סינתזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סִינְתֶּיזָהיוונית σύνθεσις, ‏σύν סינ, חיבור, + θέσις תזיס, מיקום) היא הרכבה, היפוכה של האנליזה. משמעותה מתייחסת הן להתהוותו של דבר מה חדש מתוך התרכבותם או הרכבתם של גורמים קיימים, והן ליכולתו (מיומנותו) הקוגניטיבית של אדם להרכיב שני אלמנטים קיימים או יותר כדי לקבל יצירה חדשה (שלם חדש). המונח רחב במשמעותו, ומתייחס הן לגורמים פיזיקליים, כימיים ו-ביולוגיים מחד, והן לאלמנטים רעיוניים או פנומנולוגיים. תוצר של סינתזה, מלאכותית על פי רוב, מכונה "סינתטי".


האם התכוונתם ל...

* סינתזה (פילוסופיה) – במודל של פיטכה - אשר לעיתים מיוחס בטעות להגל, סינתזה היא התוצאה הסופית של הניסיונות ליישב את הסתירה הפנימית בין התזה והאנטיתזה. תחת רעיון המיזוג, סינתזה נחשבת למרכיב חשוב בפילוסופיה המודרנית, במיוחד ברעיונות אשר נחשבים 'הוליסטים' (וזאת בניגוד לרדוקציוניזם).
  • סינתזה (חינוך) – בחינוך, סינתזה נוצרת כאשר התלמיד משלב אלמנטים שונים כדי לקבל מבנה קוהרנטי, שלא היה קיים לפני כן.