לדלג לתוכן

סימפילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןסימפילה
מיון מדעי
ממלכה:בעלי חיים
מערכה:פרוקי-רגליים
תת־מערכה:בעלי כליצרות
מחלקה:בעלי כליצרות ימיים
סדרה:סימפילה
שם מדעי
Symphyla
‏Ryder, 1880

סימפילה (שם מדעי: Symphyla), היא מחלקה של בעלי כליצרות ימיים שמוכרת גם בשם מרבה רגליים בגינה או פסאודו-מרבה רגליים, המשתייכת למערכת פרוקי-רגליים שוכני קרקע ולתת-מערכה מרבי רגליים. סימפילנים דומים לנדלים אך הם קטנים מאוד ואינם ארסיים כנדל.[1][2] ישנם יותר מ-200 מינים ידועים ברחבי העולם.[3]

סימפילות הן בעיקר אוכלי-צמחים וניזונים מפסולת החיים עמוק באדמה, מתחת לאבנים, בעץ מתפורר ובמקומות לחים אחרים.[4] הן יכולות לנוע במהירות דרך הנקבוביות שבין חלקיקי האדמה,[4] ונמצאות בדרך כלל מפני השטח ועד לעומק של כ- 50 סנטימטרים (20 אינץ') מתחת לאדמה. הם נמנים עם בעלי החיים אוכלי הרקבובית, אך עלולים לגרום נזק ניכר בסביבה חקלאית על ידי צריכת זרעים, שורשים ושערות שורש באדמה מעובדת.[1][2] לדוגמה, סימפילת הגינה, Scutigerella immaculata, יכולה להזיק לגידולים. מין של Hanseniella תועד כמזיק לקנה סוכר ואננס בקווינסלנד.[5][6] מינים ספורים נמצאים בעצים[7][8] ובמערות.[9] מין של סימפילה הוכח כטורף בעיקר,[10] וכמה מינים הם ספרופגים.

תיאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלבי חיים של סימפילנים: ביצים, צעירים ובוגרים של Scutigerella immaculata

סימפילות הן יצורים קטנים ומוסווים, ללא עיניים וללא פיגמנט.[4] הגוף רך ובדרך כלל 2 עד 10 מילימטרים (0.079 עד 0.394 אינץ'), באורך של 12–13 מ"מ (מחולק לשני אזורי גוף: ראש וגו).[4] גודל יוצא דופן מושג אצל Hanseniella magna, המגיע לאורך של 12–13 מ"מ.

לראש יש מחושים ארוכים ומפולחים, איבר פוסט-אנטנלי, שלושה זוגות של חלקי פה: לסת תחתונה, הלסת העליונה הראשונה הארוכה, וזוג הלסתות העליונה השני, אשר מחוברים ליצירת השפה התחתונה או שפתני הפה. המחושים משמשים כאיברי חישה. איברים דמויי דיסק של טומושווארי, אשר כנראה חשים תנודות, מחוברים לבסיס המחושים, כמו אצל מרבה רגליים.[2]

הגזע מורכב מ-14 מקטעים, המכוסים במיקרו-שערות על המעטפת הצידית והגחונית ובמספר משתנה של לוחות טרגליים גבאליים, החל מ-15 אצל Scutigerella ו-Hanseniella, ועד 24 אצל Ribautiella, מה שמגדיל את גמישות הגוף. רגליים נמצאות על 12 המקטעים הראשונים. המקטע ה-13, המחובר למקטע ה-12, נושא זוג ספינרים הדומים ל־cerci, והמקטע ה-14 כולל זוג שערות חישה ארוכות (trichobothria). סביב פתח פי הטבעת ישנו טלסון קטן. דווח כי סימפילנים חיים עד ארבע שנים, ונושרים לאורך כל חייהם.[2] לפרטים צעירים יש שישה או שבעה זוגות רגליים בבקיעה, אך הם מוסיפים זוג נוסף בכל נשירה עד לשלב הבוגר, שבדרך כלל מכיל שנים עשר זוגות רגליים.[11][12] אופן התפתחות זה ידוע כהמיאנמורפוזה.[13] אף על פי שלרוב הסימפילנים הבוגרים יש שנים עשר זוגות רגליים, הזוג הראשון נעדר או שרידי אצל מינים מסוימים (למשל, אלו בסוג סימפילה), כך שלבוגרים אצל מינים מסוימים יש רק אחד עשר זוגות רגליים.[14][15] המינים עם 12 זוגות הם המריאפודים היחידים עם רגלי הליכה על קטע הגוף הראשון, שכן זוג הרגליים הראשון משתנה ל"פורסיפולים" אצל רבי רגליים, אצל פאורופודים קטע זה הוא עמוד מצומצם הנושא בגחון זוג גבשושיות קטנות, ואצל רבי רגליים קטע זה הוא עמוד ללא תוספות כלל.

לסימפילנים מספר מאפיינים המקשרים אותם לחרקים מוקדמים, כגון שפתון (לסתיות שניות), מספר זהה של מקטעי ראש, ומאפיינים מסוימים של רגליהם.[1] כל זוג רגליים קשור למבנה הנקרא "שק קוקסלי", המסייע לבעל החיים לספוג לחות, ו"סטיילוס" קטן שעשוי להיות בעל תפקוד חושי. מבנים דומים נמצאים בחרקים הפרימיטיביים ביותר.

סימפילנים נושמים דרך זוג ספיראקלים בצידי ראשם והם פרוקי הרגליים היחידים עם פתחי ספיראקלים על הראש. אלה מחוברים למערכת של קנה נשימה המסתעף דרך הראש ושלושת החלקים הראשונים של הגוף בלבד.[2]

פתחי איברי המין ממוקמים על החלק הרביעי של הגוף, אך הסימפילנים אינם מקיימים יחסי מין. במקום זאת, הזכר מניח 150 עד 450 "חבילות" של זרע, או ספרמטופורים, על גבעולים קטנים. לאחר מכן הנקבה אוספת אותם לפיה, המכיל שקיות מיוחדות לאחסון הזרע. לאחר מכן היא מטילה את ביציה, ומצמידה אותן לדפנות של סדקים או לטחב או חזזית בעזרת פיה, תוך כדי מריחת הזרע עליהם. הביצים מוטלות בקבוצות של שמונה עד שתים עשרה.[2]

ספינרים מייצרים הפרשות שהופכות לחוט דמוי משי.[16] מין מאובן אחד, Symphylla patrickmuelleri , נמצא שמור בענבר בורמזי ומשחרר חוטי משי ארוכים.[17] המשי ממלא תפקיד ברבייה: הזכר מפקיד עד 450 ספרמטופורים על גבעולי משי.[18] דווח גם כי סימפילנים משחררים משי כהגנה[19] וכדי לתלות את עצמם באוויר.[2]

רישום מאובנים ואבולוציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיעוד המאובנים של הסימפילה אינו ידוע היטב, עם חמישה מינים בלבד שתועדו, כולם משויכים לסוגים חיים. התיעודים העתיקים ביותר של שתי המשפחות נמצאים בענבר בורמזי מאמצע הקרטיקון, לפני כ-99 מיליון שנה. כתוצאה מכך, סבורים ששתי המשפחות התפצלו לפני סוף עידן המזוזואיקון.[20][21][22]

אל אף שמם הנפוץ, מחקרים מורפולוגיים בדרך כלל ממקמים את הסימפילנים כקרובים יותר לרבי-רגליים ולפרוקי רגליים מאשר לנדלים, בקבוצת מרבי-רגל.[23][24] מחקרים מולקולריים הראו תוצאות סותרות, כאשר חלקם תומכים בקבוצת מרבי-רגל, אחרים משייכים את הסימפילנים למרבה-רגליים או פרוקי רגליים אחרים, אם כי חלקם זוכים לתמיכה חלשה.[25][23] הקבוצה נחשבת כמונופילטית.[26]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סימפילה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 C. Gillott (2005). Entomology, 3rd Edition. Springer Verlag. ISBN 978-1-4020-3182-3.
  2. 1 2 3 4 5 6 7 Barnes, Robert D. (1982). Invertebrate Zoology. Philadelphia, PA: Holt-Saunders International. pp. 817–818. ISBN 978-0-03-056747-6.
  3. ↑ "ITIS - Report: Symphyla". www.itis.gov.
  4. 1 2 3 4 Penny Greenslade (2002-03-31). "Class: Symphyla". Australian Faunal Directory. Australian National University. אורכב מ-המקור ב-2015-09-24.
  5. ↑ H. Boyle (1981). "Symphyla control in young plant cane". Cane Growers' Quarterly Bulletin. 44: 115–116.
  6. ↑ D. A. H. Murray & D. Smith (1983). "Effect of Symphyla, Hanseniella sp., on establishment of pineappes in south-east Queensland". Queensland Journal of Agricultural Science. 40: 121–123.
  7. ↑ J. Adis & U. Scheller (1984). "On the natural history and ecology of Hanseniella arborea (Myriapoda, Symphyla, Scutigerellidae), a migrating symphylan from an Amazonian black-water inundation forest". Pedobiologia. 27: 35–41. doi:10.1016/S0031-4056(23)05818-3.
  8. ↑ S. Clark & P. Greenslade (1996). "Review of Tasmanian Hanseniella Bagnall (Symphyla: Scutigerellidae)". Invertebrate Taxonomy. 10 (1): 189–212. doi:10.1071/IT9960189.
  9. ↑ Eberhard, S.M. & Spate (1995). "Cave Invertebrate Survey; toward an atlas of NSW Cave Fauna". A Report Prepared Under NSW Heritage Assistance Program NEP. 94: 765.
  10. ↑ D. E. Walter, J. C. Moore & S. Loring (1989). "Symphylella sp. (Symphyla: Scolopendrellidae predators of arthropods and nematodes in grassland soils". Pedobiologia. 33 (2): 113–116. Bibcode:1989Pedob..33..113W. doi:10.1016/S0031-4056(24)00190-2.
  11. ↑ "Garden Symphylans". Integrated Pest Management on Peppermint-IPMP3.0. Oregon State University. אורכב מ-המקור ב-2007-08-03.
  12. ↑ "Symphylans". Entry: Symphylans. Encyclopedia of Arkansas.
  13. ↑ Fusco, Giuseppe (בדצמבר 2005). "Trunk segment numbers and sequential segmentation in myriapods". Evolution & Development. 7 (6): 608–617. doi:10.1111/j.1525-142X.2005.05064.x. PMID 16336414.
  14. ↑ Szucsich, Nikola; Scheller, Ulf (2011). "Symphyla". In Minelli, Alessandro (ed.). The Myriapoda. Volume 1. Leiden: Brill. pp. 445–466. ISBN 978-90-04-18826-6. OCLC 812207443.
  15. ↑ Minelli, Alessandro; Golovatch, Sergei I. (2013-01-01), Levin, Simon A (ed.), Myriapods, Waltham: Academic Press, pp. 421–432, doi:10.1016/b978-0-12-384719-5.00208-2, ISBN 978-0-12-384720-1
  16. ↑ "X: The Symphyla" (PDF). Arthropod Anatomy. JSTOR 10.7591/j.ctvn1tb6g.14.
  17. ↑ Moritz, Leif; Wesener, Thomas (2018-04-01). "Symphylella patrickmuelleri sp. nov. (Myriapoda: Symphyla): The oldest known Symphyla and first fossil record of Scolopendrellidae from Cretaceous Burmese amber". Cretaceous Research. 84: 258–263. Bibcode:2018CrRes..84..258M. doi:10.1016/j.cretres.2017.11.018. ISSN 0195-6671.
  18. ↑ "Symphylans". Encyclopedia of Arkansas. For reproduction, males do not copulate with the female. Rather, they deposit 150 to 450 sperm packets (spermatophores) on top of short stalks of silk on the ground.
  19. ↑ Schulze, L. (ינו' 1975), Structure, composition and properties of spun products
  20. ↑ Moritz, Leif; Wesener, Thomas (2017). "Symphylella patrickmuelleri sp. nov. (Myriapoda: Symphyla): The oldest known Symphyla and first fossil record of Scolopendrellidae from Cretaceous Burmese amber". Cretaceous Research. 84: 258–263. Bibcode:2018CrRes..84..258M. doi:10.1016/j.cretres.2017.11.018.
  21. ↑ Minelli, Alessandro (2011). Treatise on Zoology - Anatomy, Taxonomy, Biology. The Myriapoda. BRILL. p. 459. ISBN 978-90-04-15611-1.
  22. ↑ Wesener, Thomas; Moritz, Leif (2018-12-17). "Checklist of the Myriapoda in Cretaceous Burmese amber and a correction of the Myriapoda identified by Zhang (2017)". Check List. 14 (6): 1131–1140. doi:10.15560/14.6.1131. ISSN 1809-127X.
  23. 1 2 Shear, William A.; Edgecombe, Gregory D. (2010). "The geological record and phylogeny of the Myriapoda". Arthropod Structure & Development. 39 (2–3): 174–190. Bibcode:2010ArtSD..39..174S. doi:10.1016/j.asd.2009.11.002. PMID 19944188.
  24. ↑ Gai, Yonghua; Song, Daxiang; Sun, Hongying; Yang, Qun; Zhou, Kaiya (2008). "The complete mitochondrial genome of Symphylella sp. (Myriapoda: Symphyla): Extensive gene order rearrangement and evidence in favor of Progoneata". Molecular Phylogenetics and Evolution. 49 (2): 574–585. Bibcode:2008MolPE..49..574G. doi:10.1016/j.ympev.2008.08.010. PMID 18782622.
  25. ↑ Regier, Jerome C.; Wilson, Heather M.; Shultz, Jeffrey W. (2005). "Phylogenetic analysis of Myriapoda using three nuclear protein-coding genes". Molecular Phylogenetics and Evolution. 34 (1): 147–158. Bibcode:2005MolPE..34..147R. doi:10.1016/j.ympev.2004.09.005. PMID 15579388.
  26. ↑ Jin, Ya-Li; Godeiro, Nerivania Nunes; Bu, Yun (2023-05-04). "Description of the first species of Scutigerella (Symphyla, Scutigerellidae) from China, with mitogenomic and genetic divergence analysis". ZooKeys (1157): 145–161. Bibcode:2023ZooK.1157..145J. doi:10.3897/zookeys.1157.99686. ISSN 1313-2970. PMC 10193434. PMID 37215163.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סימפילה&oldid=43646971"