סיפור פילדלפיה
| מבוסס על |
סיפור פילדלפיה |
|---|---|
| בימוי |
ג׳ורג׳ קיוקור |
| הופק בידי |
ג'וזף ל. מנקייביץ' |
| תסריט |
דונלד אוגדן סטיוארט, וולדו סולט, פיליפ בארי |
| עריכה |
פרנק סולויאן |
| שחקנים ראשיים |
קתרין הפבורן קלוד קינג קינג באגוט הנרי דניאל Helene Whitney Lionel Pape הילרי ברוק מארי נאש וירג'יניה וידלר רולנד יאנג קרי גרנט ג'ון הולידיי ג'יימס סטיוארט ג'ון הווארד Ruth Hussey רקס אוונס |
| מוזיקה |
פרנץ וקסמן |
| צילום |
ג'וזף רוטנברג |
| עיצוב תלבושות |
אדריאן |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
מטרו גולדווין מאייר |
| חברה מפיצה |
מטרו גולדווין מאייר, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
1940 |
| משך הקרנה |
108 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
קומדיה רומנטית, קומדיית נישואים מחדש |
| מקום התרחשות |
פנסילבניה |
| הכנסות באתר מוג'ו |
|
| פרסים |
|
| דף הסרט ב־IMDb | |

סיפור פילדלפיה (באנגלית: The Philadelphia Story) הוא סרט קולנוע קומי משנת 1940 שהיווה הצלחה אמנותית וקופתית מרשימה. בסרט מככבים קרי גרנט, קתרין הפבורן וג'יימס סטיוארט והוא מבוסס על מחזה באותו שם שרץ בברודוויי (בו שיחקה הפבורן תפקיד זהה). את הסרט ביים ג'ורג' קיוקור. העלילה נסובה סביב כלה לעתיד, אשר תוכניותיה מסתבכות בשל הגעתם של בעלה לשעבר ושל עיתונאי יפה תואר.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרייסי לורד (הפבורן) היא בתם הבכורה של בני משפחת לורד, ממשפחות האצולה של אזור מיין ליין שבפילדלפיה. בעבר נישאה למעצב היאכטות סי.קיי. דקסטר הייבן (גרנט), בן מעמד חברתי דומה, אך הם התגרשו כעבור שנתיים. כעת היא עומדת להינשא לג'ורג' קיטרידג', איש עסקים עשיר שבא מרקע נמוך יותר.
בניו יורק, מו"ל מגזין הרכילות "ספיי", סידני קיד, מעוניין לסקר את החתונה. הוא שולח את הכתב מייק קונור (סטיוארט) והצלמת ליז אימברי למשימה, ומגייס את עזרתו של דקסטר, העובד עבור המגזין בדרום אמריקה. דקסטר מציע להציג את השניים כחבריו של אחיה של טרייסי, יוניוס, דיפלומט בארגנטינה. טרייסי חושדת בהם במהרה, אך דקסטר מגלה לה כי קיד מאיים לפרסם כתבה שתפגע בשמה של משפחתה, על רקע הרומן של אביה עם רקדנית. אף שטרייסי נוטרת טינה לאביה על מעשיו – שהובילו לפרידה בין הוריה – היא מסכימה לארח את הכתבים כדי להגן על המוניטין המשפחתי.
דקסטר מתקבל בברכה על ידי אמה של טרייסי, מרגרט, ואחותה הצעירה דיינה, למורת רוחה של טרייסי. בהמשך מגלה טרייסי צדדים חיוביים באישיותו של מייק, ומתרשמת מקובץ סיפוריו הקצרים שמצאה בספרייה. ככל שמתקרב מועד החתונה, היא נקרעת בין שלושת הגברים: ג'ורג', דקסטר ומייק.
בלילה שלפני החתונה, טרייסי משתכרת, מתנשקת עם מייק ואף יוצאת איתו לשחייה תמימה. כשג'ורג' רואה את מייק נושא את טרייסי חזרה הביתה, הוא מניח שקרה ביניהם משהו אינטימי. בבוקר, ג'ורג' דורש הסבר, אך טרייסי מודה שאין לה תירוץ ומבינה כי ג'ורג' ראה בה דמות מושלמת ולא את האדם האמיתי שהיא, ולכן מבטלת את החתונה.
כאשר האורחים כבר נאספו לטקס, מייק מציע לה להינשא לו במקום, אך היא מסרבת בעדינות, מתוך הבנה שליז מאוהבת בו. אז מציע דקסטר לשאת אותה מחדש, והיא נעתרת להצעתו בשמחה.
השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט נחשב לאחד הסרטים החשובים בקריירה של הפבורן והוא היחיד שבו מופיעים יחד גרנט וסטיוארט, שניים מגדולי הכוכבים ההוליוודיים בשנים אלו.
לפי הפילוסוף סטנלי קאבל "סיפור פילדלפיה" מהווה אחת הדוגמאות הבולטות לתת הז'אנר הקולנועי שהוא מכנה "קומדיית הנישואים מחדש" (The Comedy of Remarriage) כפי שעולה בספרו Pursuits of Happiness: The Hollywood Comedy of Remarriage משנת 1981. בז'אנר זה, שהיה מאוד פופולרי בהוליווד של שנות ה-30 ושנות ה-40, זוגות מתגרשים, מקיימים פרשיות אהבהבים עם אנשים אחרים, אך בסוף מתחתנים מחדש - אמצעי עלילתי לדון ביחסים מחוץ לנישואין ולעקוף את הצנזורה שהייתה נהוגה באותן שנים בקולנוע האמריקאי.
פרסים ועיטורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט זכה בשני פרסי אוסקר:
- פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (ג'יימס סטיוארט)
- פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר
מועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט היה מועמד לעוד ארבעה פרסי אוסקר:
- פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר
- פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר
- פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (קתרין הפבורן)
- פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (רות האסי)
הכרה מטעם מכון הסרטים האמריקאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1998: מאה שנים... מאה סרטים - מקום 51
- 2000: מאה שנים... מאה צחוקים - מקום 15
- 2002: מאה שנים... מאה תשוקות - מקום 44
- 2008: מאה שנים... עשרת הגדולים - מקום 5 בקטגוריית קומדיות רומנטיות
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דני מוג'ה, אהבנו כל כך – 100 סרטי מופת, מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2003, הערך "סיפור פילדלפיה", עמ' 41–43
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"סיפור פילדלפיה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"סיפור פילדלפיה", באתר נטפליקס
"סיפור פילדלפיה", באתר AllMovie (באנגלית)
"סיפור פילדלפיה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"סיפור פילדלפיה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"סיפור פילדלפיה", באתר Metacritic (באנגלית)- "סיפור פילדלפיה", באתר אידיבי
"סיפור פילדלפיה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- סיפור פילדלפיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)