סיל (נהר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיל
Sil
CanondoSil.JPG
אורך 228 קילומטרים
אגן ניקוז 9,331 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא ההרים הקנטבריים (43°2′7″צפ 6°10′19″מע) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך Minho River (42°27′14″צפ 7°43′51″מע) עריכת הנתון בוויקינתונים
Sil, rivière.png
נתיב נהר הסיל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קניון נהר סיל

הסילספרדית: Sil) הוא נהר בקסטיליה ולאון ובגליסיה, בספרד. הסיל הוא יובל של נהר המיניו. אורכו הכולל הוא 225 ק"מ. מקורו של הסיל הוא בהרי קנטבריה בעיירה וילאבלינו בלאון. הוא זורם דרך המחוזות לאון ואורנסה. העיר הגדולה ביותר לאורך נהר סיל היא פונפראדה בלאון. הסיל נשפך לנהר המינו במעלה הזרם מהעיר אורנסה.

שפך הנהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגש הסיל עם נהר מיניו הוא באוס פירס, במחוז אורנסה.

בדרך כלל, במפגשים בין הנהרות, קביעת שמו של הנהר מתבצעת על ידי התחשבות בנפח הזרימה ובאורכו של כל אחד מן הנהרות בנקודת המפגש. במקרה זה, כמו במקרים מעטים נוספים, נפח הזרימה של נהר הסיל גדול יותר מזה של המיניו במקום התאחדות הנהרות. על כך קיימת אמירה בספרדית: "למיניו התהילה, אבל הסיל מספק לו מים" (בספרדית: "El Miño lleva la fama y el Sil le da el agua"). אורכו של נהר הסיל אף עולה על אורכו של המיניו עד נקודת המפגש, בכ-20 ק"מ.

נתיב הנהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיל נמצא באזור המכונה ריביירה סקרה ועובר, בין השאר, דרך הרשויות בביה (Babia), לוסיאנה (Laciana), אל בירת'ו (El Bierzo) ולה קבררה, בפרובינציית לאון, ובלדאורס בפרובינציית אורנסה.

זהב בנהר סיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סחף הנהר היווה מקור עשיר להפקת זהב, והוא נוצל באופן נרחב ביותר בתקופה הרומית, לאחר כיבוש צפון-מערב ספרד על ידי הקיסר אוגוסטוס בשנת 25 לפני הספירה[1]. זהב התגלה בחלקו העליון של הנהר ובאזור סביב לאס מדולס הפיקו כמויות גדולות של זהב. הזהב נכרה בשיטת כרייה הידראולית, שכלל בניית אמות מים רבות אשר איפשרו את שטיפת הסחף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ P.R. Lewis and G.D.B. Jones, Roman Gold-Mining in North-West Spain. The Journal of Roman Studies 1970;60:169-185