סימייז
| |||
| מדינה |
| ||
|---|---|---|---|
| שטח | 3.0664 קמ"ר | ||
| גובה | 100 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירת נופש | 2,703 (2016) | ||
| קואורדינטות | 44°24′19″N 34°00′16″E / 44.405277777778°N 34.004444444444°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| http://симеиз.рф | |||
|
Location of Simeiz in Crimea | |||
סימייז (באוקראינית: Сімеїз, ברוסית: Симеиз) היא עיירת נופש, בתחומי עיריית יאלטה ברפובליקה האוטונומית של קרים, טריטוריה המוכרת על ידי רוב מדינות העולם כחלק מאוקראינה אך שסופחה על ידי רוסיה כחלק מרפובליקת קרים. שמה של העיירה הוא ממקור יווני (σημαία – 'דגל'+ הסיומת -εις ברבים). היא שוכנת למרגלות המדרונות הדרומיים של רכס הרי קרים, כ-18 קילומטרים (11 מיל) מערבית ליאלטה. אוכלוסייה: 2,604 (על פי מפקד האוכלוסין 2014)
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור הסמוך לסימייז נמצאו דולמנים ומבנים מבוצרים פרהיסטוריים. בימי הביניים האזור היה תחת שליטת האימפריה הביזנטית, שבנתה מנזר מבוצר בסמוך (וייתכן שהעניקה לעיירה את שמה). עם היחלשות השלטון הביזנטי, עברה השליטה לידי הרפובליקה של ג'נובה, ולאחר מכן לידי האימפריה העות'מאנית.
המאה ה-19 וה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1828 עברה סימייז לבעלותו של איוון אקימוביץ' מלטסוב, אשר החל לנטוע כרמים באזור. בשנת 1900 ייסד מלטסוב, שהיה אסטרונום חובב, את מצפה הכוכבים סימייז. המצפה התפתח והורחב במהלך העשורים הבאים.[1]
בתחילת המאה ה-20, צאצאיו של מלטסוב הקימו אתר נופש בשם נובי סימויז'. נובי סימויז' הפך במהרה לאחד מאתרי הנופש היוקרתיים ביותר בחצי האי קרים. בתקופה זו נבנו פארק ומספר וילות שנותרו קיימים עד היום. בשנת 1912 ביקר ניקולאי השני עם משפחתו.[2] לאחר מהפכת אוקטובר, סימייז הולאמה והוקמו בה בתי הבראה ציבוריים, שהתמחו בעיקר בשחפת.[3] בשנת 1927 ביקרו בסימייז כ-10,000 איש.[1]
במהלך מלחמת העולם השנייה, הגרמנים כבשו את סימייז החל מ-8 בנובמבר 1941, מה שגרם לאבידות רבות ולהרס נרחב, העיירה שוחררה על ידי הצבא האדום ב-16 באפריל 1944. במהלך הכיבוש, מצפה הכוכבים של סימייז ניזוק קשות.[4] ב-18 במאי 1944, הדיקטטור הסובייטי יוסיף סטלין הורה על תחילת גירוש הטטרים של קרים ברחבי חצי האי כולו, כולל סימייז. כתוצאה מכך גורשו הטטרים של קרים (עם ילידי של האזור) למרכז אסיה, בטענה כי שיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית.[5]
לאחר המלחמה, אתר הנופש שוקם מחדש, וההריסות נעלמו עד 1955. מצפה הכוכבים סימייז נבנה מחדש, והמשיך למלא תפקיד חשוב בתחום האסטרונומיה.[6][7]
המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני סיפוח חצי האי קרים על ידי הפדרציה הרוסית בשנת 2014, סימייז' נודעה כ"אתר נופש לגייז".[8] זוגות הומוסקסואלים ממדינות ברית המועצות לשעבר נהגו לנסוע לסימייז לחופשות קיץ. לדברי דניס קראט, מנהל אמנות מקומי, הקהילה הגאה הייתה מאוד נוכחת בעיירה, והוא ציין שזוגות הומוסקסואלים יכלו להחזיק ידיים בפומבי ללא חשש מהטרדה או אלימות. עם זאת, לאחר השתלטות רוסיה על חצי האי בשנת 2014, ממשלת הכיבוש החדשה אכפה מדיניות הומופובית בקרים, דבר שפגע קשות בחיי הקהילה הגאה התוססת. מנהיגי הקהילה הלהט"בית נאלצו לברוח או לרדת למחתרת. בשנת 2018, עיתונאים תיארו בר בסימייז כ"בר הגאה האחרון בחצי האי".[9]
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 1926, אוכלוסיית סימייז מנתה 622 תושבים.[1] 431 מהם היו טטרים קרים, 119 רוסים, 31 יוונים ו-25 אוקראינים. עד שנת 2016, אוכלוסיית סימייז מנתה 2,604.[10]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
פארק סימייז
-
רוק דיווה
-
הר קושקה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Сімеїз, Кримська область » Історія міст і сіл Української РСР
- ^ Simeiz – Republic of Crimea: Russia, ermakvagus.com
- ^ Simeiz – sanatorium "Cameo" and "Dolphin"
- ^ Simeiz Observatory, clever-geek.imtqy.com
- ^ "Crimean Tatars recall mass exile". 2004-05-18. נבדק ב-2025-09-30.
- ^ Redaktor, Stargazers are powerless against boors, Culture. Voice of Crimea, 2020-07-11
- ^ UNESCO World Heritage Centre, Astronomical Observatories of Ukraine, UNESCO World Heritage Centre
- ^ Павел Казарин (2017-10-30). "Полуостров нетерпимости: что происходит с ЛГБТ-сообществом в Крыму". Крым.Реалии. אורכב מ-המקור ב-2022-11-27. נבדק ב-2023-08-12.
- ^ Vikhrov, Natalie (2018-10-02). "How Russia Drove Crimea's LGBT Community Underground". The Daily Beast. נבדק ב-2023-12-24.
- ^ Mindat.org, www.mindat.org


