סיראנו דה ברז'ראק (מחזה)

סיראנו דה ברז'ראק

סיראנו דה ברז'ראק (בצרפתית: Cyrano de Bergerac) הוא מחזה מחורז שכתב אדמון רוסטאן בשנת 1897.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה עוסק בסיראנו, חייל בצבא צרפת המצטיין בסיף. סיראנו הוא משורר בחסד עליון, פיו מפיק מרגליות ונפשו האצילית ניחנה במעלות המתאימות לנסיכים ואבירי לב. בסתר ליבו מאוהב סיראנו ברוקסן, דודניתו. כיוון שהוא בוש בחוטמו הארוך, מעולם לא גילה לה את אשר בליבו.

אל הפלוגה של סיראנו מצטרף כריסטיאן, חייל צעיר ויפה תואר. כריסטיאן מאוהב אף הוא ברוקסן היפהפייה, שמעוניינת בו ומצפה לקבל ממנו מכתב אהבה. הואיל ושפתו של כריסטיאן דלה, סיראנו מציע לכתוב עבורו את המכתב. כך מקרב סיראנו בין רוקסן וכריסטיאן.

באחד הלילות נעמד כריסטיאן מתחת למרפסתה של רוקסן, כך שרק את צלליתו היא רואה, ומבין השיחים מביע סיראנו מילות אהבה לחלל האוויר היישר לאוזניה של רוקסן. כריסטיאן אינו יודע שסיראנו מאוהב ברוקסן. למעשה סיראנו מבטא את רגשותיו האמיתיים כלפי רוקסן.

בין השלושה נוצר משולש אהבה, ושניהם - סיראנו וכריסטיאן - יוצרים יחד מאהב מושלם, אדם יפה מבחוץ ומבפנים. רוקסן וכריסטיאן נישאים, ובתגובה שולח הרוזן דה-גיש (המאוהב אף הוא ברוקסן) את הפלוגה אל המלחמה. רוקסן משביעה את כריסטיאן שיכתוב לה. סיראנו מקיים את ההבטחה תוך סיכון חייו. המכתבים מרגשים את רוקסן ויום אחד היא מופיעה בשדה הקרב. רוקסן מתוודה בפני כריסטיאן שתחילה התאהבה בו רק בשל מראהו ואילו עתה היא אוהבת בעיקר את אישיותו. דבריה מטלטלים את כריסטיאן. הוא מבקש מסיראנו לספר לרוקסן את האמת על המכתבים. סיראנו מהסס, ובינתיים כריסטיאן נופל בקרב.

כעבור 15 שנה רוקסן ממשיכה להתאבל על כריסטיאן. בעודו על ערש דווי מקריא סיראנו באוזני רוקסן את מכתבו האחרון של כריסטיאן. רוקסן מזהה את הקול ומבינה שסיראנו הוא זה שדיבר אליה תחת המרפסת באותו לילה, ולמעשה הוא עומד מאחורי כל המכתבים. ברגעיו האחרונים נושא סיראנו מונולוג בו הוא מביע את גאוותו על כך שנשאר נאמן לעצמו ולא התפשר בשביל להצליח.

עיבודים לקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1950 ביים סטנלי קרמר סרט בשחור-לבן, שזיכה את השחקן חוזה פרר בפרס אוסקר. בשנת 1990 הופקה גרסה צרפתית בכיכובו של ז'ראר דפארדייה.

בשנת 1987 יצא הסרט "רוקסן" בכיכובם של סטיב מרטין ודריל האנה.

בשנת 2018 הופק הסרט "סיירה ברג'ס לוזרית" על ידי נטפליקס, והוא מהווה עיבוד מודרני למחזה. סביבת ההתרחשות בסרט היא בית ספר תיכון, והמסרים מועברים באמצעות שיחות טלפון והודעות טקסט. סצנה דומה לסצנת הצללית מתרחשת בשיחת וידאו.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה המלא תורגם שלוש פעמים לעברית, ראשית בידי יונתן רטוש, מאוחר יותר בידי ט. כרמי ואחר כך בידי דורי פרנס.
עוד לפני כן, תרגם זאב ז'בוטינסקי ארבע סצינות מתוך המערכה השלישית של המחזה, תחת הכותרת "נשיקתה של רוקסאנה" (ר' קישור להלן).