סינגולריות כבידתית עירומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

סינגולריות כבידתית עירומה היא תופעה תאורטית בתורת היחסות הכללית שטרם זכתה לאישוש תצפיתי.

סינגולריות עירומה היא נקודה סינגולרית במרחב-זמן שאינה חור שחור, אך חולקת עמו התכונה המשותפת לפיה צפיפות החומר בה "אינסופית". סינגולריות עירומה נבדלת מחור שחור בהיותה ניתנת לתצפית מחוץ לאופק האירועים ובכך מעלה קשיים יסודיים בניסוחה של תורת היחסות הכללית ובתורות כבידה שונות.

את התופעה תיאר אלברט איינשטיין אך קודם להגדרתה על ידו, מדענים רבים היו שותפים בהשערת קיומה בהם -רוג'ר פנרוז, ג'ון פרסקיל, קיפ תורן, סוברהמניאן צ'נדראסקאר, קרל שוורצשילד מי שהניח התיאור הסדור לתופעה היה סטיבן הוקינג[דרוש מקור].

סינגולריות במודלים אסטרונומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקוסמולוגיה מודל המפץ הגדול של היקום מכיל נקודה סינגולרית, ניתן להגדירה כסינגולריות עירומה, אך לא בהכרח.

השערת הצנזורה הקוסמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה החלשה של השערת הצנזורה הקוסמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה החלשה של השערת הצנזורה הקוסמית טוענת כי כל נקודה סינגולרית מוסתרת מרחוק על ידי אופק אירועים, ולכן לא תיתכן נקודת סינגולריות עירומה. בשנות ה־90 של המאה ה־20 בוצעו סימולציות מחשב בהן הותאמו התנאים כך שתוצג סינגולריות עירומה, הסימולציות דרשו תנאי התחלה מפורטים מאוד של מיקום ותנועת החלקיקים, במצב ההתחלתי. שינוי במיקומו של חלקיק בודד בתנאי ההתחלה של הסימולציה גרם להיווצרותו של אופק אירועים, כלומר היווצרות חור שחור, או לאי-היווצרות של סינגולריות כלל. המשוואות מדגימות כאוטיות, אי-לינאריות וייתכן וניתן להיעזר במודלים מתחומים קרובים בבכאוס כמו מחקר בפלזמה.

הגרסה החזקה של השערת הצנזורה הקוסמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה החזקה של השערת הצנזורה הקוסמית מרחיקה לכת וטוענת שקיומה של סינגולריות כלשהי מלבד סינגולריות התחלתית (המפץ הגדול) או סופית (הקריסה הגדולה) לא תיתכן במסגרת של תורת היחסות הכללית בלבד. על־כן, פיזיקאים רבים גורסים שקרוב לנקודות הסינגולריות, תורת היחסות הכללית חדלה מלתת תיאור מספק של אופן פעולת שדה הכבידה. מאמצים בתחום הפיזיקה התאורטית נעשים מזה עשרות שנים על ניסוחה של תאוריית כבידה קוונטית שתתגבר על הפערים המהותיים בין תורת היחסות הכללית ובין מכניקת הקוונטים ותספק תיאור כללי יותר שיכלול גם את קיומן של נקודות סינגולרית שנצפו כמו חורים שחורים. נכון ל-2017 לא נמצאו אישושים ניסויים או תצפיתיים לאף תאוריה של כבידה קוונטית.

האם ניתן לראות סינגולריות עירומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כמה פתרונות למשוואות של תורת היחסות הכללית שלפיהם נוכל לראות סינגולריות עירומה :

אם לא ניפול לתוך הסינגולריות ובמקום זה נעבור בחור תולעת ונצא דרכו לנקודה אחרת בחלל, לפי רעיון זה נוכל לנסוע במרחב ובזמן אבל הפרעה קטנטנה כמו הימצאותו של אדם כלשהו יכולה לשנות אותה כך שלא נוכל לראות את הסינגולריות לפני שניכנס לתוכה ואנחנו נמות. וזאת אומרת שהסינגולריות תהיה תמיד בעתיד ואף פעם לא בעבר ולפי הגרסה החזקה של השערת הצנזורה הקוסמית הסינגולריות תימצא תמיד לגמרי בעבר (כמו המפץ הגדול) או לגמרי בעתיד (כמו הקריסה הגדולה) יש לקוות שאיזו שהיא גרסה של השערת הצנזורה הקוסמית תחזיק מעמד כי הקרבת סינגולריות עירומה ניתן אולי לחזור לעבר אבל אז מישהו עלול לחזור לעבר ולבצע "פרדוקס השמדת המידע"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]