סיציליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
סיציליה (מחוז)
Sicilia
Coat of arms of Sicily.svg

סמל המחוז
Sicilian Flag.svg

דגל המחוז
Sicily-EO.JPG
תמונת לוויין של סיציליה - הנקודה הלבנה מימין היא הר הגעש אטנה
מדינה / טריטוריה Flag of Italy.svg  איטליה
מושל סלווטורה קופאנו
נפות במחוז אגריג'נטו
אנה
טרפאני
מסינה
סירקוזה
פלרמו
קטניה
קלטניסטה
רגוזה
שטח 25,708 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז
 ‑ צפיפות

5,029,683‏  (נכון ל-2006)
195.65 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
קואורדינטות 37°38′33″N 14°11′34″E
מיקומו של מחוז סיציליה באיטליה

סיציליה (Sicilia ביוונית ובלטינית קלאסית: סיקיליה. באיטלקית: סיצ'יליה) היא האי הגדול ביותר בים התיכון, שטחו כ-26,000 קמ"ר. כיום הוא המחוז הגדול ביותר בשטחו באיטליה, אחד מחמשת האזורים האוטונומיים במדינה, ומאכלס 5 מיליון תושבים.

ערים ויישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערים הגדולות באי סיציליה כוללות את בירתו פלרמו (המאכלסת 700 אלף תושבים), ובירות של הנפות קטניה, מסינה, סירקוזה, טרפאני, אנה, קלטניסטה, אגריג'נטו ורגוזה.

ערים מפורסומות נוספות הן צ'פלו, טאורמינה, ברונטה, קורלאונה, קלטג'ירונה, קסטלמר דה גולפו, מרסלה וטריפי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי סיציליה ניצב מול קלבריה (המחוז שבקצה ה'מגף' של איטליה) ומופרד מאיטליה על ידי מצר מסינה. הר הגעש אטנה, הממוקם קרוב לעיר קטניה, הוא הר הגעש הגבוה ביותר באירופה והוא מתנשא לגובה 3,320 מטר. סיציליה מוקפת איים השייכים לה מבחינה מנהלתית והם האיים האאוליים או האיים הליפריים בצפון, האיים האגדיינים והאי פנטלריה במערב, האי אוסטיקה בצפון מערב ואיי פלאגי בדרום מערב.

בשנת 1831 בעקבות פעילות געשית עלה על פני המים אי פרדיננדיה אך בשנת 1832 הוא ירד מתחת למים ועתה נמצא בעומק של כ-6 מ'.

נהר האימרה מרידיונלה שאורכו 144 ק"מ, הוא הנהר הארוך ביותר בסיציליה ונשפך אל הים התיכון. בדרכו הוא חוצה 3 נפות בסיציליה - נפת פלרמו, נפת אנה ונפת קלטניסטה - שם הוא נשפך לים התיכון. נהרות נוספים בסיציליה: נהר השימתו, באורך כ-113 קילומטרים, והנהרות סימטו, בליצ'ה, דיטאינו והפלטני, שאורך כל אחד מהם עולה על 100 ק"מ.

באלפיים השנים האחרונות ידועה סיציליה כמקור לחיטה. זיתים ויין הם מוצרים חקלאיים נוספים שהיא מייצאת. המכרות בנפת קלטניסטה הפכו למוקד לייצור גופרית במאה ה-19 אך גוועו בשנות ה-50 של המאה ה-20.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה של סיציליה בלב הים התיכון הפך אותה ליעד כיבוש לכוחות צבאיים רבים שביקשו לשלוט על אגן הים התיכון, אלו הותירו את חותמם בתרבות הסיצילאנית זמן רב לאחר חילופי המשטרים. המקור לשמה של סיציליה הם התושבים הראשונים המוזכרים בהיסטוריה של האי, שבטי הסיקניים (ביוונית Sikanoi) והסיקוליים (ביוונית Sikeloi). תושבי האי המקוריים התבוללו בתרבות היוונית.

העיר המרכזית בסיציליה בעת העתיקה הייתה סירקוסאי, כיום סירקוזה (Siracusa). סירקוסאי הייתה יישוב דורי ועירו של ארכימדס. במשך רוב שנות קיומה נלחמה נגד קרתגו. סופה בא לה במלחמה הפונית השנייה כאשר הפנתה עורף לבעלת בריתה, רומא, ונשרפה. היא לא חזרה לגדולתה והפכה לפרובינקיה סיקיליה. עם פיצולה של האימפריה הרומית עברה סיציליה לחזקתה של ביזנטיון, רבים מן המוסדות החוקתיים נקבעו על ידי הקיסרות המזרחית, מוסדות אלו המשיכו בתפקודם עד לסוף ימי הביניים.

ב-535, יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית הפך את סיציליה למחוז ביזנטי. כאשר כוחה של האימפריה הביזנטית דעך, הכוחות הערבים של הח'ליף עות'מאן בן עפאן פלשו לסיציליה ב-652, אספו שלל רב ונסוגו לסוריה. קונסטנס השני, קיסר האימפריה הביזנטית חשב להעביר את עיר הבירה מקונסטנטינופול לסירקיוז בסיציליה ואף העביר לשם כך ב-660 חלק מאוצרות הממלכה לסיציליה. הוא השתמש בסיציליה כבסיס לתקיפת הלומברדים.

בסוף המאה ה-7, עם הכיבוש האומיי של צפון אפריקה, נכבשה גם העיר קרתגו ושהייתם שם אפשרה לערבים לבנות מספנות ובסיס קבוע שממנו בצעו התקפות ממושכות יותר על סיציליה. ב- 700 לערך המוסלמים כבשו את האי פנטלריה, ורק פילוג בקרב הערבים מנע ניסיון פלישה לסיציליה. למרות הסכמי מסחר שאפשרו לסוחרים מוסלמים לסחור בנמלי סיציליה המוסלמים תקפו פעמים רבות בניסיון לכבוש את האי. האע'לבים כבשו את סיציליה מידי האימפריה הביזנטית והקימו את אמירות סיציליה המוסלמית שהתקיימה בשנים 965-1072 ובירתה הייתה פלרמו. למרות השפה הערבית והאמונה המוסלמית של הכובשים התפתחה תרבות ביזנטו-איסלמית תוך שרוב האוכלוסייה שומרת על אמונתה הנוצרית ושפתה היוונית.

במאה ה-11 נכבשה סיציליה על ידי הנורמנים בהנהגתו של רוברט גיסקרד ורוג'ריו הראשון- הרוזן הגדול של סיציליה. המנהיגות הנורמנית עודדה הגירה של קתולים אך לא נעשה ניסיון לנשל את האוכלוסייה המקומית הוותיקה- המוסלמים, הנוצרים אורתודוקסים והיהודים. השושלת הנורמנית הגיע לקיצה בשנת 1194 עם הצטרפות סיציליה לקיסרות הרומית הקדושה בהנהגתו של היינריך השישי ששלט בסיציליה בזכות היותה של אשתו קונסטנצה בתו של מלך סיציליה. בנם של היינריך וקונסטנצה פרידריך השני השפיע על שיטת הממשל בסיציליה למשך שנים רבות. ב 1266 עברה סיציליה לשלטון צרפת תחת לואי התשיעי, וב 1282 עבר השלטון לפדרו השלישי מלך אראגון, אך סיציליה שמרה על מידה רבה של ממשל עצמי. לאחר תבוסת האצילים הסיצילאנים במרד נגד ממלכת אראגון בשנת 1392 ניתנו האחוזות הגדולות לאצילים קטלונים והתהליך הדרגתי סופחה סיציליה למרותה הישרה של ממלכת ארגון, מוסדותיה העצמאיים איבדו מכוחם ושליטה בסיציליה ניתנה בידיו של המשנה למלך בשנת 1415. בשנת 1460 אוחדו באופן פורמלי ממלכת ארגון עם האיים סרדיניה וסיציליה תחת שלטונו של פרננדו השני. אחד החוקים שנאכפו בסרדיניה היה צו גירוש היהודים משנת 1492- גירוש ספרד.

במלחמת העולם השנייה לפני פלישת בעלות הברית לאיטליה הם פלשו לסיציליה תחילה.

המאפיה המודרנית הראשונה בעולם התפתחה בסיציליה במאה ה-19.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוף הים בעיר טאורמינה בסיציליה