סילדאביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סילדאביה
Зилдавий/Zylda̋vi
Flag of Syldavia.svg Escudo Syldavia.svg
דגל סמל
Balkan Peninsula.svgמפת הבלקן, שטחן של סילדאביה ובורדוריה
מוטו לאומי סילדאבית/לטינית:Eih bennek, eih blavek
בכתיב המקורי: Ейх беннек, ейх блавек
תעתיק עברי: הי בנק, הי בלאווק
מילולית: הרודה דבש, ישחר מן העוקץ[1]
יבשת אירופה
שפה נפוצה סילדאבית (אנ')
עיר בירה קלוב
משטר מונרכיה
אוכלוסייה בעבר 642,000

סילדאביהצרפתית: Syldavie) היא מדינה בדיונית ב"הרפתקאותיו של טינטין", סדרת ספרי הקומיקס של המאייר הבלגי ארז'ה (19071983). היא ממוקמת בבלקן והיא מצויה בסכסוך גבולות מתמיד עם המדינה הבדיונית השכנה בורודוריה. סילדאביה עומדת במרכז עלילת הספר "שרביטו של המלך אוטוקר" ומתוארת גם בספרים: "הטיסה לירח", "החוקרים על הירח", "פרשת קלקולוס" ו"טינטין ואגם הכרישים", ומוזכרת גם ב"טינטין והפיקורוס".

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי תיאורו של ארז'ה, שוכנת סילדביה במזרח אירופה ומשתרעת על פני שני עמקים גדולים: עמק הנהר ולדיר והעמק בו שוטף יובלו ומקורו של ולדיר, הנהר מולטוס. על מפגש הנהרות ולדיר ומולטוס, שוכנת בירת סילדביה, קלוב.

רמות סילדביה המתנשאות סביב לעמקי הנהרות מכוסות יערות ומוקפות בהרים מושלגים, הן עטויות כרי דשא למרעה ושדות דגן למאכל, ואדמותיהן עשירות במתכות. המדינה מתפרנסת גם מתיירות מרפא ורבים נוהרים למעיינות הגפרית החמים שנובעים במקומות רבים במדינה.

מנין תושבי קלוב, 122,000 איש, ואוכלוסיית סילדביה כולה 642,000 נפש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורות ימיה המתועדים, בדיונית, של סילדאביה נפתחים בפלישה הסלאבית למדינה במאה השישית, עד אז היה חבל הארץ שבו שוכנת סילדביה מיושב בידי שבטים נוודים ממקור לא ידוע. במאה העשירית כבשו הטורקים את הארץ, גירשו את הסלאבים אל ההרים, והתיישבו באדמות המישור. הבירה הטורקית של סילדביה הייתה זילהרום, על מפגש הנהרות ולדיר ומולטוס.

ב-1127, מנהיג סלאבי של כוח פרטיזנים בלתי סדיר, בשם הונהי, פלש לסילדאביה מן ההרים וכבש כפר אחרי כפר מן הטורקים. חיל המצב הטורקי המקומי היה מנוון, מפקדיו בלתי כשירים, והטורקים יושבי הארץ נמלטו מפני חייליו של הונהי.

עם השלמת כיבוש הארץ וכינון ממלכת סילדביה, הוכתר הונהי כמלך הסילדבים בתואר "מוסקר הראשון" (מוסקר, מילולית: מלך אמיץ). אף הוא קבע את בירתו בזילהרום והחליף את שמה ל"קלוב" (הלחם של 'קלו' - חופש, ו'ווֹב' - עיר), "עיר החופש". הוא חי בשלום עם שכניו עד מותו ב-1168. אחריו מלך בנו, "מוסקר השני", שבשל אופיו חסר הכישרון להנהגה, התאפיינה תקופתו באנרכיה. התדרדרות השלטון בתקופתו הביאה לפלישת בורדוריה השכנה וכיבוש סילדאביה בשנת 1195.

רק כמאה שנה לאחר מכן, ב-1275, שחזר הברון אלמזוט את הפשיטה שביצע בשעתו מוסקר הראשון, הוא ירד לעמקי סילדאביה מן ההרים ובסדרת קרבות שנמשכה כחצי שנה, גירש את הבורדורים לשטח ארצם המקורית, וכונן את ממלכת סילדאביה מחדש. הוא הוכתר כ"אוטוקר הראשון" ב-1277, ואולם בשל הישענותו על ברונים אחרים בעת ההשתלטות על סילדאביה, נאלץ לחתום על מגילת זכויות שעיגנה את מעמדם בממלכה המתחדשת, ובכך נפתחה התקופה הפיאודלית של סילדאביה.

המלך המודרני הראשון ומי שאיחד את סילדאביה תחת ממלכה חזקה ואבסולוטית, היה אוטוקר הרביעי שהחל למלוך ב-1370. הוא שינה את חוקת הממלכה, ואכף את שליטתו באמצעות הצבא הגדול שהקים, על האצילים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סילדאביה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המונחים בעברית לפי תרגומו של יעקב אורלנד לספר שרביטו של אוטוקר, הוצאת מחברות לספרות, תשכ"ד, 1964.