סיפור גן-העדן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | איציק מאנגר |
| שפת המקור | יידיש |
| סוגה | סאטירה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1939 |
| מספר עמודים | 184 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת עם עובד |
| תאריך | 1982 |
| תרגום | קלמן אהרן ברתיני |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001012500 |
סיפור גן-העדן (ביידיש: דאס בוך פון גן-עדן, הספר מגן-עדן) הוא סיפור סאטירי מאת איציק מאנגר ופורסם בוורשה בשנת 1939. הסיפור עמד על תפיסת גן העדן אצל היהודים אל מול הווי החיים הקשה שלהם בעיירות. גיבורו המרכזי הוא שמואל-אבא, מלאך שנולד על הארץ בלא ששכח את עברו בגן העדן, ומספר להוריו ולקומץ מאנשי העיירה את חוויותיו מחייו הקודמים שם. סיפוריו של שמואל-אבא מכים בהלם את השומעים, שכן מתברר שאין הבדל בין גן העדן לבין החיים עלי אדמות פרט לשליטה במלאך המוות, בניגוד לתפישת גן העדן האידילית שרווחה בזמנו אצל היהודים. במהלך הסיפור שזורים גם פזמונים רבים וחלקם אף הומוריסטים.
סיפור גן-העדן ידוע גם בשם פרשת חייו המופלאה של שמואל אבא אברבו.
עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמואל-אבא, צעיר המתגורר בגן עדן, משתובב עם חברו משתינון, כשזה מספר לו שהוא שמע כי אחד המלאכים השיכורים קיבל משימה לנקוף על אפו של שמואל-אבא ולשלחו לארץ. מקור הנקיפה באמונה יהודית שטרם נולדים ויורדים אל הארץ, בא מלאך (ומלמד אותו כדי להקל על קליטתו במשך חייו, לאחר מיכן) מכה את הנולד הרך על אפו, כך שזה שוכח את כל שראה בגן העדן וגם מקבל את שני הפסים שבין האף לפה. שמואל-אבא לא רוצה לשכוח את שראה בגן העדן, ולכן מחליט לרקום מזימה נגד אותו המלאך שאמור לנקוף על אפו ולשלחו. הוא מערים עליו באמצעות אלכוהול ואף מזויף, כך שעולה בידו של שמואל-אבא להיוולד להורים ארציים בלא שנקף מלאך על אפו, ועל כן לא שכח את שקרה לו לפני היוולדו. מיד עם היוולדו מתחיל לדבר עם אימו ולחבב אותה, אך את אביו אוהב פחות שכן הוא אלים ובוטה.
אז מחליט שמואל-אבא לשתף את הוריו וקומץ ממכובדי העיירה בחוויותיו מגן העדן ופותח בסדרת שיחות ליליות שבכל אחת מהן הוא מספר על אירוע אחר שחווה בגן העדן. הוא פותח בחברותו עם מלאך אחר בשם משתינון וממשיך בסיפור על רוחות הרפאים שראה בגן העדן בליל שימורים שעבר. בערב זה הוא מתאר היתקלות של מלאך המוות עם מלאך אחר, שניסה למנוע ממנו לקחת את נפשה של צעירה בת 19 ולא הצליח בכך, וכן את פרלה המלאכית, שאהבתה נכזבה ומאז היא סובבת בגן עדן בלילות כמשוגעת.
בערב שלאחר מכן, מספר שמואל-אבא על הרפתקה לילית אליה יצא עם חברו משתינון, באחוזותיו של דוד המלך, שם ראו את הנעשה בחדרי חדרים בין דוד לבת שבע ולאבישג, וכן את שאול המלך שבא להילחם על המלוכה שאבדה לו. בסתר אף פגשו באדם וחוה שביכו את מר גורלם בעקבות התפוח שאכלה חוה.
הספר מסתיים בסיפורו של שור הבר שברח מגן העדן היהודי לעבר גן העדן הנוצרי, ועל המהומה שנוצרה שכן כל הצדיקים לא ידעו מה יאכלו עתה כשיבוא המשיח. שמואל-אבא ומשתינון נשלחו לשמור עליו בגן העדן הנוצרי כדי שהשור לא ייטמא, ולאחר תקופת הבראה בו חזר השור לסורו, מלווים אותו חזרה לגן העדן היהודי וחוגגים עם כל הצדיקים את חזרתו.
תרגומים והוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפור גן-העדן הופיע בוורשה ביידיש בשנת 1939 ותורגם להולנדית בשנת 1958, לגרמנית בשנת 1963. הספר יצא בעברית בשנת 1982 בתרגומו של ק. א. ברתיני ובהוצאת עם עובד. בשנת 1981 העלה התיאטרון הקאמרי עיבוד בימתי לספר בבימויו של שמואל בונים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וולוול טשרנין, "בין אוטופיה לדיסטופיה: "ספר גן העדן" מאת איציק מאנגר", נכון: כתב עת לאוטופיה ולדיסטופיה בספרות, 1, אוקטובר 2018, עמ' 89-77.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף פרידלנדר, המדרש של מאנגר, מעריב, 22 באוקטובר 1982