סילי פאטי
סילי פאטי (באנגלית: Silly Putty) הוא צעצוע העשוי מחומר גמיש ואלסטי דמוי בצק שאפשר למתוח, ללוש ולעצב בצורות שונות. השם סילי פאטי הוא במקור שם מסחרי של החומר שפותח בארצות הברית בשנות ה-40. עם השנים השם הזה הפך לגנרי עובר מוצרים דומים בדומה למה שקרה למותגים אחרים בתחום.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוצר מכיל פולימרים מתרכובות סיליקון בעלי תכונות פיזיקליות יוצאות דופן. הוא יכול להיות נוזלי יחסית וגם להמתח או להתפרק בהתאם לכמות הלחץ הפיזי שמפעילים עליו. הוא מכיל סיליקונים נוזליים ויסקו-אלסטיים, סוג של נוזל זורם לא ניוטוני, מה שגורם לו לפעול כנוזל צמיג לאורך זמן רב אך כמוצק אלסטי לאורך זמן קצר. הוא נוצר במקור במהלך מחקר על תחליף פוטנציאלי לגומי טבעי לשימוש על ידי ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה.[1][2] השם Silly Putty הוא סימן מסחרי של חברת Crayola LLC.[3] שמות אחרים משמשים לשיווק חומרים דומים של יצרנים אחרים.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה לדבק שפכטל הסילי פאטי יכול להיות גמיש וקופצני למשל בזריקה מגובה, אך נוטה להתפרק כשמותחים אותו בכוח. החומר יכול גם לצוף על גבי נוזלים וליצור שלוליות. מותר זה ומוצרים דומים של מותגים שונים מכילים חומרים המעניקים להם ויסקואלסטיות שנוספו להם כדי לשמור על הצורה.[4] המוצר המקורי היה בצבע קוראל ורכיביו כ-65% דימתיל סילוקסאן (פולימרים בעלי סיומת הידרוקסית עם חומצה בורית), 17% צורן דו-חמצני, 9% טיקסטרול ST (נגזרת שמן קיקיון), 4% פולידימתיל סילוקסאן, 1% דקאמתיל ציקלופנטסילוקסאן, 1% גליצרול ו-1% טיטניום דו-חמצני.
מאפייני הגמישות של החומר הם כתוצאה משילוב של המרכיב polydimethylsiloxane (PDMS) שהוא חומר ויסקו-אלסטי. ויסקו-אלסטיות היא סוג של זרימה לא ניוטונית, המאפיינת חומר הפועל כנוזל צמיגי בטווח הרחוק אך כמוצק אלסטי בטווח הקצר.[5]
סילי פאטי הוא גם חומר דבק די טוב. בעבר, כאשר דיו עיתונים היה מבוסס על נפט, ניתן היה להשתמש בסילי פאטי לטובת העברה של תמונות שהודפסו בעיתון למשטח אחר. השימוש הזה לא אפשרי יותר שכן נהוג כיום להשתמש בדיו מבוסס סויה שלא מביא לאותן התוצאות.[6] החומר נוטה להידבק לפריטים מסוימים, למשל לבגדים. חומרי חיטוי ידיים המכילים אלכוהול מועילים לעיתים קרובות. החומר מתמוסס במגע עם אלכוהול. לאחר שהאלכוהול יתאדה, החומר לא שומר על התכונות המקוריות שלו.[7] אם טובלים את הסילי פאטי במים חמים הוא מקבל מרקם רך יותר ונוטה להמסה מהירה יותר. כמו כן, קשה יותר להסיר כמויות קטנות ממנו ממשטחים. לאחר שעבר משך זמן ארוך לאחר הטבילה במים החמים הוא לרוב חוזר לצמיגות המקורית שלו.[8]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם השנייה יפן פלשה למדינות שהיו יצרניות גומי תוך הרחבת אזור השפעה באזור פסיפיק רים. גומי היה חיוני לייצור רפסודות, צמיגים, חלקי רכב וכלי טיס, מסכות גז ומגפיים. בארצות הברית כל מוצרי הגומי היו אז בקיצוב. נעשו פעילויות בתחום עידוד של אזרחים לתרום מוצרים כמו מגפיים, מעילים צמיגים ועוד לטובת המאמץ המלחמתי. במקביל, הממשל מימן מחקרים על תרכובות גומי תרכובות גומי סינתטיות כדי לנסות לפתור את המחסור.[9]
הקרדיט להמצאת סילי פאטי שנוי במחלוקת[10] ויוחס בעבר לארל ווריק[11] מחברת דאו קורנינג ולממציא ג'יימס רייט, סקוטי שהיה עובד של ג'נרל אלקטריק בניו הייבן, קונטיקט.[12] לאורך חייו, ווריק התעקש שהוא ועמיתו, רוב רוי מקגרגור, קיבלו את הפטנט על המוצר לפני רייט[13] אך ההיסטוריה שמתארת חברת קריולה בנוגע למוצר מציינת שמי שהמציא אותו לראשונה היה דווקא רייט, בשנת 1943.[14][15][16] שני החוקרים גילו באופן עצמאי כי תגובה של חומצה בורית עם שמן סיליקון תייצר חומר דביק וקופצני בעל מספר תכונות ייחודיות. המוצר יהיה בעל תכונות של גמישות ומתיחה מעבר לגומי רגיל, אך למרות זאת חסרו לו מספר תכונות בסיסיות על מנת שיוכל להוות תחליף גומי.[17] בשנת 1949 זיהו יועץ השיווק פיטר הודג'סון ובעלת חנות הצעצועים רות פאלגאטר[18] את הפוטנציאל המסחרי של המוצר והחליטו לשווקו במארז שקוף. אף על פי שפאלגאטר בחרה שלא להמשיך במיזם, הודג'סון, שהיה שרוי בחובות, לווה 147 דולרים כדי לרכוש כמות מסחרית של החומר[17][4]. הוא ארז מנות של 28 גרם בתוך ביצי פלסטיק, והחל למכור אותן תמורת דולר אחד תחת השם "סילי פאטי" (Silly Putty). המכירות זינקו בעקבות אזכור של המוצר במגזין "הניו יורקר", והודג'סון מכר למעלה מ-250,000 יחידות בתוך שלושה ימים. בשנת 1951 כמעט והגיע העסק לפשיטת רגל בעקבות מלחמת קוריאה, לאחר שהוטל קיצוב ממשלתי על סיליקון, המרכיב העיקרי במוצר. עם ביטול ההגבלות הייצור חודש. בתחילה שווק המוצר בעיקר למבוגרים, אך עד שנת 1955 הפכו ילדים בני 6 עד 12 לקהל הלקוחות המרכזי שלו. בשנת 1957 הפיק הודג'סון את פרסומת הטלוויזיה הראשונה של "סילי פאטי", אשר שודרה במהלך תוכנית הילדים "האודי דודי".[19]
בשנת 1961, "סילי פאטי" הפך ללהיט עולמי בברית המועצות ובאירופה. בשנת 1968, הוא נלקח למסלול סביב הירח על ידי האסטרונאוטים של אפולו 8.[20] סילי פאטי נכנס להיכל התהילה הלאומי של הצעצועים ב-28 במאי 2001.[21]
שימושים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד השימוש בו כצעצוע, נמצאו למוצר מגוון שימושים נוספים. בשימוש ביתי הוא משמש להסרת לכלוך, סיבים, שיער בעלי חיים ודיו ממשטחים. בתחום הרפואה, מרפאים בעיסוק משתמשים בו לטיפול שיקומי ולתרגול פציעות כף יד.[22] בשל תכונות ההדבקה שלו, הוא שימש אסטרונאוטים במשימות אפולו לצורך אבטחת כלי עבודה בתנאי חוסר כבידה[23] ובתחום בניית מודלים בקנה מידה הוא משמש כמדיום מיסוך בעת צביעה בריסוס.[24] בנוסף יש לחומר יישומים מדעיים בתחום הננוטכנולוגיה: חוקרים מבית הספר לפיזיקה של טריניטי קולג' בדבלין גילו כי שילוב של גרפן ו"סילי פאטי" יוצר חיישני לחץ רגישים במיוחד, המסוגלים למדוד אפילו את עוצמת צעדיו של עכביש.[25]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ A Successful Failure, Science History Institute (ב־)
- ↑ Center for Oral History. "Earl L. Warrick". Science History Institute.
- ↑ "Silly Putty – Trademark Details". Justia Trademarks.
- 1 2 Thayer, Ann (27 בנובמבר 2000). "What's That Stuff? Silly Putty". Chemical & Engineering News. 78 (48).
- ↑ Clegg, Brian (22 ביולי 2015). "Polydimethylsiloxane". Chemistry World.
- ↑ Holmes, Owen (1 באוגוסט 2006). "Silly Putty Doesn't Work Anymore". Folio Weekly.
- ↑ "How to Get Silly Putty Out Of Clothes". HowStuffWorks.com. 2011-06-28.
- ↑ "The Synthesis of Bouncing Putty". Western Oregon University.
See patent pages
- ↑ Untitled Document, www.sillyputty.com
- ↑ Glater, Jonathan D. (22 בנובמבר 2002). "Earl L. Warrick, 91, a Dow Corning Creator of Silly Putty". The New York Times.
- ↑ Bohning, James J. (16 בינואר 1986). Earl L. Warrick, Transcript of an Interview Conducted by James J. Bohning in Midland, Michigan (PDF). Philadelphia, PA: Science History Institute|Beckman Center for the History of Chemistry.
- ↑ The Big Book of Boy Stuff, p. 88. מסת"ב 1-58685-333-3
- ↑ Coopee, Todd (2017-02-27). "Nothing Else is Silly Putty!". ToyTales.ca.
- ↑ "Silly Putty Timeline". Binney & Smith. אורכב מ-המקור ב-2009-04-22.
- ↑ U.S. Patent 2,431,878 – Treating dimethyl silicon polymer with boric acid
- ↑ U.S. Patent 2,541,851 – Process for making puttylike elastic plastic, siloxane derivative composition containing zinc hydroxide
- 1 2 Roberts, Jacob (2015). "A Successful Failure". Distillations Magazine. 1 (2): 8–9.
- ↑ Haynes, Carol (1 בינואר 2011). "Silly Putty – Early History – This is What I Know: Peter C.L. Hodgson Obituary (New York Times)".
- ↑ Sunshine, Linda (1990). 101 uses for Silly Putty. Kansas City: Andrews and McMeel. ISBN 978-0836218633.
- ↑ Nowak, Peter (2011). Sex, bombs, and burgers : how war, pornography, and fast food have shaped modern technology. Guilford, Connecticut: Lyons Press. pp. 115–16. ISBN 978-0762772742. אורכב מ-המקור ב-2016-06-03.
- ↑ Scott, Sharon M. (2010). Toys and American culture : an encyclopedia. Santa Barbara, California: Greenwood. p. 288. ISBN 978-0313347986.
- ↑ "17 Surprisingly Practical Uses for Silly Putty". Escape Adulthood.
- ↑ Walsh, Tim (2005). Timeless toys: classic toys and the playmakers who created them. Kansas City, Missouri: Andrews McMeel Pub. p. 92. ISBN 978-0740755712.
- ↑ "Silly Putty masking". The Butterfingered Modelbuilder's Adventures. 2015-06-24.
- ↑ Coleman, Jonathan N. (9 בדצמבר 2016). "Sensitive electromechanical sensors using viscoelastic graphene-polymer nanocomposites" (PDF). Science. 354: 1257–60. Bibcode:2016Sci...354.1257B. doi:10.1126/science.aag2879. PMID 27940866. אורכב מהמקור ב-26 בפברואר 2020.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)