סיימון פרייזר, לורד לובאט ה-15
 | |
| לורד לובאט לאחר הפשיטה על דייפ, אוגוסט 1942 | |
| לידה |
9 ביולי 1911 טירת ביופורט, אינוורנס, סקוטלנד |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 1995 (בגיל 83) ביולי, אינוורנס, סקוטלנד |
| כינוי | לורד לובאט ה-15 וברון לובאט הרביעי |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות |
1930–1962 (כ־32 שנים)  |
| תארים | לורד/ברון[1] |
| בת זוג | רוזמונד ברוטון |
| ילדים | סיימון פרייזר, מסטר לובאט[2] |
| פרסים והוקרה |
|
| שושלת לובאט | |
| אב | סיימון פרייזר, לורד לובאט ה-14 |
| אם | לורה ליסטר |
| יורש העצר | סיימון פרייזר, לורד לובאט ה-16 |
| שירות צבאי | |
| השתייכות |
הממלכה המאוחדת |
| דרגה |
 בריגדיר |
|
1930–1962 (כ־32 שנים) | |
| תפקידים בשירות | |
|
גדוד הקומנדו הרביעי (הממלכה המאוחדת) חטיבת השירותים המיוחדים ה-1 (הממלכה המאוחדת) | |
| פעולות ומבצעים | |
בריגדיר סר סיימון כריסטופר ג'וזף פרייזר, לורד לובאט ה-15 וברון לובאט ה-4 (באנגלית: Simon Christopher Joseph Fraser, 15th Lord Lovat and 4th Baron Lovat; 9 ביולי 1911, טירת ביופורט, אינוורנס, סקוטלנד - 16 במרץ 1995, סקוטלנד) היה לורד סקוטי, ראש שבט פרייזר מלובאט ומפקד קומנדו בריטי במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרייזר נולד לסיימון ג'וזף פרייזר, לורד לובאט ה-14 וללאורה, בתו של תומאס ליסטר, ברון ריבלסדייל ה-4. פרייזר למד בקולג' אמפלפורת' שם היה חבר בתוכנית ההכשרה לקצונה של צבא בריטניה ובקולג' מגדלנה באוניברסיטת אוקספורד, שם הצטרף ליחידת פרשים של האוניברסיטה, וב-1930 קיבל דרגת לוטננט שני ביחידת סיירי לובאט. בשנת 1931 הועבר פרייזר לצבא הרגיל, עדיין בדרגת לוטננט שני, למשמר הסקוטי. שנה לאחר מכן ירש את תוארו של אביו כלורד לובאט ה-15 וכראש ה-25 של שבט פרייזר מלובאט. באוגוסט 1934 הועלה לדרגת לוטננט וב-1937 הועבר לכוחות המילואים.
ב-10 באוקטובר 1938 נישא פרייזר לרוסמונד ברוטון ולזוג נולדו שישה ילדים.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 1939 מונה פרייזר לקפטן ביחידה בה שירת. לקראת 1940 התנדב פרייזר לצבא הבריטי ולבסוף צורף ליחידת הקומנדו מספר 4. ב-3 במרץ 1941 נשלח יחד עם יחידתו לאיי לופוטן שבשליטת נורווגיה במהלך מבצע קליימור, בו השמידו מספר מפעלי שמן דגים, מספר מצבורי דלק ו-11 ספינות. במהלך המבצע נתפסו מספר ספרי קוד גרמניים, ונתפסו 216 עמדות גרמניות. כ-315 נורווגים ברחו יחד עם הקומנדו בחזרה לאנגליה.
באפריל נשלח יחד עם יחידתו לפלישה בעיר הרדלוט. בפלישה פיקד פרייזר פיקד על כ-100 חיילי יחידת קומנדו 4 ועל כ-50 חיילים קנדים מהבריגדה המלכותית של ניו ברונסוויק. על פעולתו בפלישה הזאת קיבל פרייזר את הצלב הצבאי.
ב-1942 הועלה פרייזר לדרגת ליטננט קולונל וקיבל את הפיקוד על יחידת קומנדו 4. ופיקד עליה במהלך מבצע ג'ובילי ב-19 באוגוסט 1942. יחידתו תקפה והשמידה סוללת תותחים של 6 תותחי מ"מ, על פעולתיו במצע זה קיבל פרייזר את אות השירות המצוין[3].
בשנת 1944 הועלה פרייזר לדרגת בריגדייר ופיקד על בריגדת השירותים המיוחדים הראשונה. ביום הפלישה לנורמנדי נחת פרייזר יחד עם יחידתו בחוף סורד[4].
לאחר מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרייזר הושבת מהלחימה עקב פציעתו בצרפת, ולמרות ניסיונותיו לא הוחזר לשירות סדיר, אלא הוגדר כאיש מילואים ב-1949. הוא מונה על ידי וינסטון צ'רצ'יל למפקד חיל הג'נטלמנים של בית הלורדים.
דמותו בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמותו של פרייזר מוזכרת בספר רומן רוסי מאת מאיר שלו.[5]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנטוני ביוור, הפלישה לנורמנדי, בונוס-יבנה הוצאה לאור (2009), עמ' 155–156.
- סטיבן אמברוז, יום הפלישה, זמורה-ביתן הוצאה לאור (2002), עמ' 482, 487, 490-492, 499-500.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הביוגרפיה של פרייזר בארכיון פגסוס.
- סיימון פרייזר, לורד לובאט ה-15, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במערכת האצולה הסקוטית פרייזר היה לורד באחוזת לובאט, אך למשפחה ניתנה גם ברונות במערכת האצולה הבריטית. במקרה כזה לורד לובאט משתמש בתואר הסקוטי אף על פי שתואר ברון בכיר מלורד.
- ^ בנו הבכור של פרייזר נפטר מדום לב לפני מותו שלו ב-1995, כך שנכדו ירש אותו בתור לורד לובאט ה-16.
- ^ סטיבן אמברוז, "יום הפלישה", מאנגלית: מרדכי ברקאי, הוצאת זמורה ביתן, 2002, עמוד 487.
- ^ קורנליוס ראיין, "היום הארוך ביותר", הוצאת מערכות, 1962, עמודים 216-218.
- ^ מאיר שלו, רומן רוסי, תל אביב: עם עובד, 1988, עמ' 126, 256.