סימונה פיאניג'אני
פיאנג'אני ב-2011 | |
לידה |
31 במאי 1969 (בן 55) סיינה שבאיטליה |
---|---|
קבוצות כמאמן | |
1995–2006 2006–2012 2009–2015 2012–2013 2016–2017 2017–2019 2020–2023 2023– |
מונטפסקי סיינה (עוזר) מונטפסקי סיינה (נוער) מונטפסקי סיינה איטליה פנרבחצ'ה/אולקר הפועל ירושלים אולימפיה מילאנו בייג'ינג דאקס צדביטה אולימפיה |
הישגים כמאמן | |
מאמן השנה בליגה האיטלקית (2007) אליפות איטליה (2007–2011, 2018) הגביע האיטלקי (2009–2011) גביע הליגה הישראלית (2016) מאמן העונה בליגת העל בכדורסל (2017) אליפות ישראל (2017) הגביע הטורקי (2013) |
סימונֵה פּיאניג'אני (באיטלקית: Simone Pianigiani; נולד ב-31 במאי 1969 בסיינה, איטליה) הוא מאמן כדורסל איטלקי המאמן את צדביטה אולימפיה.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיאנג'אני התחיל את קריירת האימון המקצוענית שלו בשנת 1995 כעוזר מאמן בקבוצת מונטפסקי סיינה מעיר הולדתו, ששיחקה אז בליגת העל האיטלקית בכדורסל ומאז עונת 2000/01 בסופרוליג ואז ביורוליג. הוא שימש בתפקיד זה כ-9 שנים, כשהוא מאמן במקביל את קבוצת מחלקת הנוער של המועדון. במהלך תפקידו זה בסיינה הקבוצה זכתה בגביע ספורטה, באליפות אחת ובסופרקאפ אחד, והעפילה פעמיים לפיינל פור היורוליג.
לקראת עונת 2006/07 מונה פיאניג'אני לתפקיד המאמן הראשי בקבוצה במקומו של קרלו רקאלקטי, וניתנה לו יד חופשית לשינויים נרחבים בסגל.[1]
פיאניג'אני שימש בתפקיד זה עד עונת 2011/12, כשהוא זוכה עם הקבוצה בשש אליפויות רצופות בין 2007 ל-2012 - במשך כל שנותיו עם הקבוצה. בעונת 2008/09 רשמה הקבוצה עונה היסטורית תחתיו, שהסתיימה בטרבל (שכלל סופרקאפ, אליפות וגביע - אחד מתוך הארבעה שזכה בהם עם סיינה), הפסד בודד בזירה המקומית ובמאזן נקי מהפסדים בפלייאוף הליגה, מתוך 44 משחקים בסך הכל.
לאחר עונה זו מונה פיאניג'אני למאמן נבחרת איטליה בכדורסל, במקביל לאימון קבוצתו, והמשיך לשמש בתפקיד זה עד קיץ 2015. במהלך עידן פיאניג'אני כמאמן ראשי העפילה סיינה פעמיים לפיינל פור היורוליג. באחת מהם, 2008, הפסידה בחצי הגמר למכבי תל אביב לאחר שהובילה כבר ב18 הפרש במהלך המשחק
בעונת 2012/2013 עבר לאמן את קבוצת פנרבחצ'ה/אולקר מליגת העל הטורקית, שם נשאר לפחות מעונה אחת, כשבפברואר 2013 התפטר עקב "סיבות אישיות".[2] פיאניג'אני הספיק לזכות עם פנר בגביע הטורקי, ובזמן התפטרותו עמדה הקבוצה במקום הראשון בטבלת הליגה (אך במקום הלפני-אחרון בשלב הטופ 16 ביורוליג).
פיאניג'אני המשיך, כאמור, לאמן את נבחרת איטליה, עד לאחר יורובאסקט 2015, שבו ניצחה איטליה את נבחרת ישראל בשמינית הגמר, אך הפסידה לליטא בשלב רבע הגמר. הוא הוחלף בתפקיד זה על ידי אטורה מסינה.[2]
ביוני 2016 מונה פיאניג'אני לתפקיד המאמן הראשי בקבוצת הפועל ירושלים מליגת העל הישראלית בכדורסל. הוא הגיע עם הקבוצה לגמר גביע המדינה בכדורסל, בו הפסידה למכבי תל אביב, ולחצי גמר היורוקאפ, בו הפסידה 1:2 בסדרה לולנסיה. בליגה זכה פיאניג'אני עם הקבוצה באליפות השנייה בתולדותיה. בתום העונה ויתר על עונה נוספת בקבוצה ושחרר עצמו ממנה על ידי תשלום סעיף השחרור בחוזהו.
ביוני 2017 חתם פיאניג'אני בקבוצת אולימפיה מילאנו המשחקת בליגת העל האיטלקית וביורוליג.[3] בעונתו הראשונה בקבוצה זכה איתה באליפות איטליה. ב-11 ביוני 2019, הוחלף על ידי אטורה מסינה.
הישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמן ראשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2007, 2008, 2009, 2010, 2011, 2012
- הסופרקאפ האיטלקי בכדורסל:
- 2007/08, 2008/09, 2009/10, 2010/11, 2011/12
- 2009, 2010, 2011, 2012
- השתתפות בפיינל פור היורוליג:
- 2008, 2011
- 2013
- 2017
- 2016
- 2017
- 2018
- הסופרקאפ האיטלקי בכדורסל:
- 2017/18
עוזר מאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2002
- 2004
- הסופרקאפ האיטלקי בכדורסל:
- 2004/05
- השתתפות בפיינל פור היורוליג:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שי האוזמן, הכי לא ישראלי שיש: האפקט של סימונה פיאניג'אני על הפועל ירושלים, באתר וואלה, 20 באוקטובר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כתבה על מונטפסקי סיינה באתר היורוקאפ, 26 בפברואר 2007
- ^ 1 2 אבי סגל, מי אתה, סימונה פיאניג'אני?, אתר ישראל היום, 20 ביוני 2016
- ^ רועי כהן, פיאניג'אני סיכם במילאנו, אוהדיה כועסים, באתר ישראל היום, 7 ביוני 2017
מאמני הפועל ירושלים בכדורסל | |
---|---|
|
מאמן העונה בליגת העל בכדורסל | |
---|---|
|