סינדרום האף הריק
תסמונת האף הריק (באנגלית: Empty Nose Syndrome) היא נכות נשימתית של האף המתרחשת על פי רוב לאחר כריתות קיצוניות מדי של קונכיות האף התחתונות או האמצעיות, שגורמת לרוב לבעיות בנשימה ולפגיעה בחוש הריח.[1]
מבנה ותפקיד האף
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד לפני מספר שנים היה מקובל לחשוב שהסכנה העיקרית בכריתת קונכיות האף היא התפתחות של יובש כרוני באף, אולם עתה ידוע שבנוסף לדרגות שונות של יובש העשויים להתפתח מאבד האף את היכולת לחוש בזרימת האוויר דרכו, למרות שמעברי האוויר בו, לאחר כריתת הקונכיות, הם לכאורה פתוחים לגמרי ולמעשה רחבים הרבה יותר מאשר באף הנורמלי. פגיעה בחישת האוויר הנורמלית דרך האף זכתה לכינוי הידוע בספרות הרפואית כ-'חסימה פרדוקסאלית'.[2]
לקונכיות האף (בעיקר לקונכיות התחתונות) תפקיד מכריע בחימום, לחלוח וסינון האוויר הנשאף דרך הנחיריים לאף, לסינוסים, לגרון ומשם לריאות. הן מהוות את מרבית רקמת האף הפנים-אפית הפעילה ביותר, ובלעדיהן נוצר יובש יחסי במערות האף, בלוע ובגרון ההולך ומחריף ככל שדרגת הכריתה גבוהה יותר. יובש זה מפריע מאוד לנשימה תקינה, בעיקר תוך כדי שינה, ובמקומות שבהם יש אוויר קר או זיהום אוויר גבוה יחסית. החולה חש לרוב בנשימת יתר של אוויר קר ויבש מאוד הזורם ישירות ללוע כאילו שהאף איננו שם כלל. האוויר גורם ליובש רב בעיקר בפה ובלוע, ויכול לגרום אף בטווח הארוך לסיבוכים נשימתיים בדרכי הנשימה ובכללן בריאות.
כיום ידוע שרקמת האף הפנימי, מהנחיריים ועד ללוע האפי, מכוסה ברצפטורים עצביים (מהעצב הטריגמינלי) שתפקידם לחוש באוויר הזורם דרך האף ולהעביר מידע זה אל מערכת העצבים המרכזית ואל המוח, כדי שהמוח ידע שעובר מספיק אוויר דרך האף כדי לשמר את החיים. האדם חייב לשאוף אוויר בעיקר דרך אפו ולא רק דרך פיו. שאיפת אוויר כרונית רק דרך הפה חושפת אותו למחלות ולזיהומים ומעבר לכך היא יעילה פחות בנשימה עמוקה הנדרשת להרגעת מערכת העצבים הסימפתטית, הורדת רמות האדרנלין והקורטיזול בדם, והורדת הדופק ולחץ הדם.
האזורים המעוצבבים ביותר בחיישני זרימת אוויר באף הם פנים הנחיריים ומעבר האוויר האמצעי באף (middle meatus), שהוא החלל הפתוח שבין הקונכייה התחתונה לאמצעית. לכן, אובדן, בעיקר של הקונכייה התחתונה, גורם להפחתה משמעותית ביכולת לחוש בזרימת האוויר, ומעבר לכך בהיעדר הקונכייה התחתונה, האוויר הנשאף נוטה להתכנס אל תוך חלל האף התחתון המורחב מדי, לייבש ולקרר אותו מדי (מה שמחריף את היעדר החישה), ולזרום ישירות ללוע מבלי שמספיק אוויר יגיע אל אזורי האף הגבוהים יותר ואל הסינוסים, שגם הם חייבים לחוש בזרימת האוויר כדי שהמוח ירגיש בנשימת אף תקינה ומלאה.
תסמינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקר התסמינים שהחולה מרגיש הם:[3]
- 'חסימת פרדוקסאלית': קושי ביכולת לחוש שעובר מספיק אוויר דרך האף. בדרגות הקלות יותר של הפרעה זו היא מתבטאת רק באי נוחות מסוימת, אולם בדרגות החריפות יותר שלה היא מבטאת בקושי ממשי לנשום דרך האף במיוחד בזמן שינה, שבה החולה אינו מסוגל להכריח עצמו לנשום דרך האף בגלל היעדר החישה.
- דרגות שונות של יובש ברקמות האף הנותרות ובלוע. שוב, היובש מתחזק תמיד בזמן שינה עם הירידה הנורמלית ברמה המטבולית בגוף.
- קשיי קשב (ידוע בספרות הרפואית כ- 'aprosexia nasalis').
- תחושה לא נוחה בזמן דיבור, כאילו הקול חלש מדי, יבש או סדוק מדי, או כאילו שפשוט "בורח מתוך האף" וקשה לשלוט בו.
- לרוב, ירידה מסוימת ביכולת להריח.
- קשיי שינה חמורים עד כדי הפסקת נשימה אפית במלואה ומעבר לנשימה אוראלית בלבד, המתבטאת לרוב ביובש רב בלוע ובגרון ובתמט של החיך הרך הגורם לדרגות שונות של דום נשימה.
- היות שהתסמינים הם כרוניים, וכן מאוד עזים שכן האדם זקוק לנשימה באיכות גבוהה כל דקה וכל שנייה מחייו, רוב הסובלים מתסמונת האף הריק מפתחים גם בעיות פסיכולוגיות של אובדן ערך עצמי, דיכאון וחרדה.
הטיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמירה קפדנית על לחות האף באמצעים מלאכותיים, כמו מריחה מתמדת של ג'לים של בסיס תמיסת מי-מלח בריכוז פיזיולוגי המתאים לתאי הגוף (Saline), ללא חומרים משמרים, שטיפות של האף בתמיסת מי-מלח איזוטונית, פעילות גופנית, שמירה על הרגלי חיים בריאים, ושינה עם מכשיר אדים קרים.
ישנה אפשרות מיקרו-כירורגית להצרת מעברי האוויר באף באופן שידמה את המבנה האנטומי הנורמלי (לפני כריתת הקונכיות) של חלל האף. הניתוח מבוצע כבר למעלה מעשור במדינות שונות. התוצאות המדווחות מבטיחות למדי והן מראות כי קיים שיפור מסוים בתחושה והסגה מסוימת של מצב היובש באף, אך קיים חשש מתמיד מפני ספיגת חומרי השתל. עם זאת, יעילות הניתוח משתנה בהתאם למצבו הבסיסי של כל חולה ולמיקום השתל.
נראה שאין תחליף אמיתי לקונכיות הכרותות. אפשרות עתידית לפתרון שלם ונכון יותר תימצא אולי בתחומי המחקר של רפואה רגנרטיבית והנדסת רקמות.
תמונות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
תמונת CT של תסמונת האף הריק לאחר כריתת 80% מקונכיות האף התחתונות.
-
איור של חתך צד של דרכי הנשימה העליונות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרצאה מוקלטת של פרופ' קרן (Kern) על תסמונת האף הריק.
- פורום מקוון לתמיכה בסובלים מתסמונת זו. כולל פורום שאלות ותשובות לרופא המתמחה בטיפול בתסמונת (ד"ר האוזר, ארצות הברית).
- ספר המתאר את התסמונת, כיצד להימנע ממנה, וכיצד ניתן לטפל בה: "Having Nasal Surgery? Don't You Become An Empty Nose Victim".
- הסבר נוסף על התסמונת באתר של מומחה אא"ג ידוע (ד"ר גרוסן, ארצות הברית).
- דפי הסבר על תסמונת האף הריק מאת Dr. Houser, מומחה לשיחזור פנים האף לאחר כריתת קונכיות רדיקלית מדי.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Rice, Kern, Mabry, Friedman. The turbinates in nasal and sinus surgery: A consensus statement. Ear Nose & Throat Journal, Feb' 2003.
- ^ Moore, E.J. & Kern, E.B. (2001). Atrophic rhinitis: A review of 242 cases. American Journal of (Rhinology, 15(6
- ^ Houser SM. Surgical Treatment for Empty Nose Syndrome. Archives of Otolaryngology Head & Neck Surgery\ Vol 133 (No.9) Sep' 2007: 858-863.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.