סילביה שיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סילביה שיין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1947
לודז', רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2004 (בגיל 57 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סילביה שיין (19472004) הייתה היסטוריונית ישראלית, חוקרת ממלכת ירושלים והצלבנים בארץ ישראל. שימשה כראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיין נולדה בלודז' שבפולין ועלתה לישראל כילדה עם משפחתה ב-1957, וגדלה בחיפה[1].

למדה היסטוריה לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית. הייתה עוזרת הוראה של חוקר התקופה הצלבנית פרופסור יהושע פראוור. אחרי שסיימה את לימודי התואר השני בהצטיינות, למדה לתואר דוקטור באוניברסיטת קיימברידג', בהדרכתו של פרופסור ריימונד סמייל. עבודת הדוקטורט שלה עסקה באירופה ומסעי הצלב בשנים 1314-1291[1].

לימדה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה ובסוף שנות ה-90 הייתה לראש החוג[1].

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fideles Crucis: Papacy, the West and the Recovery of the Holy Land, 1274-1314 (Oxford University Press) 1991
  • Gateway to the Heavenly City: Crusader Jerusalem and the Catholic West (1099–1187) (Church, Faith and Culture in the Medieval West)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריונים ובנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.