סינגולריות כבידתית עירומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

סינגולריות כבידתית עירומה היא תופעה תאורטית בתורת היחסות הכללית שטרם זכתה לאישוש תצפיתי.

סינגולריות עירומה היא נקודה סינגולרית במרחב-זמן שאינה חור שחור, אך חולקת עמו התכונה המשותפת לפיה צפיפות החומר בה "אינסופית". סינגולריות עירומה נבדלת מחור שחור בהיותה ניתנת לתצפית מחוץ לאופק האירועים ובכך מעלה קשיים יסודיים בניסוחה של תורת היחסות הכללית ובתורות כבידה שונות.

את התופעה תיאר אלברט איינשטיין אך קודם להגדרתה על ידו, מדענים רבים היו שותפים בהשערת קיומה בהם -רוג'ר פנרוז, ג'ון פרסקיל, קיפ תורן, סוברהמניאן צ'נדראסקאר, קרל שוורצשילד מי שהניח התיאור הסדור לתופעה היה סטיבן הוקינג[דרוש מקור].

סינגולריות במודלים אסטרונומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקוסמולוגיה מודל המפץ הגדול של היקום מכיל נקודה סינגולרית, ניתן להגדירה כסינגולריות עירומה, אך לא בהכרח.

השערת הצנזורה הקוסמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה החלשה של השערת הצנזורה הקוסמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה החלשה של השערת הצנזורה הקוסמית טוענת כי כל נקודה סינגולרית מוסתרת מרחוק על ידי אופק אירועים, ולכן לא תיתכן נקודת סינגולריות עירומה. בשנות ה־90 של המאה ה־20 בוצעו סימולציות מחשב בהן הותאמו התנאים כך שתוצג סינגולריות עירומה, הסימולציות דרשו תנאי התחלה מפורטים מאוד של מיקום ותנועת החלקיקים, במצב ההתחלתי. שינוי במיקומו של חלקיק בודד בתנאי ההתחלה של הסימולציה גרם להיווצרותו של אופק אירועים, כלומר היווצרות חור שחור, או לאי-היווצרות של סינגולריות כלל. המשוואות מדגימות כאוטיות, אי-ליניאריות וייתכן וניתן להיעזר במודלים מתחומים קרובים בבכאוס כמו מחקר בפלזמה.

הגרסה החזקה של השערת הצנזורה הקוסמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה החזקה של השערת הצנזורה הקוסמית מרחיקה לכת וטוענת שקיומה של סינגולריות כלשהי מלבד סינגולריות התחלתית (המפץ הגדול) או סופית (הקריסה הגדולה) לא תיתכן במסגרת של תורת היחסות הכללית בלבד. על־כן, פיזיקאים רבים גורסים שקרוב לנקודות הסינגולריות, תורת היחסות הכללית חדלה מלתת תיאור מספק של אופן פעולת שדה הכבידה. מאמצים בתחום הפיזיקה התאורטית נעשים מזה עשרות שנים על ניסוחה של תאוריית כבידה קוונטית שתתגבר על הפערים המהותיים בין תורת היחסות הכללית ובין מכניקת הקוונטים ותספק תיאור כללי יותר שיכלול גם את קיומן של נקודות סינגולרית שנצפו כמו חורים שחורים. נכון ל-2017 לא נמצאו אישושים ניסויים או תצפיתיים לאף תאוריה של כבידה קוונטית.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]