לדלג לתוכן

אליפות סינסינטי הפתוחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סינסינטי מאסטרס)
אליפות סינסינטי הפתוחה
Cincinnati Open
מיקום סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית
מקום הטורניר מייסון
משטח קשה
האתר הרשמי
הסבב העולמי לגברים (ATP)
קטגוריה טורניר מאסטרס
הגרלה 56S / 28Q/ 24D
סך פרסים $4,973,120
הסבב העולמי לנשים (WTA)
קטגוריה טורניר פרמייר 5
הגרלה 56S / 48Q/ 28D
סך פרסים $2,536,154
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות סינסינטי הפתוחה (באנגלית: Cincinnati Open) היא טורניר טניס שנערך כל שנה על מגרשים קשים בעיירה מייסון הקרובה לעיר סינסינטי שבאוהיו, ארצות הברית. הטורניר נערך בפעם הראשונה בספטמבר 1899, והוא טורניר הטניס בעל הוותק הרב ביותר בארצות הברית שעדיין משוחק בעירו המקורית.[1]

הטורניר הוא השני בחשיבותו מבין טורנירי הקיץ האמריקאיים, לאחר אליפות ארצות הברית הפתוחה: טורניר הגברים הוא אחד מתשעת טורנירי המאסטרס 1000 של סבב ה-ATP, וטורניר הנשים הוא אחד מעשרת טורנירי WTA 1000 של סבב ה-WTA.

לאורך השנים שינה הטורניר את שמו מספר פעמים. הטורניר הראשון נערך בשנת 1899 בשם אליפות סינסינטי הפתוחה (Cincinnati Open), שם שהוחלף שנתיים לאחר מכן לטורניר הטניס של הטריי-סטייט (Tri-State Tennis Tournaments). שם זה היה נותר בעינו עד שנת 1969, תחילת העידן הפתוח בטניס, אז שונה לאליפות הטניס המערבית (Western Tennis Championships). בשנת 1979 עבר הטורניר למיקומו הנוכחי במייסון, אוהיו, כ-40 קילומטר צפונית ממרכז סינסינטי, ושינה את שמו לאליפות ה-ATP (ATP Championships). בשנת 2000 שונה השם לסינסינטי מאסטרס (Tennis Masters Series Cincinnati), ובשנים 2002-2024 נקרא אליפות וסטרן & סאות'רן הפתוחה (Western & Southern Open) לאחר הסכם חסות עם קבוצת וסטרן & סאות'רן.[2]

הטורניר החל את דרכו במועדון הספורט אוונדייל (Avondale Athletic Club) בעיר סינסינטי, מקום שכיום שייך לאוניברסיטת זייבייר (Xavier University). במהלך השנים המיקום בו הוא נערך התחלף תדיר למספר אתרים שחלקם אף אינם נמצאים בסינסינטי גופא, בין השאר כתוצאה משינויים בהנהלת הטורניר ובמשטח הטניס. במשך מרבית שנות קיומו של הטורניר שיחקו בו על משטח חימר, עד שנת 1979, ממנה והלאה עבר למשטח הקשה במגרשים במייסון.[2]

בשנת 1974 בוטל טורניר הנשים ולא חזר לסבב ה-WTA עד שנת 2004, פרט לפעם אחת ב-1988. ב-2008 הטורניר נרכש על ידי התאחדות הטניס האמריקאית (USTA).[2] ההתאחדות מכרה את הטורניר ב-2022 לחברת ההשקעות "בימוק קפיטל" (Beemok Capital) של איש העסקים בן נבארו בכ-250 מיליון דולר.[3] לאחר הרכישה הועלו על-ידי חברת ההשקעות רעיונות להעברת הטורניר לעיר אחרת בארצות הברית, או להרחבתו במיקומו הנוכחי;[4] לבסוף הוחלט להותיר את הטורניר במייסון ולהרחיבו לפורמט של 12 ימי משחק ו-96 שחקנים (מ-56 בפורמט הקודם). כמו כן, שמו של הטורניר שונה חזרה לאליפות סינסינטי הפתוחה לאחר שהסכם החסות הסתיים.

מתחם הטורניר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר נערך במרכז הטניס על שם משפחת לינדנר במייסון, פרבר של העיר סינסינטי שבאוהיו. במתחם ישנם סך הכול 17 מגרשי טניס, מתוכם ארבעה אצטדיונים: המגרש המרכזי, מגרש גרנדסטנד (Grandstand Court), מגרש מס' 3 ומגרש מס' 10.[5]

אצטדיון שנת בנייה מס' מושבים
המגרש המרכזי 1981 11,400
מגרש גרנדסטנד 1995 5,000
מגרש מס' 3 2011 4,000
מגרש מס' 10 1997 2,000

רשימת הזוכים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה מתחילה באלוף הראשון בעידן הפתוח בטניס, ב-1969.

שנה מנצח מקום שני תוצאה
1969 ארצות הבריתארצות הברית קליף ריצ'י אוסטרליהאוסטרליה אלן סטון 6–1, 6–2
1970 אוסטרליהאוסטרליה קן רוזוול ארצות הבריתארצות הברית קליף ריצ'י 7–9, 9–7, 8–6
1971 ארצות הבריתארצות הברית סטאן סמית ספרדספרד חואן חיסברט סניור 7–6, 6–3
1972 ארצות הבריתארצות הברית ג'ימי קונורס ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו וילאס 6–3, 6–3
1973 רומניהרומניה איליה נסטסה ספרדספרד מנואל אורנטס 5–7, 6–3, 6–4
1974 ארצות הבריתארצות הברית מארטי ריסן ארצות הבריתארצות הברית רוברט לוץ 7–6, 7–6
1975 ארצות הבריתארצות הברית טום גורמן ארצות הבריתארצות הברית שרווד סטיוארט 7–5, 2–6, 6–4
1976 ארצות הבריתארצות הברית רוסקו טאנר ארצות הבריתארצות הברית אדי דיבס 7–6, 6–3
1977 ארצות הבריתארצות הברית הרולד סולומון הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת מארק קוקס 6–2, 6–3
1978 ארצות הבריתארצות הברית אדי דיבס מקסיקומקסיקו ראול רמירס 5–7, 6–3, 6–2
1979 ארצות הבריתארצות הברית פיטר פלמינג ארצות הבריתארצות הברית רוסקו טאנר 6–4, 6–2
1980 ארצות הבריתארצות הברית הרולד סולומון פרגוואיפרגוואי פרנסיסקו גונסאלס 7–6, 6–3
1981 ארצות הבריתארצות הברית ג'ון מקנרו ניו זילנדניו זילנד כריס לואיס 6–3, 6–4
1982 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה איוואן לנדל ארצות הבריתארצות הברית סטיב דנטון 6–2, 7–6
1983 שוודיהשוודיה מאטס וילנדר ארצות הבריתארצות הברית ג'ון מקנרו 6–4, 6–4
1984 שוודיהשוודיה מאטס וילנדר שוודיהשוודיה אנדש יאריד 7–6, 6–3
1985 מערב גרמניהמערב גרמניה בוריס בקר שוודיהשוודיה מאטס וילנדר 6–4, 6–2
1986 שוודיהשוודיה מאטס וילנדר ארצות הבריתארצות הברית ג'ימי קונורס 6–4, 6–1
1987 שוודיהשוודיה סטפן אדברג מערב גרמניהמערב גרמניה בוריס בקר 6–4, 6–1
1988 שוודיהשוודיה מאטס וילנדר שוודיהשוודיה סטפן אדברג 3–6, 7–6, 7–6
1989 ארצות הבריתארצות הברית בראד גילברט שוודיהשוודיה סטפן אדברג 6–4, 2–6, 7–6
1990 שוודיהשוודיה סטפן אדברג ארצות הבריתארצות הברית בראד גילברט 6–1, 6–1
1991 צרפתצרפת גי פורז'ה ארצות הבריתארצות הברית פיט סמפראס 2–6, 7–6, 6–4
1992 ארצות הבריתארצות הברית פיט סמפראס ארצות הבריתארצות הברית איוואן לנדל 6–3, 3–6, 6–3
1993 ארצות הבריתארצות הברית מייקל צ'אנג שוודיהשוודיה סטפן אדברג 7–5, 0–6, 6–4
1994 ארצות הבריתארצות הברית מייקל צ'אנג שוודיהשוודיה סטפן אדברג 6–2, 7–5
1995 ארצות הבריתארצות הברית אנדרה אגאסי ארצות הבריתארצות הברית מייקל צ'אנג 7–5, 6–2
1996 ארצות הבריתארצות הברית אנדרה אגאסי ארצות הבריתארצות הברית מייקל צ'אנג 7–6, 6–4
1997 ארצות הבריתארצות הברית פיט סמפראס אוסטריהאוסטריה תומאס מוסטר 6–3, 6–4
1998 אוסטרליהאוסטרליה פטריק ראפטר ארצות הבריתארצות הברית פיט סמפראס 1–6, 7–6, 6–4
1999 ארצות הבריתארצות הברית פיט סמפראס אוסטרליהאוסטרליה פטריק ראפטר 7–6, 6–3
2000 שוודיהשוודיה תומאס אנקוויסט הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת טים הנמן 7–6, 6–4
2001 ברזילברזיל גוסטבו קוורטן אוסטרליהאוסטרליה פטריק ראפטר 6–1, 6–3
2002 ספרדספרד קרלוס מויה אוסטרליהאוסטרליה לייטון יואיט 7–5, 7–6
2003 ארצות הבריתארצות הברית אנדי רודיק ארצות הבריתארצות הברית מארדי פיש 4–6, 7–6, 7–6
2004 ארצות הבריתארצות הברית אנדרה אגאסי אוסטרליהאוסטרליה לייטון יואיט 6–3, 3–6, 6–2
2005 שווייץשווייץ רוג'ר פדרר ארצות הבריתארצות הברית אנדי רודיק 6–3, 7–5
2006 ארצות הבריתארצות הברית אנדי רודיק ספרדספרד חואן קרלוס פררו 6–3, 6–4
2007 שווייץשווייץ רוג'ר פדרר ארצות הבריתארצות הברית ג'יימס בלייק 6–1, 6–4
2008 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנדי מארי סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 7–6, 7–6
2009 שווייץשווייץ רוג'ר פדרר סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–1, 7–5
2010 שווייץשווייץ רוג'ר פדרר ארצות הבריתארצות הברית מארדי פיש 6–7, 7–6, 6–4
2011 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנדי מארי סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–4, 3–0 פרישה
2012 שווייץשווייץ רוג'ר פדרר סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–0, 7–6
2013 ספרדספרד רפאל נדאל ארצות הבריתארצות הברית ג'ון איזנר 7–6, 7–6
2014 שווייץשווייץ רוג'ר פדרר ספרדספרד דויד פרר 6–3, 1–6, 6–2
2015 שווייץשווייץ רוג'ר פדרר סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 7–6, 6–3
2016 קרואטיהקרואטיה מרין צ'יליץ' הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנדי מארי 6–4, 7–5
2017 בולגריהבולגריה גריגור דימיטרוב אוסטרליהאוסטרליה ניק קיריוס 6–3, 7–5
2018 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 6–4, 6–4
2019 רוסיהרוסיה דנייל מדבדב בלגיהבלגיה דויד גופן 7–6, 6–4
2020 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' קנדהקנדה מילוש ראוניץ' 1–6, 6–3, 6–4
2021 גרמניהגרמניה אלכסנדר זברב רוסיהרוסיה אנדריי רובליוב 6–2, 6–3
2022 קרואטיהקרואטיה בורנה צ'וריץ' יווןיוון סטפנוס ציציפס 7–6, 6–2
2023 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' ספרדספרד קרלוס אלקרס 5–7, 7–6, 7–6
2024 איטליהאיטליה יאניק סינר ארצות הבריתארצות הברית פרנסס טיאפו 7–6, 6–2
2025 ספרדספרד קרלוס אלקרס איטליהאיטליה יאניק סינר 0–5 פרישה
שנה אלופה מקום שני תוצאה
1969 אוסטרליהאוסטרליה לזלי טרנר בורי צרפתצרפת גייל שנפרו פרישה במצב 1–6, 7–5, 10–10
1970 ארצות הבריתארצות הברית רוזמרי קסלס ארצות הבריתארצות הברית ננסי ריצ'י גאנטר 6–3, 6–3
1971 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת וירג'יניה וייד ארצות הבריתארצות הברית לינדה טוארו 6–3, 6–3
1972 אוסטרליהאוסטרליה מרגרט קורט אוסטרליהאוסטרליה איבון גולגונג 3–6, 6–2, 7–5
1973 אוסטרליהאוסטרליה איבון גולגונג ארצות הבריתארצות הברית כריס אוורט 6–2, 7–5
1974–1987 לא נערך
1988 ארצות הבריתארצות הברית ברברה פוטר קנדהקנדה הלן קלסי 6–2, 6–2
1989–2003 לא נערך
2004 ארצות הבריתארצות הברית לינדזי דבנפורט רוסיהרוסיה ורה זבונרבה 6–3, 6–2
2005 שווייץשווייץ פטי שנידר יפןיפן אקיקו מוריגמי 6–4, 6–0
2006 רוסיהרוסיה ורה זבונרבה סלובניהסלובניה קטרינה סרבוטניק 6–2, 6–4
2007 רוסיהרוסיה אנה צ'קבטדזה יפןיפן אקיקו מוריגמי 6–1, 6–3
2008 רוסיהרוסיה נדיה פטרובה צרפתצרפת נטלי דשי 6–2, 6–1
טורניר פרמייר 5
2009 סרביהסרביה ילנה יאנקוביץ' רוסיהרוסיה דינארה סאפינה 6–4, 6–2
2010 בלגיהבלגיה קים קלייסטרס רוסיהרוסיה מריה שראפובה 2–6, 7–6(7–4), 6–2
2011 רוסיהרוסיה מריה שראפובה סרביהסרביה ילנה יאנקוביץ' 4–6, 7–6(7–3), 6–3
2012 סיןסין לי נה גרמניהגרמניה אנג'ליק קרבר 1–6, 6–3, 6–1
2013 בלארוסבלארוס ויקטוריה אזרנקה ארצות הבריתארצות הברית סרינה ויליאמס 2–6, 6–2, 7–6(8–6)
2014 ארצות הבריתארצות הברית סרינה ויליאמס סרביהסרביה אנה איבנוביץ' 6–4, 6–1
2015 ארצות הבריתארצות הברית סרינה ויליאמס (2) רומניהרומניה סימונה האלפ 6–3, 7–6(7–5)
2016 צ'כיהצ'כיה קרולינה פלישקובה גרמניהגרמניה אנג'ליק קרבר 6–3, 6–1
2017 ספרדספרד גרביניה מוגורוסה רומניהרומניה סימונה האלפ 6–1, 6–0
2018 הולנדהולנד קיקי ברטנס רומניהרומניה סימונה האלפ 2–6, 7–6(8–6), 6–2
2019 ארצות הבריתארצות הברית מדיסון קיז רוסיהרוסיה סבטלנה קוזנצובה 7–5, 7–6
2020 בלארוסבלארוס ויקטוריה אזרנקה יפןיפן נאומי אוסקה לא שוחק בשל פרישה
2021 אוסטרליהאוסטרליה אשלי ברטי שווייץשווייץ ג'יל טייכמן 6–3, 6–1
2022 צרפתצרפת קרולין גרסיה צ'כיהצ'כיה פטרה קביטובה 6–2, 6–4
2023 ארצות הבריתארצות הברית קוקו גוף צ'כיהצ'כיה קרולינה מוצ’ובה 6–3, 6–4
2024 ארינה סבלנקה ארצות הבריתארצות הברית ג'סיקה פגולה 6–3, 6–4
2025 פוליןפולין איגה שוויונטק איטליהאיטליה ג'סמין פאוליני 7–5, 6–4

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]