לדלג לתוכן

סימונה פיאניג'אני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סימונֵה פּיאניג'אני
Simone Pianigiani
פיאנג'אני ב-2011
פיאנג'אני ב-2011
לידה 31 במאי 1969 (בן 55)
סיינה שבאיטליה
קבוצות כמאמן
1995–2006

2006–2012
2009–2015
2012–2013
2016–2017
2017–2019
2020–2023
2023–
מונטפסקי סיינה (עוזר)
מונטפסקי סיינה (נוער)
מונטפסקי סיינה
איטליה
פנרבחצ'ה/אולקר
הפועל ירושלים
אולימפיה מילאנו
בייג'ינג דאקס
צדביטה אולימפיה
הישגים כמאמן
מאמן השנה בליגה האיטלקית (2007)
אליפות איטליה (2007–2011, 2018)
הגביע האיטלקי (2009–2011)
גביע הליגה הישראלית (2016)
מאמן העונה בליגת העל בכדורסל (2017)
אליפות ישראל (2017)
הגביע הטורקי (2013)

סימונֵה פּיאניג'אניאיטלקית: Simone Pianigiani; נולד ב-31 במאי 1969 בסיינה, איטליה) הוא מאמן כדורסל איטלקי המאמן את צדביטה אולימפיה.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיאנג'אני התחיל את קריירת האימון המקצוענית שלו בשנת 1995 כעוזר מאמן בקבוצת מונטפסקי סיינה מעיר הולדתו, ששיחקה אז בליגת העל האיטלקית בכדורסל ומאז עונת 2000/01 בסופרוליג ואז ביורוליג. הוא שימש בתפקיד זה כ-9 שנים, כשהוא מאמן במקביל את קבוצת מחלקת הנוער של המועדון. במהלך תפקידו זה בסיינה הקבוצה זכתה בגביע ספורטה, באליפות אחת ובסופרקאפ אחד, והעפילה פעמיים לפיינל פור היורוליג.

לקראת עונת 2006/07 מונה פיאניג'אני לתפקיד המאמן הראשי בקבוצה במקומו של קרלו רקאלקטי, וניתנה לו יד חופשית לשינויים נרחבים בסגל.[1]

פיאניג'אני שימש בתפקיד זה עד עונת 2011/12, כשהוא זוכה עם הקבוצה בשש אליפויות רצופות בין 2007 ל-2012 - במשך כל שנותיו עם הקבוצה. בעונת 2008/09 רשמה הקבוצה עונה היסטורית תחתיו, שהסתיימה בטרבל (שכלל סופרקאפ, אליפות וגביע - אחד מתוך הארבעה שזכה בהם עם סיינה), הפסד בודד בזירה המקומית ובמאזן נקי מהפסדים בפלייאוף הליגה, מתוך 44 משחקים בסך הכל.

לאחר עונה זו מונה פיאניג'אני למאמן נבחרת איטליה בכדורסל, במקביל לאימון קבוצתו, והמשיך לשמש בתפקיד זה עד קיץ 2015. במהלך עידן פיאניג'אני כמאמן ראשי העפילה סיינה פעמיים לפיינל פור היורוליג. באחת מהם, 2008, הפסידה בחצי הגמר למכבי תל אביב לאחר שהובילה כבר ב18 הפרש במהלך המשחק

בעונת 2012/2013 עבר לאמן את קבוצת פנרבחצ'ה/אולקר מליגת העל הטורקית, שם נשאר לפחות מעונה אחת, כשבפברואר 2013 התפטר עקב "סיבות אישיות".[2] פיאניג'אני הספיק לזכות עם פנר בגביע הטורקי, ובזמן התפטרותו עמדה הקבוצה במקום הראשון בטבלת הליגה (אך במקום הלפני-אחרון בשלב הטופ 16 ביורוליג).

פיאניג'אני המשיך, כאמור, לאמן את נבחרת איטליה, עד לאחר יורובאסקט 2015, שבו ניצחה איטליה את נבחרת ישראל בשמינית הגמר, אך הפסידה לליטא בשלב רבע הגמר. הוא הוחלף בתפקיד זה על ידי אטורה מסינה.[2]

ביוני 2016 מונה פיאניג'אני לתפקיד המאמן הראשי בקבוצת הפועל ירושלים מליגת העל הישראלית בכדורסל. הוא הגיע עם הקבוצה לגמר גביע המדינה בכדורסל, בו הפסידה למכבי תל אביב, ולחצי גמר היורוקאפ, בו הפסידה 1:2 בסדרה לולנסיה. בליגה זכה פיאניג'אני עם הקבוצה באליפות השנייה בתולדותיה. בתום העונה ויתר על עונה נוספת בקבוצה ושחרר עצמו ממנה על ידי תשלום סעיף השחרור בחוזהו.

ביוני 2017 חתם פיאניג'אני בקבוצת אולימפיה מילאנו המשחקת בליגת העל האיטלקית וביורוליג.[3] בעונתו הראשונה בקבוצה זכה איתה באליפות איטליה. ב-11 ביוני 2019, הוחלף על ידי אטורה מסינה.

2007, 2008, 2009, 2010, 2011, 2012
  • הסופרקאפ האיטלקי בכדורסל:
2007/08, 2008/09, 2009/10, 2010/11, 2011/12
2009, 2010, 2011, 2012
2008, 2011
2013
2017
2016
2017
2018
  • הסופרקאפ האיטלקי בכדורסל:
2017/18
2002
2004
  • הסופרקאפ האיטלקי בכדורסל:
2004/05
2003, 2004

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סימונה פיאניג'אני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]