סילביו ברוקאן
 | |
| לידה |
18 בינואר 1916 בוקרשט, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
14 בספטמבר 2006 (בגיל 90) בוקרשט, רומניה |
| שם לידה |
Saul Bruckner |
| מדינה |
רומניה |
| השכלה |
המכללה הלאומית "ספנטול סאבה" |
| מעסיק |
אוניברסיטת בוקרשט |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית הרומנית |
| השקפה דתית |
יהדות |
| בן או בת זוג |
Alexandra Sidorovici |
  | |
סילביו ברוקאן (רומנית: Silviu Brucan; 18 בינואר 1916 - 14 בספטמבר 2006), פוליטיקאי, דיפלומט, סופר ופרשן פוליטי יהודי רומני.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סילביו ברוקאן נולד בבוקרשט, רומניה, בשם שאול ברוקנר.
בשנת 1944 מונה להיות העורך הראשי של העיתון הרומני החשוב Scînteia (הניצוץ), ביטאון המפלגה הקומוניסטית, ומתוקף מעמדו קרא לדון למוות את הפוליטיקאים הרומנים יוליו מאניו, גאורגה ברטיאנו ואחרים. אשתו, אלכסנדרה סידורוביץ', הייתה תובעת של בית הדין העממי, עם עליית הקומוניסטים לשלטון. בשנת 1955 ברוקאן מונה לשגריר רומניה בארצות הברית, ובין השנים 1959-1962 היה נציג רומניה באו"ם. בין השליחויות הדיפלומטיות היה פרופסור למדעי החברה בפקולטה לרפואה בבוקרשט.
ברוקאן היה ביחסים טובים עם גאורגה גאורגיו-דז', אך לא כך עם מי שהתגורר בשכנות אליו במשך 10 שנים - ניקולאה צ'אושסקו, אליו התייחס בבוז, ואותו חשב לבור ועם הארץ, ואף לטיפוס פרנוידי.
ברוקאן היה בין חותמי "מכתב השישה" (נכבדים קומוניסטים שיצאו נגד ניקולאה צ'אושסקו), אותו הבריח למערב באביב 1989 ועם פרוץ המהפכה הרומנית של 1989 היה בין מייסדי חזית ההצלה הלאומית. לאחר חתימתו על המכתב חויב למגורים כפוים בשכונה "דמרואיה" בבוקרשט. לאחר המהפכה הוא ניבא שידרשו עשרים שנה לרומנים כדי ליישם את הדמוקרטיה. נבואה זו הביאה לכך שכונה "הנביא מדמרואיה". משנת 1996 היה פרשן פוליטי קבוע בתוכנית "נביאי העבר" של ערוץ הטלוויזיה הרומני Pro TV.
סילביו ברוקאן חיבר מספר ספרים על הקומוניזם המזרח אירופאי.