מושבים.
לאחר אסון הילסבורו ב-1989 ודו"ח טיילור, שפורסם בעקבותיו שדרש את ביטול יציעי העמידה והורדת גדירות בין הקהל למגרש, האצטדיון נדרש לבצע התאמות, ולצאת לשיפוץ נוסף. בשנת 1991, הציעה מועצת העיר נוטינגהאם לבנות אצטדיון חדש באתר תחנת הכוח וילפורד שיכיל 45,000 מושבים, ויהיה משותף לפורסט ולנוטס קאונטי. אך פורסט לא הסכימה להצעה ובמקום זאת החליטה להשקיע בשיפוץ הסיטי גראונד. הפיתוח הגדול הראשון התרחש בשנים 1992–1993, ולאחר מכן שוב בשנים 1994–1996 לקראת אירוח יורו 1996. עמידה בסטנדרטים של אופ"א לאירוח היורו הביאו את המגרש לקיבולת של כ-30,500 מושבים.
המאה ה-21, הצעות להקמת אצטדיון חדש ושיפוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 פורסט לא שיחקה בליגה הבכירה, אולם בשנת 2007, הודיע המועדון על תוכניות לבנות אצטדיון חדש עם קיבולת של עד 50,000 צופים בקליפטון, בפאתים הדרום-מערביים של נוטינגהאם, בטענה כי עלות הרחבת הסיטי גראונד תהיה גבוהה מדי, וכי עם מימון של כ-50 מיליון ליש"ט מהמגזר הציבורי והפרטי, ניתן יהיה לבנות אצטדיון חדש עד 2014.[4] המהלך תוכנן כך שיתקיים במקביל להארכת קו הרכבת הקלה של נוטינגהאם וחיבור האזור לכביש M1.[4] התוכנית נתקלה בהתנגדות מצד התושבים המקומיים,[5] ובביקורת מצד האוהדים שראו בתוכנית ניסיון להסטת תשומת הלב מהעובדה שהמועדון ירד לליגה הראשונה (הליגה האנגלית השלישית בחשיבותה).[6] לאחר שהיזמים החליטו שלא להמשיך, הוכרזה בשנת 2008 הצעה חדשה לבניית אצטדיון בן 50,000 מושבים בעלות של 100 מיליון ליש"ט ליד המרכז הלאומי לספורט ימי בהולם פיירפונט. תוכנית שהייתה חלק מהצעתה של אנגליה לאירוח מונדיאל 2018.[7] המועדון טען כי ניתן לשפץ את היציע הראשי בסיטי גראונד כך שהאצטדיון יוכל להכיל 37,000 מקומות ישיבה, אך בעיות גישה יגרמו לכך שהאצטדיון לעולם לא יוכל לארח משחקים במסגרת גביע העולם או טורנירים בינלאומיים אחרים.[8] האצטדיון החדש לעומת זאת היה דורש בניית גשר חדש מעל נהר טרנט ועבודות הנדסה נרחבות כדי להתגבר על הסיכון שנגרם ממיקומו על מישור ההצפה של הנהר.[9] אך רעיון זה ירד מהפרק עקב ההנחה כי הוא ייתקל בהתנגדות משמעותית מצד התושבים.[10]
פיתוח נוסף של הסיטי גראונד נפסל בשנת 2009 על ידי מועצת העיר נוטינגהאם, שהייתה בעלת הקרקע עליה נבנה האצטדיון,[11] ובספטמבר 2009 נחשפה תוכנית חדשה לבניית אצטדיון בן 45,000 מושבים עבור מונדיאל 2018, קרוב לכביש A52 בגמסטון, כאשר המועדון טען כי מחקרים מקיפים על הסיטי גראונד הראו כי בלתי אפשרי להפוך את האצטדיון לאצטדיון שיעמוד בקריטריונים של פיפ"א.[12] קיבולת האצטדיון החדש תוכננה להיות מופחתת ל-38,000 עם הסרת המושבים הזמניים לאחר גביע העולם.[10] ההצעה נתקלה בהתנגדות מצד תושבים מקומיים ובמאבק פוליטי, כאשר מועצת מחוז נוטינגהאמשייר חזרה בה מתמיכתה בהצעה זמן קצר לפני הגשתה, בטענה שלא ניתנה תשומת לב מספקת לפיתוח מחדש של שטח העיר והתנגדה להצעה לבנות 4,000 יחידות דיור על שטחים פתוחים, וגם הצעה זו לא יצאה לפועל לבסוף. [13]
ב-2012, נרכשה פורסט על ידי פאוז אל-חסאווי הכוויתי, שהודיע על תוכניות ארוכות טווח לבניית אצטדיון חדש הרחק מהסיטי גראונד, אך הצהיר כי בטווח הקצר הסיטי גראונד ישופץ.[11] בדצמבר 2012 הותקנו שני מסכים גדולים, יחד עם לוחות פרסום מסביב למגרש בפרויקט שעלותו הייתה יותר ממיליון ליש"ט. [14] מספר שנים מאוחר יותר בעקבות בעיות בטיחות שהתגלו, קיבולת האצטדיון צומצמה ל-24,357 לקראת עונת 2016/2017. [15] עד למכירת המועדון על ידי משפחת חסאווי ב-2017, הסיטי גראונד ספג ביקורת על כך שהגיע למצב של ריקבון.[6] ובעקבות כך בקיץ 2017 תחת הבעלים החדש אוונגלוס מרינאקיס, החלו עבודות שיפוץ שכללו חדרי הלבשה משופרים וסככות חדשות עם מושבים מרופדים, לצד עבודות תחזוקה כלליות באצטדיון. [16] ב-28 בפברואר 2019, חתם המועדון עם עיריית נוטינגהאם על הארכת חוזה השכירות של המועדון על המגרש ל-250 שנים, מה שאפשר למועדון להתמקד בתוכניות ארוכות טווח לפיתוח האצטדיון והאזור שמסביב. כאשר התכנית הייתה שהמבנה החדש, המודרני והמתקדם יגדיל את קיבולת הצופים של אצטדיון הסיטי גראונד ל-38,000 לאחר השלמתו.
המועדון קיווה שהעבודות יחלו בסוף עונת 2019/2020. [17] עם זאת, תוכניות הפיתוח הוקפאו זמנית עקב מגפת הקורונה. ב-1 ביוני 2021, הגישה פורסט בקשה לתכנון מתוקן, שכללה תוכניות פיתוח למגורים ששונו כדי לרצות את המתכננים והמשקיעים. [18] לאחר עיכוב ממושך, ב-28 ביולי 2022, ניתן היתר בנייה על ידי מועצת רובע ראשקליף.[19][20]
תוכניות הפיתוח הללו שוב עלו בסימן שאלה לאחר סכסוך על דמי השכירות בין המועדון למועצת העיר שצץ בפברואר 2024, מה שהוביל את המועדון להצהיר כי הוא יאלץ לחדש את תוכניותיו לעבור למקום אחר אלא אם כן יושג הסכם.[21] עם זאת, ביולי 2024 הסכימה מועצת העיר למכור את אדמת האצטדיון למועדון. [22]
אצטדיון סיטי גראונד עבר מאמצי פיתוח משמעותיים, במיוחד לאחר חזרתה של נוטינגהאם פורסט לפרמייר ליג בעונת 2022/2023, לאחר היעדרות של מעל 20 שנה. ונכון לשנת 2025 הוא מכיל 30,404 מקומות ישיבה.
יורו 1996
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיטי גראונד היה אחד מ-8 האצטדיונים שאירחו את יורו 1996 שנערך באנגליה, ואלו המשחקים שנערכו בו במסגרת הטורניר:
| תאריך | קבוצה א' | תוצאה | קבוצה ב' | שלב |
|---|---|---|---|---|
| 11 ביוני 1996 |  טורקיה
|
0–1 |  קרואטיה
|
שלב הבתים |
| 14 ביוני 1996 |  פורטוגל
|
1–0 | טורקיה
|
שלב הבתים |
| 19 ביוני 1996 | קרואטיה
|
0–3 | פורטוגל
|
שלב הבתים |
שימושים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד כדורגל, האצטדיון אירח גם אירועים גדולים נוספים. ב-28 באפריל 2002, אירח האצטדיון את חצי גמר גביע היינקן ברוגבי, בו ניצחה לסטר טייגרס את לנלי סקרלטס 13–12. לסטר טייגרס התארחו פעם נוספת בסיטי גראונד ב-24 באפריל 2016 בחצי גמר גביע אירופה לאלופות ברוגבי שם נוצחו 16–19 על ידי ראסינג 92. ב-13 ביולי 2005 אירח האצטדיון את הופעת המוזיקה הראשונה שלו כאשר REM הופיעו בו לעיני 20,000 צופים. [23]
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Birth certificate: Stoke City and Nottingham Forest locked in, www.wsc.co.uk (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 Nottingham Forest Football Club, History of The City Ground, Nottingham Forest Football Club
- ^ 1 2 Nottingham Forest's history in new book by Rob Jovanovic | Nottingham Post, web.archive.org, 2016-07-21
- ^ 1 2 "Forest consider City Ground exit" (באנגלית בריטית). 2007-06-20. נבדק ב-2025-04-30.
- ^ "Villagers oppose Forest stadium" (באנגלית בריטית). 2007-06-21. נבדק ב-2025-04-30.
- ^ 1 2 Barry Cooper, Nottingham Forest talking point: Should a new stadium be back on the agenda?, Nottinghamshire Live, 2017-08-09 (באנגלית)
- ^ "Forest consider new stadium site" (באנגלית בריטית). 2008-09-05. נבדק ב-2025-04-30.
- ^ "Forest consider new stadium site". BBC News. 2008-09-05. נבדק ב-2022-05-02.
- ^ "Stadium plan faces flood concerns" (באנגלית בריטית). 2008-09-08. נבדק ב-2025-04-30.
- ^ 1 2 David Whitfield, The giant Robin Hood statue, the 600ft skyscraper: Big plans that never happened, Nottinghamshire Live, 2018-06-29 (באנגלית)
- ^ 1 2 "Nottingham Forest owners consider new stadium". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-07-16. נבדק ב-2025-04-30.
- ^ "World Cup stadium plan unveiled" (באנגלית בריטית). 2009-09-07. נבדק ב-2025-04-30.
- ^ "Nottingham stadium plan hit by World Cup blow". BBC News (באנגלית בריטית). 2010-12-02. נבדק ב-2025-04-30.
- ^ Nottingham Forest Football Club, Nottingham Forest FC, Nottingham Forest Football Club
- ^ "Nottingham Forest: Championship club have their capacity reduced by 20%". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2016-07-26. נבדק ב-2025-04-30.
- ^ Barry Cooper, Take a look at Nottingham Forest's plush new dugouts, Nottinghamshire Live, 2017-07-25 (באנגלית)
- ^ Nottingham Forest Football Club, Nottingham Forest FC, Nottingham Forest Football Club
- ^ Taylor, Paul (2020-09-11). "Lamouchi exclusive: 'I will not forget the pain after Stoke but it can help me'". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-04-30.
- ^ Sarah Clapson, Forest have 'solid grounds for optimism' on City Ground planning approval, Nottinghamshire Live, 2022-03-04 (באנגלית)
- ^ "Nottingham Forest stadium redevelopment plan approved" (באנגלית בריטית). 2022-07-28. נבדק ב-2025-04-30.
- ^ "Nottingham Forest could quit City Ground over council rent row" (באנגלית בריטית). 2024-02-29. נבדק ב-2025-04-30.
- ^ Land sale set to see Nottingham Forest stay at City Ground - council, www.bbc.com, 2024-07-08 (באנגלית בריטית)
- ^ eFestivals, City Ground, Nottingham - 6th July - eFestivals, www.efestivals.co.uk (באנגלית בריטית)
| אצטדיוני יורו 1996 | |
|---|---|
|
| אצטדיוני הפרמייר ליג, עונת 2024/2025 | |
|---|---|
|
