סינרגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סינרגיהעברית: אִגְבּוּר, והפועל מְאֻגְבָּר, לְאַגְבֵּר) או סינרגיזם היא פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד. מקור מיוונית: synergos - עובדים יחדיו ומלטינית: synergia - לעבוד יחד או עבודה משותפת, שיתוף פעולה, סיוע, עזרה)[1] בסינרגיה האינטראקציה יוצרת שלם שגדול מסך סכום מרכיביו[2]

תומכי הסינרגיה מעודדים שיתופי פעולה בין אישיים על בסיס התנדבותי בעיקר, כי לשיטתם רק כך תהיה התוצאה הסופית מיטבית. לתורת הסינרגיה משפטי מליצה רבים כמו "השלם גדול מסך כל חלקיו" ומשפטים אחרים המדגישים ששלמות של דבר תגיע משיתוף פעולה נכון ומעבודת צוות, ולא מחלקים נפרדים אשר יבצעו את עבודתם בנפרד למען אותה תוצאה סופית. מיזם ויקיפדיה הוא דוגמה לכך.

יש שאיחוד כוחות אינו מועיל. להמשלת הדבר נטבעה בתלמוד המימרה הארמית "קדרא דבי שותפי לא קרירא ולא חמימא" – ופירושה: קדֵרה של שותפים אינה קרה ואינה חמה, ובעברית מודרנית "יותר מדי טבחים מקדיחים את התבשיל" כלומר השותפות לא תמיד יעילה, שכן פעמים זה סומך על זה, או זה פועל בניגוד לזה – ונמצא העסק מפסיד.

אגבור הוא ההיפוך של חוק התפוקה השולית הפוחתת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאולגיה הנוצרית, סינרגיזם הוא הרעיון שעבור ישועה יש צורך בסוג כלשהו של שיתוף פעולה בין השגחה אלוהית לבין חופש האדם.

במילים סינרגיה וסינגרטי נעשה שימוש בתחום הפיזיולוגיה מאמצע המאה ה-19.

SYN'ERGY, Synergi'a, Synenergi'a, (F.) Synergie; from συν, 'with', and εργον, 'work': קורלציה בין איברים שונים בבריאות, ולפעמים גם בחולי[3]

ב-1896, הנרי מאזל השתמש במונח "סינרגיה" בפסיכולוגיה חברתית כשכתב את La Synergie Sociale[4], בו טען כי התאוריה הדארוויניסטית לא לקחה בחשבון את ה"סינרגיה החברתית" או "אהבה חברתית". התרבויות העליונות היו תוצר לא רק של העליתות, אלא של ההמונים גם כן. אולם את ההמונים צריך להוביל, כיוון שההמון לא תמיד יכול להבחין בין טוב ורע[5].

ב-1909, לסטר פרנק וורד הגדיר את הסינרגיה כעקרון הקונסטרוקטיבי האוניברסלי של הטבע[6]

סינרגיה ארגונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישה משלימה למושג הסינרגיה בתוך ארגונים מוצגת על ידי[7] ד"ר רמי בן-ישי ומדגישה את משמעותה של סינרגיה כשינוי בפרדיגמה הניהולית, מתחרות לשיתופי פעולה. על פי גישה זו, הסינרגיה הארגונית מתארת איך ארגון יכול לייצר תפוקות שלא על ידי תוספת משאבים, אלא בעיקר על ידי שיפור יחסי הגומלין בין רכיבים בארגון. על פי תפישתו, העולם הווירטואלי והגלובלי דורש מארגונים לתפקד בשווקים שונים ומגוונים. להתאים את הפעולה שלו לתרבויות שונות ולייצר קשר איכותי עם הלקוחות שלו. כל אלה מחייבים סינרגיה ארגונית. המושג סינרגיה ארגונית מתייחס גם לקשר של הארגון עם הסביבה שלו, עם לקוחות, עם ספקים ועם מתחרים.

סינרגיה מבוססת על שונות בין הרכיבים. כך השונות בין גבר לאישה מאפשרת יצירת זוגיות, משפחה וילדים. שונות זו, בארגונים, מאפשרת השלמת המשימות הארגוניות על ידי מומחים בתחומים שונים. כך, לדוגמה, הנהלה של ארגון מורכבת ממומחה לכספים, לייצור, לשיווק, למשאבי אנוש וכו'.

על פי תפיסה זו, דפוס הסינרגיה הוא אחד מתוך שבעה דפוסים של יחסי גומלין אפשריים בארגון. המיוחד בדפוס הסינרגיה שהוא מאפשר בריאת מציאות חדשה על ידי שני צדדים שונים (או יותר), כאשר כל אחד מהם לא יכול לברוא אותה לבד. דוגמאות מובהקות לכך הן: מיזוגים ורכישות, שינוי בתרבות ארגונית והטמעת טכנולוגיה חדשה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ synergy | Origin and meaning of synergy by Online Etymology Dictionary, www.etymonline.com (באנגלית)
  2. ^ האנציקלופדיה של הרעיונות - סינרגיה, האנציקלופדיה של הרעיונות
  3. ^ Dunglison, Robley Medical Lexicon Blanchard and Lea, 1853
  4. ^ Henri Mazel, La Synergie Sociale... (French Edition), Nabu Press. (בצרפתית)
  5. ^ Margaret Werth, The Joy of Life: the Idyllic in French Art, circa 1900, University of California Press, 2002, עמ' 51
  6. ^ Lester Frank Ward, Glimpses of the Cosmos, volume VI (1897–1912), G.P. Putnam and Sons, 1918, עמ' 358
  7. ^ מתוך הספר סינרגיה ארגונית מאת ד"ר רמי בן-ישי, שראה אור בשנת 2016 בהוצאת מדיה 10.