סיפור הפרברים (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיפור הפרברים
West Side Story
SipurHaparvarim.jpg
כרזת הסרט
בימוי רוברט וייז
ג'רום רובינס
הפקה רוברט וייז
תסריט ארתור לורנטס
עריכה תומאס סטנפורד
שחקנים ראשיים נטלי ווד
ריצ'רד ביימר
ראס טאמבלין
ריטה מורנו
ג'ורג' צ'קיריס
מוזיקה ליאונרד ברנשטיין (מוזיקה)
סטיבן סונדהיים (מילים)
צילום דניאל פאף
מפיץ יונייטד ארטיסטס
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 18 באוקטובר 1961
משך הקרנה 152 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מוזיקלי, סרט רומנטי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 6 מיליון דולר
הכנסות 43,700,000 דולר
הכנסות באתר מוג'ו westsidestory
פרסים עשרה פרסי אוסקר
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיפור הפרבריםאנגלית: West Side Story) הוא סרט קולנוע מסוגת מיוזיקל בבימוים של רוברט וייז וג'רום רובינס משנת 1961. הסרט מבוסס על מחזה בעל אותו שם משנת 1957 ועל המחזה "רומיאו ויוליה" של ויליאם שייקספיר. בסרט משחקים נטלי ווד, ריצ'רד ביימר, ראס טאמבלין, ריטה מורנו וג'ורג' צ'קיריס. צלם הסרט הוא דניאל פאף.

סצנות הפתיחה צולמו במרכז לינקולן שבניו יורק. רוברט וייז נבחר להפיק ולביים את הסרט עקב מומחיותו בסרטי דרמות המצולמים בניו יורק כמו "הימור המחר". זהו המיוזיקל הראשון שוויז ביים, ולכן הוא נעזר בג'רום רובינס שביים את המחזה. במהלך צילומי הסרט אולפן ההפצה פיטר את ג'רום רובינס בגלל אי עמידה בלוח הזמנים. אך רוברט וייז הסכים לתת לו קרדיט על בימוי.

הסרט יצא לאקרנים ב-18 באוקטובר 1961 דרך יונייטד ארטיסטס. הסרט זכה לביקורות מהללות והצלחה כלכלית. הסרט נהיה השני הכי מכניס באותה שנה אחרי הסרט "על כלבים וגנבים". הסרט זכה בעשרה פרסי אוסקר כולל בקטגוריות הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. בנוסף ג'רום רובינס קיבל פרס אוסקר מיוחד על עבודתו בסרט.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סיפור הפרברים

עלילת הסרט מתרחשת במנהטן בקיץ 1957. קיימת מתיחות בין חבורת הג'טס הכוללת אמריקאים טיפוסיים המונהגת על ידי ריף לורטון (ראס טאמבליין) לבין חבורת השארקס הכוללת מהגרים פוארטו ריקנים המונהגת על ידי ברנרדו נונז (ג'ורג' צ'קיריס). בהמשך הסרט נמשכת היריבות בין החבורות על רקע הרומן בין טוני וויזאק (ריצ'רד ביימר) ומריה נונז (נטלי ווד) השייכים כל אחד לחבורה אחרת.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארי קירט וקרול לורנס התמודדו על שני התפקידים הראשיים, אך הם נפסלו עקב גילם המבוגר. אלביס פרסלי לוהק לגלם את דמותו טוני, אך אמרגנו ביטל את הליהוק מחשש שפרסלי יקוטלג כמאפיונר. לאחר שהסרט זכה להצלחה עצומה פרסלי הביע צער על דחיית ההצעה לגלם את טוני. מלבדו גם וורן בייטי, אנתוני פרקינס, ברט ריינולדס, טרוי דונהיו, בובי דארין, ריצ'רד צ'מברליין, דניס הופר ועוד רבים התמודדו על התפקיד.

מלהקי הסרט לא חשבו על נטלי ווד כבחירה ראשונה לדמותה של מריה. אך בייטי שהיה במערכת יחסים עם ווד באותה תקופה ביקש ממנה לגלם את מריה בשבילו כדי להתאמן על גילום טוני. מלהקי הסרט התלהבו מווד אך לא מבייטי. ג'יל סנט ג'ון, אודרי הפבורן, ואלרי הרפר, סוזן פלאשט ועוד רבות אחרות התמודדו על התפקיד. הפבורן נשרה מהפרויקט עקב הריונה.

את שירתה של נטלי ווד דיבבה הזמרת מארני ניקסון.

פסקול הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה

  1. "אוברטורה" – מקהלה
  2. "פתיח" – מקהלה
  3. "Jet Song" – ריף וחבורת הג'טס
  4. "Something's Coming" – טוני
  5. "Mambo" – מקהלה
  6. "Maria" – טוני
  7. "America" – אניטה, ברנרדו, חבורת השארקס והבנות
  8. "Tonight" – טוני ומריה
  9. "Gee, Officer Krupke" – ריף וחבורת הג'טס

מערכה שנייה

  1. "I Feel Pretty" – מריה, קונסולה, רוזלינה ופראנסיסקה
  2. "One Hand, One Heart" – טוני ומריה
  3. "Tonight Quintet" – מריה, טוני, אניטה, ריף ברנרדו, חבורת הג'טס וחבורת השארקס
  4. "The Rumble" – מקהלה
  5. "Somewhere" – טוני ומריה
  6. "Cool" – אייס וחבורת הג'טס
  7. "A Boy Like That/I Have a Love" – אניטה ומריה
  8. "Somewhere (חזרה)" – מריה
  9. "סיום" – מקהלה

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997, ארכיב הסרטים הלאומי של ארצות הברית בחר בסרט לשימור בידי ספריית הקונגרס בשל היותו "חשוב תרבותית, היסטורית או אסתטית". הסרט זכה לציון של 93% באתר "Rotten Tomatoes". הסרט אוחז בשיא של הסרט המוזיקלי עם מספר הזכיות הגבוה ביותר לפרס האוסקר (עשר זכיות); הסרט הטוב ביותר (רוברט וייז), הבמאי הטוב ביותר (רוברט וייז וג'רום רובינס), שחקנית המשנה הטובה ביותר (ריטה מורנו), שחקן המשנה הטוב ביותר (ג'ורג' צ'קיריס), עיצוב התפאורה הטוב ביותר (ויקטור לאנגלין ובוריס לאבן), הצילום הטוב ביותר (דניאל פאף), עיצוב התלבושות הטוב ביותר (איירין שארף), העריכה הטובה ביותר (תומאס סטנפורד), הפסקול המקורי הטוב ביותר (סול צ'אפלין, ג'וני גריין וארווין קוסטל) והסאונד הטוב ביותר (פרד היינז וגורדון סוויר). בנוסף הסרט היה מועמד בקטגוריית התסריט המעובד הטוב ביותר (ארנסט להמן). ג'רום רובינס קיבל פרס אוסקר מיוחד על בימוי הכוריאוגרפיה בסרט.

מכון הסרטים האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון הסרטים האמריקאי דירג את הסרט במספר מרשימותיו;

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיפור הפרברים בוויקישיתוף