אליפות סינסינטי הפתוחה
| מיקום | סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית |
|---|---|
| מקום הטורניר | מייסון |
| משטח | קשה |
| האתר הרשמי | |
| הסבב העולמי לגברים (ATP) | |
| קטגוריה | טורניר מאסטרס |
| הגרלה | 56S / 28Q/ 24D |
| סך פרסים | $4,973,120 |
| הסבב העולמי לנשים (WTA) | |
| קטגוריה | טורניר פרמייר 5 |
| הגרלה | 56S / 48Q/ 28D |
| סך פרסים | $2,536,154 |
אליפות סינסינטי הפתוחה (באנגלית: Cincinnati Open) היא טורניר טניס שנערך כל שנה על מגרשים קשים בעיירה מייסון הקרובה לעיר סינסינטי שבאוהיו, ארצות הברית. הטורניר נערך בפעם הראשונה בספטמבר 1899, והוא טורניר הטניס בעל הוותק הרב ביותר בארצות הברית שעדיין משוחק בעירו המקורית.[1]
הטורניר הוא השני בחשיבותו מבין טורנירי הקיץ האמריקאיים, לאחר אליפות ארצות הברית הפתוחה: טורניר הגברים הוא אחד מתשעת טורנירי המאסטרס 1000 של סבב ה-ATP, וטורניר הנשים הוא אחד מעשרת טורנירי WTA 1000 של סבב ה-WTA.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים שינה הטורניר את שמו מספר פעמים. הטורניר הראשון נערך בשנת 1899 בשם אליפות סינסינטי הפתוחה (Cincinnati Open), שם שהוחלף שנתיים לאחר מכן לטורניר הטניס של הטריי-סטייט (Tri-State Tennis Tournaments). שם זה היה נותר בעינו עד שנת 1969, תחילת העידן הפתוח בטניס, אז שונה לאליפות הטניס המערבית (Western Tennis Championships). בשנת 1979 עבר הטורניר למיקומו הנוכחי במייסון, אוהיו, כ-40 קילומטר צפונית ממרכז סינסינטי, ושינה את שמו לאליפות ה-ATP (ATP Championships). בשנת 2000 שונה השם לסינסינטי מאסטרס (Tennis Masters Series Cincinnati), ובשנים 2002-2024 נקרא אליפות וסטרן & סאות'רן הפתוחה (Western & Southern Open) לאחר הסכם חסות עם קבוצת וסטרן & סאות'רן.[2]
הטורניר החל את דרכו במועדון הספורט אוונדייל (Avondale Athletic Club) בעיר סינסינטי, מקום שכיום שייך לאוניברסיטת זייבייר (Xavier University). במהלך השנים המיקום בו הוא נערך התחלף תדיר למספר אתרים שחלקם אף אינם נמצאים בסינסינטי גופא, בין השאר כתוצאה משינויים בהנהלת הטורניר ובמשטח הטניס. במשך מרבית שנות קיומו של הטורניר שיחקו בו על משטח חימר, עד שנת 1979, ממנה והלאה עבר למשטח הקשה במגרשים במייסון.[2]
בשנת 1974 בוטל טורניר הנשים ולא חזר לסבב ה-WTA עד שנת 2004, פרט לפעם אחת ב-1988. ב-2008 הטורניר נרכש על ידי התאחדות הטניס האמריקאית (USTA).[2] ההתאחדות מכרה את הטורניר ב-2022 לחברת ההשקעות "בימוק קפיטל" (Beemok Capital) של איש העסקים בן נבארו בכ-250 מיליון דולר.[3] לאחר הרכישה הועלו על-ידי חברת ההשקעות רעיונות להעברת הטורניר לעיר אחרת בארצות הברית, או להרחבתו במיקומו הנוכחי;[4] לבסוף הוחלט להותיר את הטורניר במייסון ולהרחיבו לפורמט של 12 ימי משחק ו-96 שחקנים (מ-56 בפורמט הקודם). כמו כן, שמו של הטורניר שונה חזרה לאליפות סינסינטי הפתוחה לאחר שהסכם החסות הסתיים.
מתחם הטורניר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטורניר נערך במרכז הטניס על שם משפחת לינדנר במייסון, פרבר של העיר סינסינטי שבאוהיו. במתחם ישנם סך הכול 17 מגרשי טניס, מתוכם ארבעה אצטדיונים: המגרש המרכזי, מגרש גרנדסטנד (Grandstand Court), מגרש מס' 3 ומגרש מס' 10.[5]
| אצטדיון | שנת בנייה | מס' מושבים |
|---|---|---|
| המגרש המרכזי | 1981 | 11,400 |
| מגרש גרנדסטנד | 1995 | 5,000 |
| מגרש מס' 3 | 2011 | 4,000 |
| מגרש מס' 10 | 1997 | 2,000 |
רשימת הזוכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשימה מתחילה באלוף הראשון בעידן הפתוח בטניס, ב-1969.
יחידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | מנצח | מקום שני | תוצאה |
|---|---|---|---|
| 1969 | 6–1, 6–2 | ||
| 1970 | 7–9, 9–7, 8–6 | ||
| 1971 | 7–6, 6–3 | ||
| 1972 | 6–3, 6–3 | ||
| 1973 | 5–7, 6–3, 6–4 | ||
| 1974 | 7–6, 7–6 | ||
| 1975 | 7–5, 2–6, 6–4 | ||
| 1976 | 7–6, 6–3 | ||
| 1977 | 6–2, 6–3 | ||
| 1978 | 5–7, 6–3, 6–2 | ||
| 1979 | 6–4, 6–2 | ||
| 1980 | 7–6, 6–3 | ||
| 1981 | 6–3, 6–4 | ||
| 1982 | 6–2, 7–6 | ||
| 1983 | 6–4, 6–4 | ||
| 1984 | 7–6, 6–3 | ||
| 1985 | 6–4, 6–2 | ||
| 1986 | 6–4, 6–1 | ||
| 1987 | 6–4, 6–1 | ||
| 1988 | 3–6, 7–6, 7–6 | ||
| 1989 | 6–4, 2–6, 7–6 | ||
| 1990 | 6–1, 6–1 | ||
| 1991 | 2–6, 7–6, 6–4 | ||
| 1992 | 6–3, 3–6, 6–3 | ||
| 1993 | 7–5, 0–6, 6–4 | ||
| 1994 | 6–2, 7–5 | ||
| 1995 | 7–5, 6–2 | ||
| 1996 | 7–6, 6–4 | ||
| 1997 | 6–3, 6–4 | ||
| 1998 | 1–6, 7–6, 6–4 | ||
| 1999 | 7–6, 6–3 | ||
| 2000 | 7–6, 6–4 | ||
| 2001 | 6–1, 6–3 | ||
| 2002 | 7–5, 7–6 | ||
| 2003 | 4–6, 7–6, 7–6 | ||
| 2004 | 6–3, 3–6, 6–2 | ||
| 2005 | 6–3, 7–5 | ||
| 2006 | 6–3, 6–4 | ||
| 2007 | 6–1, 6–4 | ||
| 2008 | 7–6, 7–6 | ||
| 2009 | 6–1, 7–5 | ||
| 2010 | 6–7, 7–6, 6–4 | ||
| 2011 | 6–4, 3–0 פרישה | ||
| 2012 | 6–0, 7–6 | ||
| 2013 | 7–6, 7–6 | ||
| 2014 | 6–3, 1–6, 6–2 | ||
| 2015 | 7–6, 6–3 | ||
| 2016 | 6–4, 7–5 | ||
| 2017 | 6–3, 7–5 | ||
| 2018 | 6–4, 6–4 | ||
| 2019 | 7–6, 6–4 | ||
| 2020 | 1–6, 6–3, 6–4 | ||
| 2021 | 6–2, 6–3 | ||
| 2022 | 7–6, 6–2 | ||
| 2023 | 5–7, 7–6, 7–6 | ||
| 2024 | 7–6, 6–2 | ||
| 2025 | 0–5 פרישה |
יחידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | אלופה | מקום שני | תוצאה |
|---|---|---|---|
| 1969 | פרישה במצב 1–6, 7–5, 10–10 | ||
| 1970 | 6–3, 6–3 | ||
| 1971 | 6–3, 6–3 | ||
| 1972 | 3–6, 6–2, 7–5 | ||
| 1973 | 6–2, 7–5 | ||
| 1974–1987 | לא נערך | ||
| 1988 | 6–2, 6–2 | ||
| 1989–2003 | לא נערך | ||
| 2004 | 6–3, 6–2 | ||
| 2005 | 6–4, 6–0 | ||
| 2006 | 6–2, 6–4 | ||
| 2007 | 6–1, 6–3 | ||
| 2008 | 6–2, 6–1 | ||
| 2009 | 6–4, 6–2 | ||
| 2010 | 2–6, 7–6(7–4), 6–2 | ||
| 2011 | 4–6, 7–6(7–3), 6–3 | ||
| 2012 | 1–6, 6–3, 6–1 | ||
| 2013 | 2–6, 6–2, 7–6(8–6) | ||
| 2014 | 6–4, 6–1 | ||
| 2015 | 6–3, 7–6(7–5) | ||
| 2016 | 6–3, 6–1 | ||
| 2017 | 6–1, 6–0 | ||
| 2018 | 2–6, 7–6(8–6), 6–2 | ||
| 2019 | 7–5, 7–6 | ||
| 2020 | לא שוחק בשל פרישה | ||
| 2021 | 6–3, 6–1 | ||
| 2022 | 6–2, 6–4 | ||
| 2023 | 6–3, 6–4 | ||
| 2024 | ארינה סבלנקה | 6–3, 6–4 | |
| 2025 | 7–5, 6–4 | ||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אליפות סינסינטי הפתוחה
אליפות סינסינטי הפתוחה, ברשת החברתית פייסבוק
אליפות סינסינטי הפתוחה, ברשת החברתית X (טוויטר)
אליפות סינסינטי הפתוחה, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ פיליפ ס. סמית', From Club Court to Center Court, עמוד 3
- 1 2 3 פיליפ ס. סמית', From Club Court to Center Court, עמודים 6-41
- ↑ אליפות וסטרן & סאות'רן הפתוחה עומדת בפני הרחבה של 150 מיליון דולר כדי להישאר בסינסינטי באתר FOX19
- ↑ מסינסינטי לשארלוט? עתידה של אליפות וסטרן & סאות'רן יכול לכלול העתקה לעיר אחרת באתר Tennis.com
- ↑ פיליפ ס. סמית', From Club Court to Center Court, עמודים 42-43