סיף (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
איור של סיף משנת 1897.

סיף (Sif) היא אלה מהמיתולוגיה הנורדית הקשורה לאדמה. סיף מופיעה באדה הפואטית, שנאספה במאה ה-13 ממקורות מסורתיים קודמים, ובאדה הפרוזאית, שנכתבה במאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון. באדה הפואטית ובאדה הפרוזאית, סיף היא אשתו של האל רעם ת'ור והיא ידועה בשיערה הזהוב.[1] באדה הפרוזאית, סיף נקראת "אמה של ת'רוד" ו"אמה של אולר". האדה הפרוזאית מספרת שפעם לוקי גזז את כל שיערה של סיף, וכי ת'ור איים כי ישבור כל עצם בגופו של לוקי כתגמול. לוקי מבטיח כי יחזיר לסיף את שיערה; הוא פונה אל הגמדים אומני המתכות ומתמרן אותם שיכינו עבור האלים מספר מתנות, ביניהן שיער זהב מופלא. שני צוותי הגמדים מכינים שש מתנות עבור אלי אסגרד; סיף לוקחת את שיער הזהב המופלא, ת'ור מקבל את הפטיש מיולניר, אודין מקבל את החנית גונגניר, ועוד.[2] החוקר יעקוב גרים הציע כי שיערה של סיף עשוי לייצג שדות של חיטה זהובה, וכי ייתכן והיא קשורה עם פוריות, משפחה ונישואין.[3]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדה הפואטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"שירת הרברד" (אנ'), אודין, באחת מתחפושותיו, פוגש את ת'ור במפרץ. השניים מתחרים בהטחת עלבונות. בין העלבונות הרבים, אודין טוען שיש לסיף מאהב בבית (בית 48). בתגובה, ת'ור אומר שאודין מדבר בחוסר אכפתיות על דבר שנתפס בעינייו כנורא מכל.[4]

בבתים 53–54 של הפואמה "מְדָנֵי לוקי" (אנ'), לוקי מטיח כלבונות באלים האחרים. סיף מוזגת לו תמד בגביע קריסטל וטוענת כי אינו יכול להעליב אותה או לפגוע בה. בתגובה, לוקי טוען שהוא וסיף נאהבים:

אכן, יחידה את לבעלך נאמנת

נזהרת שלא להפר אמונים.

אבל פעם אחת מזרועות בעלך

מיהרת אל מיטת מאהב,

ולוקי הוא שמו של בר המזל.[5]

האדה הפרוזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באדה הפרוזאית, סיף מוזכרת בפרק 31 של "התרמית על גילפי" וב"שפת השירה" כאורחת במשתה של אגיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Byock, Jesse (Trans.) (2006). The Prose Edda. Penguin Classics. ISBN 0-14-044755-5, p. 6.
  2. ^ Faulkes, Anthony (Trans.) (1995). Edda. Everyman. ISBN 0-460-87616-3, pp. 96-97.
  3. ^ Grimm, Jacob (1888). Teutonic Mythology. Translated from the Fourth Edition with Notes and Appendix by James Stallybrass. Volume IV. London: George Bell and Sons, pp. 309-311.
  4. ^ אריה סתיו (תרגום, עריכה ומבואות), שירת הצפון, מבחר האדה האיסלנדית, תל אביב 2009, עמ' 254.
  5. ^ אריה סתיו (תרגום, עריכה ומבואות), שירת הצפון, מבחר האדה האיסלנדית, תל אביב 2009, עמ' 280.