סימוניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סימוניזם (Simonianism) היה זרם נוצרי[1] גנוסטי שנוסד על ידי שמעון הקוסם ונושא את שמו.

שמעון הקוסם, הקרוי גם בשם שמעון מגוס ותלמידיו מננדרוס וסטורנילוס, טענו שיש אלוהים בורא שאינו אלוהי ישראל וישו היה שליח שנועד להפיל את אלוהי ישראל. לפי אמונת חסידיו, שמעון הקוסם היה אל לפני שלבש צורת בשר ודם. לשמעון היו שלושים תלמידים ובת זוג, הלנה, אותה אסף מבית בושת בצור והיא התלוותה אליו במסעותיו. לפי שמעון הלנה הייתה התגשמותה של הישות, שהולידה את האלוהים ובכל דור התגשמה באישה אחרת[2].

מננדרוס ירש את מקומו של שמעון כמנהיג חסידיו. מננדוס החשיב עצמו כמשיח, נהג לפי חוקי היהדות והקפיד על הטבילה. הוא ייסד טבילה בה שולבו מים ואש. סטורנילוס פנה לכיוון שונה ואסר על חסידיו את הנישואים ואת ההולדה בטענה שאלה מעשי שטן[3].

המיתוס המרכזי של הסימוניזם הוא המיתוס על שמעון והלנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Good News (באנגלית) בעמוד 23, בטור השמאלי
  2. ^ ALEXANDRIAN ISTORIA FILOSOFIEI OCULTE (ברומנית)
  3. ^ ALEXANDRIAN ISTORIA FILOSOFIEI OCULTE (ברומנית)
ChristianitySymbol.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.