סייבר-סטוקינג
סייבר-סטוקינג או הטרדה ברשת או הטרדה באינטרנט (באנגלית: Cyberstalking) היא התנהגות שמטרתה מהווה הטרדה המבוססת על השימוש באינטרנט או באמצעים אלקטרוניים אחרים. במסגרת הטרדה זו נכללות פעולות הטרדה שונות המהוות בכללותן רדיפה שמהווה הטרדה מאיימת בפרט והטרדה בכלל, כלפי אדם, קבוצה או ארגון. סייבר-סטוקינג יכול לכלול גם תלונות שווא, לשון הרע, והוצאת דיבה.
פעולות נוספות יכולות להיחשב גם הן לסייבר-סטוקינג, וביניהן ניטור, גנבת זהות, איומים, ונדליזם, שידול למין, ביצוע דוקסינג או סחיטה.[1]
סייבר-סטוקינג יכול להיות גם מלווה בסטוקינג שמתבצע מחוץ למרחב האינטרנטי.[2] סייבר-סטוקינג מהווה עבירה פלילית על פי חוק במדינות רבות, בין היתר בקליפורניה שם שתי צורות ההטרדה (האונליין והאופליין) נחשבות לעבירה פלילית.[3] שתי צורות סטוקינג אלו יכולות לנבוע כתוצאה מרצון לשלוט, להפחיד או להשפיע על קורבן ההטרדה.[4] הסטוקר (המטריד) עשוי להיות זר או מוכר לקורבן. הסטוקרים לעיתים אנונימיים ולפעמים גם מערבים בהטרדות אנשים אחרים באינטרנט שאפילו לא מכירים את היעד להטרדה.[5] סייבר-סטוקינג היא עבירה פלילית לפי חוקים בתחום לשון הרע. הרשעה בכך עלולה להביא לעונשים כמו צווי מניעה, מאסר על תנאי או עונשים פליליים נגד התוקף, לרבות מאסר.
הגדרה ותיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעשו בעבר ניסיונות של מומחים ומחוקקים שונים על מנת להגדיר סייבר-סטוקינג. בדרך כלל הוא מוגדר כשימוש באינטרנט או באמצעים אלקטרוניים אחרים כדי לרדוף או להטריד אדם, קבוצה או ארגון.[6] מעקב ברשת הוא סוג של בריונות רשת והמונח הזה משמש לעיתים בתקשורת גם כדי לתאר סייבר-סטוקינג.[2]
סטוקינג הוא תהליך מתמשך המורכב מסדרה של פעולות, שכל אחת מהן עשויה להיות חוקית לחלוטין בפני עצמה. למבר רויאקרס, פרופסור לאתיקה טכנולוגית, מגדיר סייבר-סטוקינג כמעקב המבוצע על ידי מישהו שלא נמצא כרגע בקשר כלשהו או במערכת יחסית עם קורבן ההטרדה. על ההשפעות הפוגעניות של מעקב ברשת, הוא כותב:
"סייבר-סטוקינג הוא סוג של תקיפה נפשית, שבה התוקף פורץ שוב ושוב ומטריד את עולמו ואת חייו של קורבן ההטרדה שכלל אינו בקשר איתו (או שהיה בעבר בקשר איתו ובעת ההטרדה כבר לא), ממניעים שניתן לייחס ישירות או בעקיפין לתחום הריגשי. יתרה מכך, המעשים המופרדים המרכיבים את ההטרדה לא יכולים כשלעצמם לגרום להתעללות הנפשית, אלא כשהם באים ביחד (אפקט מצטבר)".[7]
הבחנה בין סייבר-סטוקינג לבין מעשים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חשוב לבצע הבחנה בין סטוקינג של טרולים באינטרנט לבין סייבר-סטוקינג. מחקרים הראו שפעולות שנעשות באופן חד פעמי יכולות להיחשב כטרולינג, בעוד שכשאותן פעולות הן חלק ממסע הטרדה מתמשך, אז הן יכולות להיחשב כסייבר סטוקינג.
| TM | מניע | מצב | כוח משיכה | תיאור |
|---|---|---|---|---|
| 1 | משחק / שעשוע | הפרעות סייבר | סייבר-טרולינג | קורית ברגע ומתחרטים עליה מהר |
| 2 | טקטי | תעלולי סייבר | סייבר-טרולינג | קורית ברגע אבל לא מתחרטים עליה אלא ממשיכים להטריד |
| 3 | אסטרטגי | בריונות ברשת | סייבר-סטוקינג | יוצאים מגדרם כדי לגרום לבעיות, אך ללא הטרדה מתמשכת ומתוכננת לטווח ארוך |
| 4 | שליטה | היקרי סייבר | סייבר-סטוקינג | יוצאים מגדרם ליצור מדיה עשירה כדי למקד את ההטרדה באדם ספציפי אחד או יותר |
מחברת הספר "סייבר-סטוקינג" אלכסיס מור מפרידה בין סייבר-סטוקינג לבין גניבת זהות, שנובעת ממניעים כלכליים. ההגדרה שלה, ששימשה גם בפיליפינים לכתיבת התיאור המשפטי:[8] סייבר-סטוקינג היא הטרדה מבוססת טכנולוגיה המופנית כלפי אדם אחד שאותר ספציפית למטרת התקפה זו מסיבות שונות של כעס, נקמה או שליטה. סייבר-סטוקינג יכולה להתבטא במגוון צורות, בין היתר:
- הטרדה הבכה והשפלה פומבית של הקורבן.
- ריקון חשבון בנק או אמצעים אחרים של שליטה כלכלית כמו הרס ציון האשראי של הקורבן.
- הטרדה של המשפחה, החברים והעובדים של הקורבן על מנת לבודד אותו חברתית.
- טקטיקות הפחדה שמטרתן לזרוע פחד ועוד.
סוגי סייבר-סטוקינג[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטוקינג על ידי זרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי ג'ואי רושינג, התובע המחוזי של מחוז פרנקלין באלבמה, אין הגדרה אחת יחידה לסייבר-סטוקינג - המטריד יכול להיות זר עבור הקורבן או שיש או הייתה ביניהם בעבר מערכת יחסים כלשהי. "[סייברסטוקרים] מגיעים בכל הצורות, הגדלים, הגילאים והרקעים. הם מפטרלים באתרי אינטרנט ומחפשים הזדמנויות לנצל אנשים."[9]
סטוקינג על בסיס מגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטרדה הקשורה למגדר באינטרנט (המכונה גם אלימות מקוונת מבוססת מגדר) יכולה לכלול איומי אונס,[10] איומים אחרים באלימות ופרסום מידע אישי של הקורבן.[11] ההטרדות האלו כוללות הגבלת פעילות של הקורבן באינטרנט או הרחקה מוחלטת שלהם מזירת האונליין, המונעת לחלוטין את השתתפותם בחיים המקוונים ופוגעת באוטונומיה, בכבוד, בזהות ובהזדמנויות של המוטרד.[12]
סטוקינג של בני זוג אינטימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיי-סטוקינג אחרי בני זוג אינטימיים היא הטרדה מקוונת של בן או בת זוג רומנטיים בהווה או לשעבר. זה סוג של אלימות במשפחה, ומומחים אומרים שמטרתה היא לשלוט בקורבן על מנת לעודד בידוד חברתי וליצור תלות. מטרידים עשויים לשלוח הודעות דואר אלקטרוני מעליבות או מאיימות חוזרות ונשנות לקורבנותיהם, לנטר או לשבש את השימוש בדואר האלקטרוני של הקורבנות שלהם, להשתמש בחשבון של הקורבן כדי לשלוח הודעות דואר אלקטרוני תוך כדי התחזות לקורבן או לרכישת סחורות או שירותים שהקורבן מקבל ללא שהביע רצון. הסטוקר לעיתים משתמש באינטרנט כדי לחקור ולרכז מידע אישי על הקורבן שישמש לביצוע ההטרדה עצמה.[13]
סטוקינג כלפי ידוענים ואנשי ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרכבת פרופיל של סטוקרים מראה שכמעט תמיד הם עוקבים אחר מישהו שהם מכירים או באמצעות מחשבות שווא, חושבים שהם מכירים, כפי שקורה עם סטוקרים של ידוענים או אנשים ציבוריים שבהם הסטוקרים מרגישים שהם מכירים את הידוען אף על פי שהידוען לא מכיר אותם.[14] כחלק מהסיכון שהם לוקחים על פרסום, ידוענים ואישי ציבור הם לעיתים קרובות מטרות להטרדות מסוגים אלו ואחרים.
במקרה ידוע אחד בשנת 2011, השחקנית פטרישה ארקט סגרה את החשבון שלה ברשת החברתית פייסבוק לאחר סייבר סטוקינג לכאורה. בפוסט האחרון שלה, ארקט הסבירה שחברת האבטחה שלה הזהירה את חבריה בפייסבוק לא לקבל בקשות חברות מאנשים שהם לא מכירים. ארקט הדגישה שעצם העובדה שנראה היה שאנשים הם מעריצים שלה זה עדיין לא אומר שהם בטוחים. היא שחררה הצהרה לתקשורת שארקט מתכננת לתקשר עם מעריצים באופן בלעדי דרך חשבון הטוויטר שלה.[15]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאוהב או סטוקר? תופתעו לגלות מה באמת מבדיל ביניהם, דריה מעוז
- אסור לפספס, מאיומי רצח לסטוקרים כבדים: הצד האפל של OnlyFans נחשף, באתר וואלה!, 22 בספטמבר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Graham Gooch, Michael Williams, cyberstalking, Oxford University Press, 2015-01-22, ISBN 978-0-19-175825-6. (באנגלית)
- ^ 1 2 Spitzberg, Brian H.; Hoobler, Gregory (בפברואר 2002). "Cyberstalking and the technologies of interpersonal terrorism" (PDF). New Media & Society. 1. 4: 71–92. doi:10.1177/14614440222226271. אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 בינואר 2012. נבדק ב-14 ביוני 2011.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Smith, Kevin (2 בספטמבר 2016). "Tougher California laws protect victims of digital harassment". San Gabriel Valley Tribune. נבדק ב-3 ביולי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Cyberstalking Crime research
- ^ "Cyberstalkers: Tools, Tactics and Threats". United States Cybersecurity Magazine (באנגלית אמריקאית). 2018-10-18. נבדק ב-2021-09-04.
- ^ "Cyberstalking". Oxford University Press. נבדק ב-2013-12-10.
- ^ Lambèr Royakkers (באוקטובר 2000). "The Dutch Approach to Stalking Laws" (PDF). California Criminal Law Review. 3. אורכב מ-המקור (PDF) ב-7 בנובמבר 2013. נבדק ב-10 בדצמבר 2013.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Cyberstalking Bill: Introduced by Senator Villar" (PDF). Fifteenth Congress of the Republic of the Philippines. נבדק ב-2014-01-12.
- ^ Smith, Tom (28 בפברואר 2010). "Criminals use technology to track victims". Times Daily. נבדק ב-2014-01-12.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ K.K. Cole (2015). “It's Like She's Eager to be Verbally Abused”: Twitter, Trolls, and (En) Gendering Disciplinary Rhetoric. Feminist Media Studies, 15(2), 356-358.
- ^ R.S. Mathews, S. Aghili, D. Lindskog (2013) A Study of Doxing, its Security Implications and Mitigation Strategies for Organizations.
- ^ Citron, Danielle Keats (באוקטובר 2009). "Law's Expressive Value in Combating Cyber Gender Harassment". Michigan Law Review. 108: 373. SSRN 1352442.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Southworth, Cynthia; Finn, Jerry; Dawson, Shawndell; Fraser, Cynthia; Tucker, Sarah (2007). "Intimate Partner Violence, Technology, and Stalking". Violence Against Women. 8. 13 (8): 842–856. doi:10.1177/1077801207302045. PMID 17699114.
- ^ "How to Put Stalkers in Jail". Baddteddy.com. אורכב מ-המקור ב-19 ביולי 2013. נבדק ב-10 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Justin Harp (7 באוקטובר 2012). "Patricia Arquette quits Facebook after alleged cyberstalking". Digital Spy. נבדק ב-10 בדצמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה)