סימן A ויפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בינוני סימן A 'ויפט'
Mark A Whippet 1.jpg
מידע כללי
סוג טנק בינוני
מדינה מייצרת בריטניהבריטניה  בריטניה
שנת יצור 1917
מערכה מרכזית מלחמת העולם הראשונה
יחידות שיוצרו 200 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
אורך 6.10 מטר
רוחב 2.62 מטר
גובה 2.75 מטר
משקל 14 טון
מהירות 13.4 קמ"ש
טווח פעולה 128 ק"מ
חימוש עיקרי 4 מקלעי הוצ'קיס 0.303 אינץ'
חימוש משני אין
מנוע זוג מנועי בנזין 4 צילינדר, 45 כ"ס כל אחד.
שריון 14-6 מילימטר
צוות 3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סימן A ויפטאנגלית: Medium Mark A Whippet) היה טנק בינוני בריטי שפותח במהלך מלחמת העולם הראשונה ושירת עד שנות ה-30. הוויפט פותח על ידי ויליאם טריטון אשר עיצב גם את הסימן 1, והיה מיועד לסייע לסימן 1 שהיה איטי ומאסיבי הרבה יותר.

הטנק כונה על שם גזע כלבי הציד "ויפט".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו האחורי של 'סיזר II' המוצג במוזיאון הטנקים.

עם הצלחת הטנק הכבד סימן 1 והדגמים שבאו אחריו, ויליאם טריטון הציע לפתח טנק מהיר יותר לסייע לטנקים הכבדים ובכך לנצל באופן מוצלח יותר את נקודות ההבקעה במערך האויב. רעיון זה התקבל ואושר על ידי משרד המלחמה בנובמבר 1916, והעבודה על הטנק החלה ב-21 בדצמבר כאשר שמו הראשוני היה "טריטון צ'ייסר" (הצ'ייסר; רודף, של טריטון). בפברואר 1917 אב הטיפוס הראשון היה מוכן ולאחר ניסויים בטנק, הוזמנו 200 טנקי ויפט (אב הטיפוס כלל צריח מסתובב בדומה לרנו FT-17, אך לבסוף הוחלט על צריח מקובע בגרסת הייצור).

באוקטובר 1917 טנקי הויפט הראשונים יצאו מהמפעל והחלו להישלח לחזית, כאשר זוג ראשון נשלח לגדוד 6 של רגימנט הטנקים המלכותי. טנקי ויפט הופיעו לראשונה בשדה הקרב במרץ 1918 במהלך מתקפת האביב, ב-24 באפריל בקרב השריון הראשון בהיסטוריה, טנק ויפט אחד הושמד על ידי טנק A7V גרמני. באותו היום פלוגה של שבעה טנקי ויפט הצליחו לכתר גדוד חיל רגלים גרמני, כאשר הם הורגים כ-400 מחיילי האויב.

התוכנית המקורית הייתה לשלוח טנקי ויפט לחמישה גדודי טנקים (קלים) כאשר בכל אחד 36 טנקים. האבידות בצבא הבריטי היו כל כך רבות, שלבסוף רק שני גדודים עשו שימוש בטנקים אלו (גדוד 3 ו-6 של רגימנט הטנקים תחת פיקוד חטיבת הטנקים השלישית) עם 48 ויפטים בכל אחד. טנקים אלו לקחו חלק בקרב אמיין באוגוסט 1918, טנקי ויפט הצליחו לחדור את קווי הגרמנים במספר אזורים ולהסב נזקים ואבידות רבות בעורף הגרמני, כוח של ויפטים אף הצליח להשמיד מספר סוללות ארטילריה באחת מגזרות הלחימה ובכך לסייע רבות למאמץ בחזית.
אחד מטנקי הויפט המוכרים ביותר שכונה 'תיבת נגינה' (Musical Box), התקדם לעומק העורף הגרמני ונותק מכוחותיו. במשך מספר שעות הטנק השמיד סוללות ארטילריה, בלוני תצפית, מחנה עורפי של גדוד רגלי ואף שיירת אספקה של דיוויזיה 225. לאחר תשע שעות של לחימה בעורף האויב, פגז ארטילרי פגע בטנק והצוות נאלץ לנטוש, כשבמהלך הנטישה נהרג אחד מאנשי הצוות מאש גרמנית והשניים הנותרים נלקחו בשבי[1].

הגרמנים הכניסו לשירות מספר ויפטים שנלקחו שלל על ידיהם. בשירות הגרמני נקרא הטנק "רכב משוריין שלל A"[2].

לאחר המלחמה, ויפטים שירתו במהלך המלחמה האנגלו-אירית באירלנד כחלק מגדוד 17 של רגימנט הטנקים. מספר טנקים נשלחו לסייע לכוחות התנועה הלבנה במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, מתוכם 12 נפלו שלל בידי הצבא האדום, אלו נותרו בשימוש עד תחילת שנות ה-30. גם האימפריה היפנית קיבלה מספר בודד של ויפטים ששירתו בין היתר בחבל מנצ'וריה.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דאגלס, אורגיל. הטנק: עיונים בתולדות הטנק ובהתפתחותו', הוצאת מערכות 1980, עמ' 74-73
  2. ^ Chris Ellis and Peter Chamberlain (1972). Medium Tanks Marks A to D. Profile Publications Ltd, p.11