סימה וקנין מכשפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סימה וקנין מכשפה
Sima vaknin.jpg
בימוי דרור שאול
הפקה דוד זילבר, מיקי רבינוביץ
תסריט דרור שאול
שחקנים ראשיים תיקי דיין, ליאור אשכנזי, עמי סמולרצ'יק, איציק כהן
צילום אמנון זלייט
מפיץ דוד זילבר, מיקי רבינוביץ
מדינה ישראלישראל  ישראל
הקרנת בכורה ישראלישראל 17 ביולי 2003
משך הקרנה 94 דקות
שפת הסרט עברית
תקציב ₪2,540,000[1]
הכנסות ₪1,890,000[1]
פרסים מועמד לשלושה פרסי אופיר
דף הסרט ב-IMDb

סימה וקנין מכשפה הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של דרור שאול, שיצא לאקרנים בשנת 2003.

הסרט, בכיכובה של תיקי דיין, מגולל את סיפורה של אלמנה מבוגרת בשם סימה וקנין, המעוניינת להרחיב את דירתה בשביל לאפשר למשפחתה לגור אצלה. בעקבות כוונתה זו, מתנגד אחד השכנים להרחבה, וסימה מקללת אותו. סימה מגלה שהיא מכשפה ומשם העסק הולך ומסתבך.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימה וקנין (תיקי דיין), סבתא ואלמנה כבר שנה, מעוניינת להרחיב את דירתה כדי לאפשר לבני משפחתה לגור איתה. היא מקבלת סירוב מראש ועד הבית, דב וסרמן (ליאור אשכנזי), בעוד שאר השכנים הסכימו לשיפוץ. ברגע של ייאוש פורצת סימה במגוון רחב של קללות לדב וסרמן (פיטורים, שריפת ביתו, דריסה, מחלות) ולמשפחתו (לאביו התקף לב, לאחותו שבירת רגל, לאשתו הפלה). הקללות להפתעת כולם מתחילות להתגשם אחת לאחת ולמרר את חייו של דב. כאשר מתברר שסימה היא מכשפה, מקימים בני משפחתה עסק ודורשים כסף תמורת קללות וברכות. המוני אנשים מגיעים, סימה מתעשרת ומתפרסמת. אך סימה אישה פשוטה והיא סובלת מהמצב ומהאחריות המוטלת עליה ומחפשת מפלט. היא מוצאת אותו כאשר היא מתחילה לצאת עם אביו של דב, ליאון וסרמן, אשר נותן לה מעט מנוחה ממרוץ החיים. כאשר משפחתה מגלה נאלצת סימה להחליט אם לחיות בלעדיו או בלי הקריירה.

משמעויות פוליטיות נסתרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחת לעלילה הבסיסית של הסרט, שזורים מסרים פולטיים, בעיקר כנגד תנועת הליכוד ומנהיגה בנימין נתניהו. המסרים הנוקבים ביותר מופיעים בסצנות האחרונות של הסרט, בהם נושאת סימה וקנין נאום לאומה בו היא קוראת מן הכתוב שהוכן לה על ידי משפחתה, ומבלי משים היא מכריזה על התמודדותה לראשות ממשלת ישראל. לאחר שנשאלת על ידי עיתונאים הנוכחים בקהל מה המצע שתנהיג אם תיבחר, עונה נכדה הקטן – הקרוי ביבי ענן – ומפרט את המצע המדיני שלו הכולל בין השאר שיעבוד מיעוטים ועובדים זרים ועוד הצעות מסוג זה. אלא שבמקום להביע זעזוע, משתלהב הקהל ומתחיל להריע לילד בקריאות "ביבי! ביבי!" – ככינויו של מנהיג הליכוד. בכך מנסה הסרט לטעון, לכאורה, כאילו בנימין נתניהו או תנועת הליכוד מצדדים בתפיסה הפשיסטית שמציע הילד והקהל המוסת שקול כנראה למצביעי הליכוד. הדבר מתחבר לפליטת הפה המפורסמת של השחקנית תיקי דיין המשחקת בסרט את סימה, שנאמרה במסגרת בחירות 1999, ובה התבטאה כי מצביעי הליכוד הם "אספסוף".

אך בכך לא מתמצים המסרים הפוליטיים של הסרט: תוך כדי ש"ביבי" קורא את מצעו במסיבת העיתונאים, עוזבת סימה וקנין את הבמה – אז מתנפל עליה וסרמן לבוש כחרדי וכיפה על ראשו, ובידו אקדח ומאיים עליה כי אם לא תבטל את הקללה שהטילה בו – יירה בה (הסצנה מסתיימת בכך שאביו, ליאון, מגיח מאחוריו וחובט בראשו עם אלה. וסרמן נופל על הרצפה וסימה ולאון בורחים מהמקום במכונית לעבר פלמה דה מיורקה). בסוף הקטע, שהוצא בעריכה וכלול בגרסת הדי.וי.די של הסרט, נראה השוטר פינטו ניגש אל וסרמן המוטל על הרצפה, קורא לו את זכויותיו, וצועק מעליו: "אתה מואשם ברצח ראש ממשלה" ובכך ממשיל אותו כנראה ליגאל עמיר.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן תפקיד
תיקי דיין סימה וקנין
ליאור אשכנזי דב וסרמן
עמי סמולרצ'יק השוטר פינטו
שרון אלימלך אתי וענונו
רותם אבוהב מזל וסרמן
איציק כהן אבי וענונו
תום גל ביבי ענן (אצי וענונו)
ישראל דמידוב דוקטור טרקובסקי
גאולה נוני ג'וליה מזרחי
רות פרחי צביה קלינברג
ניסים זהר ליאון וסרמן
אברהם סלקטר מרואיין
דרור שאול שפיץ
עמוס לביא הרב
עידן אלתרמן
אריה מוסקונה
רן עומר
ליאון רוזנברג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אברהם כרמלי, זהר שביט, "קולנוע בישראל, סיכום פעילות שנתית 2002–2003", המרכז למידע ולמחקרי תרבות, יולי 2006. (עמוד 8)