סיסיניוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סיסיניוס
Sisinnius.jpg
לידה 650? עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בפברואר 708 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת פטרוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־87
15 בינואר 7084 בפברואר 708
(3 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סיסיניוסלטינית: Sisinnius; ‏650 - 4 בפברואר 708) היה האפיפיור, שכיהן במשך תקופה של 3 שבועות, מ-15 בינואר 708 עד מותו 4 בפברואר 708.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיסיניוס היה סורי במקורו,[2] ושם אביו של סיסיניוס היה יוחנן.[1] מיעוט התרומות לאפיפיורות בתקופת שלטונו (42 ק"ג זהב ו-300 ק"ג כסף, המהווים חלק קטן מהתרומות האישיות של האפיפיורים האחרים) מעידים על כך שהוא כנראה לא היה מן האצולה.[3]

סיסיניוס נבחר לאפיפיור בתקופת האפיפיורות הביזנטית, לאחר מותו של יוחנן השביעי לאחר סבב בחירות שנערך במשך שלושה חודשים,[4] וקודש לאפיפיור ב-15 בינואר 708.[1]

סיסיניוס כיהן כאפיפיור רק עשרים יום.[4] על פי האנציקלופדיה הקתולית, "אף על פי שהוא כל כך סבל משיגדון שהוא לא היה מסוגל אפילו להאכיל את עצמו, הוא היה בכל זאת אדם בעל אופי חזק, והשקיע את המחשבה לטובת העיר".[1] בין מעשיו המעטים כאפיפיור היה קידוש הבישוף של קורסיקה.[1] הוא גם הורה "על שריפת סיד לצורך שיקומם" של חומות רומא.[5] שיקום החומות שתוכנן על ידי סיסיניוס בוצע לבסוף על ידי גרגוריוס השני.[6]

סיסיניוס נקבר בזיליקת פטרוס הקדוש העתיקה.[1] כעבור פחות מחודשיים נבחר קונסטנטינוס לאפיפיור.[4] קונסטנטינוס, גם הוא סורי במקורו, היה ככל הנראה אחיו של סיסיניוס.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיסיניוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Herbermann, Charles, ed. (1913). "Pope Sisinnius" . Catholic Encyclopedia. New York: Robert Appleton Company.
  2. ^ יוסף ס. ברושר, אפיפיורים בימי הביניים, (Neff-Kane, 1980), 174.
  3. ^ ג'פרי ריצ'רדס. 1979. האפיפיורים והאפיפיורות בימי הביניים המוקדמים, 476-752. עמ' 245.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Ekonomou, 2007, p. 246.
  5. ^ Ekonomou, 2007, p. 248.
  6. ^ צ'ארלס איזידור Hemans. 1874. רומא ההיסטורית והמונומנטלית. עמ ' 100.
  7. ^ Williams, George L. 2004. Papal Genealogy: The Families and Descendants of the Popes. McFarland. ISBN 0-7864-2071-5. p. 10.