סייגה ורדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אתרי אמנות הסלע הפרהיסטוריים בסייגה ורדה
Sitios de arte rupestre prehistórico de Siega Verde
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
פטרוגליפים של בעלי חיים שונים בסייגה ורדה
פטרוגליפים של בעלי חיים שונים בסייגה ורדה
מדינה ספרדספרד  ספרד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1998, לפי קריטריונים 1 ו-3
חלק מתוך Prehistoric Rock-Art Site of the Côa Valley and Siega Verde עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות האתר נוסף ב-2010 לאתר הסמוך בעמק קואה בפורטוגל
קואורדינטות 40°41′51″N 6°39′40″W / 40.6975°N 6.6611°W / 40.6975; -6.6611
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אתרי אמנות הסלע הפרהיסטוריים בסייגה ורדהספרדית: Sitios de arte rupestre prehistórico de Siega Verde) הם סדרת אתרים בהם יש פטרוגליפים פרהיסטוריים באזור סייגה ורדה (Siega Verde, מילולית "קציר ירוק") במחוז סלמנקה (ספ') בקהילה האוטונומית קסטיליה ולאון במערב ספרד על הגבול עם פורטוגל. אתרים אלו נוספו על ידי ארגון אונסק"ו בשנת 2010 לאתר המורשת העולמית הסמוך (כ-80 קילומטרים צפונית-מערבית) בעמק קואה בפורטוגל בשם "אתרי אמנות הסלע הפרהיסטוריים בעמק קואה ובסייגה ורדה" (באנגלית: Prehistoric Rock Art Sites in the Côa Valley and Siega Verde).

הפטרוגליפים היו ידועים לאוכלוסייה המקומית במשך זמן רב, אבל למדע התגלה אתר זה רק ב-17 באוקטובר 1988. המגלה היה הארכאולוג מנואל סנטונחה (Manuel Santonja), מנהל מוזיאון סלמנקה באותה עת, שהגיע לפטרוגליפים של עמק הנהר אגדה (ספ'), בעזרת רועה צאן מהסביבה הסמוכה. סנטונחה והארכאולוגית רוסריו פרס (Rosario Pérez) מאוניברסיטת סלמנקה ערכו סקר ותיעדו את הפטרוגליפים.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר משתרע לאורך הנהר אגדה (Río Águeda), וכדי לגשת אליו יש להגיע לגשר לה אוניון (Puente de La Unión), מעל הנהר המוזכר, על הכביש שבין קסטייחו דה מרטין וייחו (Castillejo de Martín Viejo), וייאר דה ארגניאן (Villar de Argañán), מרטייאן (Martillán) ווייאר דה לה יגואה (Villar de la Yegua). במקום נבנה מרכז מידע ארכאולוגי המציע למבקרים במובלעת מידע רחב על החיים באזור של אוכלוסיות ציידים-לקטים ודייגים משלהי הפליסטוקן. הפטרוגליפים מוגנים בגדר שמבטיחה את שימורם.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכול התגלו מעל ל-500 פטרוגליפים ב-94 אתרים לאורך קטע של כשלושה קילומטר לאורך הנהר, אך רק מעטים מהם מתקרבים לציורי המערות של מערת אלטאמירה או מערת לאסקו מבחינת הדיוק והביטוי שלהם. הדמויות שתועדו מייצגות בעלי חיים שונים ונוצרו על ידי גירוד, חריתה באבנים קשות יותר מהסלע ושפשוף, אם כי רק קווי המתאר של בעלי החיים מוצגים - משטחי הגוף עצמם נותרים לא מעובדים, שלא כנהוג בציורי מערות. הייצוגים הנפוצים ביותר הם של סוסים, שור הבר, איילים ועזים, בנוסף לאחרים השכיחים פחות, כמו אייל הצפון, קרנף צמרירי או ביזון אירופי. מינים שנכחדו כיום בקווי רוחב אלה, המציינים את האופי הפלאוליתי של תחריטים הללו.

הפטרוגליפים מתוארכים החל מהתרבות הגרוויטית/התרבות הסולוטרנית (מלפני 20,000 שנים) ועד התרבות המגדלנית/התרבות האזילית (מלפני 17,000 עד לפני 9,000 שנים).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ALCOLEA, J. J. y BALBÍN, R. de. (2006) Arte Paleolítico al aire libre. El yacimiento rupestre de Siega Verde, Salamanca. Arqueología en Castilla y León. Memorias 16. Junta de Castilla y León.
  • VÁZQUEZ MARCOS, C. y ANGULO CUESTA, J. (2019) "Conoce Siega Verde. Arte Paleolítico al aire libre". Centro de Estudios Mirobrigense y Ayuntamiento de Ciudad Rodrigo.Trabajos de investigación 12.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סייגה ורדה בוויקישיתוף

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של סייגה ורדה