סימון דאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, ניסוחים, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
סימון דאך
Simon Dach
Simon Dach.jpg
לידה 29 ביולי 1605
ממל, מרקיזות ברנדנבורג (כיום קלייפדה, בליטא) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באפריל 1659 (בגיל 53)
קניגסברג, דוכסות ברנדנבורג-פרוסיה, (כיום - קלינינגרד, רוסיה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קניגסברג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Lied der Freundschaft עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 15 באפריל 1659 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סימון דאך (לפעמים זימון דאך) (בגרמנית: Simon Dach29 ביולי 1605 ממל - 15 באפריל 1659 קניגסברג) היה משורר לירי ומחבר גרמני של המנונים מתקופת הבארוק. דאך נחשב לאחד מגדולי המשוררים של העיר קניגסברג וכיהן כפרופסור לשירה באוניברסיטת אלברטינה בקניגסברג. בקניגסברג דאך נמנה עם חוג מפורסם לאנשי דת, תרבות ומדע, לצידם של המלחין ונגן העוגב היינריך אלברט, רוברט רוברטין וזיבילה שווארץ. לדאך מיוחס השיר "אנכן מטאראו" שנכתב במקור בגרמנית תחתית ותורגם לגרמנית סטנדרטית על ידי הרדר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון דאך נולד בשנת 1605 בעיר הנמל ממל, במרקיזות ברנדנבורג שבדוכסות פרוסיה, כיום קלייפדה בליטא, במשפחתו של מתורגמן שהתפרנס בקושי מתרגומים מליטאית בבתי המשפט. דאך למד תחילה בבית ספר בעיר ממל, ובהמשך קיבל חינוך קלאסי בבית הספר שליד קתדרלת קניגסברג ואחר כך למשך שלוש שנים בבית הספר ה"לטיני" של ויטנברג ובגימנסיה של מגדבורג. בתום לימודי התיכון במגדבורג הציג עבודת גמר בשפה היוונית.[1] ב-1625 נמלט ממגדבורג דרך דנציג מאימת מגפת הדבר וגם הרחק מזוועות מלחמת שלושים השנים ומלחמת פולין-שוודיה וחזר לפרוסיה. התיישב בקניגסברג, בה נשאר כל שאר חייו החל משנת 1626 למד דאך פילוסופיה ותאולוגיה לותרנית באוניברסיטת בקניגסברג. מגיל צעיר הוכיח כשרון לכתיבת שירה ולמוזיקה[1] עוד בימי הלימודים הקיף עצמו בידידים משוררים ומוזיקאים כמו פלנטין טילו, קלוביוס, לינמן, מיליוס ופון זאנדן.[1]

המשך פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום הלימודים עבד דאך כמורה פרטי ואחר כך בשנת 1633 התמנה למורה (Kollaborator) הרביעי בבית ספר (Domschule) שליד הקתדרלה של קניגסברג.[1] בשנת 1636 קודם לתפקיד סגן מנהל - "קונרקטור". בשנת 1639 ידידותו עם אדריאן בראואר פתחה בפניו אופקים חדשים בעולם הספרות. בתמיכתו של ידיד אחר, רוברט רוברטין, זכה דאך להתמנות כפרופסור לשירה באוניברסיטת אלברטינה קניגסברג, משרה שהחזיק בה עד יום מותו. ב-1640 קיבל גם את התואר דוקטור. מספר פעמים נבחר לדקאן הפקולטה לפילוסופיה ובשנים 1656–1657 כיהן דאך כרקטור האוניברסיטה.[2] דאך השקיע מאמץ רב במילוי תפקידיו באקדמיה וחלה באותן השנים במחלת ראות. חלק מחובותיו בקתדרה לשירה היו כתיבת שירים בשפה לטינית ובגרמנית עבור טקסים, חגיגות, כנסים של האוניברסיטה וכן עבור הלוויות של עמיתים. יחד עם רעיו יוהאן שטובאוס, היינריך אלברט, רוברט רוברטין, גאורגה וייסל, פלנטין תילו ויוהאן פרנק, הקים סימון דאך בעיר חוג תרבות מפורסם בשם "קבוצת המשוררים מקניגסברג" או "Musikalische Kürbishütte' (בקתת הקישואים המוזיקלית). חברי החוג, משוררים, מחברי המנונים, תאולוגים, אנשי מדע ומוזיקאים נהגו להתכנס בבית הקיץ של היינריך אלברט, לשם חיבור המנונים ודיקלום שירה. בשנים 1638–1650 פרסם החוג שמונה קובצי שירים ולידר, שזכו להצלחה רבה. מתוך מאתיים השירים שבהם חלק הארי- 125 במספר - היו יצירות של דאך. שירים והמנונים אלה, בעיקר אלו של דאך, נפוצו וזכו לביצוע בכל רחבי גרמניה ולעיתים קרובות הופיעו במהדורות פיראטיות. בשנת 1635 נבחר דאך לכתוב מופע חצר לפי המוזיקה של היינריך אלברט לכבוד ביקורו של מלך פולין, ולדיסלב הרביעי ואזה שביקר למשך שבועות אחדים בקניגסברג.[1] בשנת 1644 לרגל חגיגות מאה השנים של האוניברסיטה כתב דאך לברית לזינגשפיל בשם "פרוסיארכוס או סרובואיזה" על תווים מאת היינריך אלברט. אופרה זו נועדה להלל את מיגור הברבריות בפרוסיה בזכות המוזות והודות למנהיגותו הנבונה של המרקגרף המנוח מברנדבנורג, גאורג וילהלם. דאך קישר קשרים מצוינים עם בנו של גאורג וילהלם, הנסיך הבוחר פרידריך וילהלם, שקבע את מושבו בקניגסברג בנובמבר 1641.

הצלחותיו ושנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאך נעצב מאוד בעקבות מותם של רבים מחוג ידידיו: יוהאן שטובאוס מת בספטמבר 1647, באפריל 1648 מת ממחלה חברו הטוב ביותר, רוברט רוברטין. בשנת 1649 פרצה מגפהת דבר שקצרה את חייהם של ידידים נוספים, אחד מהם היינריך אלברט בשנת 1651.[1] ב-1654 הרגיש כי המחלה יכולה לו ופנה לנסיך הבחור עם בקשה לעזרה לאשתו וליורשיו. בסופו של דבר אחרי משא ומתן ממושך בשנת 1658 התרצה הנסיך פרידריך וילהלם להעניק לו כגמול על עבודתו אחוזה קטנה בקויקיים, על יד קניגסברג,[3] שאפשרה למשורר להתמסר בשלווה לכתיבה, לפחות לתקופה קצרה. דאך נפטר באפריל 1659 מסיבוכים של מחלת השחפת.[3] אחרי מותו, ב-1661 פורסם קובץ שירים "Kurbrandenburgische Rose, Adler, Lowe und Scepter" (הוורד, העיט, האריה והשרביט של הנסיכות הבוחרת של ברנדנבורג) ובו דברי שבח והלל לבית הנסיכים. המפורסם שבשיריו היה "Anke von Tharaw öss, de my geföllt" או בקיצור "אנקה מטאראו" שתורגם לימים מגרמנית תחתית לגרמנית סטנדרטית על ידי יוהאן גוטפריד הרדר -" Ännchen von Tharau ist, die mir gefällt", בקיצור- "אנכן מטאראו". שיר זה חובר על ידי דאך בשנת 1637 לכבוד חתונתה של אנה, בתו של הכומר ניאנדר מטאראו, שלפי האגדה, הוא התאהב בה בעבר, עם בחיר ליבה, הכומר הצעיר פורטציוס.[1] בשנת 1648 נפטר ידידו ומיטיבו של דאך, רוברט רוברטין. בעקבות האבל על מותו, עזב דאך את הליריקה החילונית ומאז ואילך יצר שירה כנסייתית בלבד. שיריו הליתורגיים של דאך, יחד עם אלו של גרהארד טרסטגן נכנסו לרפרטואר החגיגות הדתיות הלותרניות והצטיינו בפשטות פנימית ייחודית. שנים רבות אחרי מותו, בשנת 1696, הם נקבצו ופורסמו בכותרת "היצירה הפואטית" "Poetische Werke" עם המנוניו הידועים ביותר של דאך, המושרים עדיין בכנסייה הלותרנית, נמנים: "O, wie selig seid ihr doch, ihr Frommen"."Ich bin ja, Herr, in deiner Macht" "Ich bin bei Gott in Gnaden durch Christi Blut und Tod",בסך הכל כתב דאך 150 המנונים.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביולי 1641 התחתן דאך עם רגינה פוהל, בת של אחד מאנשי החצר הבכירים, עורך דין בבית הדין המלכותי. [1] נולדו להם שבעה ילדים. מתוכם שני בנים מתו עוד בילדותם. שלושת הבנים הנותרים לא הולידו צאצאים. לעומת זאת שתי הבנות התחתנו אחרי מות אביהן וילדו ילדים.[1]

יצירות מוזיקליות לפי מילותיו של סימון דאך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים של דאך הולחנו על ידי

[3]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1638–1658 כתב דאך כ-1200 שירים, שנאספו לקבצים על ידי בני תקופתו.[3] מתוכם - 165 המנונים כנסייתיים.

  • Handbuch des Kantorendienstes: Einf. u. Handreichung zu einem wiederentdeckten Dienst in d. Gemeinde ISBN|3-87088-144-5

(ספר לימוד לעבודת הקנטורים: מבוא וכרטיסיה בנוגע לעבודה שנתגלתה מחדש בקהילה)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2020 Joachim Scherf - Wo wir den Himmel offen sehen - Lieder und Geschichte zur Weihnachtzeit Eigenverlag, Norderstedt

ISBN 978-3-7526-8750-7

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סימון דאך בוויקישיתוף

ׁ(הביוגרפיה הגרמנית הכללית, כרך ד, 1876)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]