סי סצ'נלאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סי סצ'נלאי
ศรีสัชนาลัย
מקדש בסי סצ'נלאי
מקדש בסי סצ'נלאי
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1991, לפי קריטריונים 1, 3
שטח האתר 4,514 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך העיר העתיקה של סוקהוטאי והאתרים הקשורים בה
מידות
שטח 4,514 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה תאילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 17°25′34″N 99°47′20″E / 17.42598°N 99.78878°E / 17.42598; 99.78878
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סי סצ'נלאיתאית: ศรีสัชนาลัย) הייתה עיר המינהל של ממלכת סוקהוטהאי, הממלכה הראשונה בסיאם, במאה ה-13 וה-14. סי סצ'נלאי ממוקמת כ-65 קילומטרים מצפון לעיר הבירה של הממלכה, סוקהוטהאי, ונחשבה כעיר האחות שלה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתה של האומה התאית היה במאה ה-12, עם נדידתו של עם מיונאן שבסין אל האזורים הצפוניים של האימפריה החמרית, ששלטה באותה תקופה על רוב דרום-מזרח אסיה. עם זה נקרא ת'אי, "אנשים חופשיים". אחד מנסיכיו נישא לאשה חמרית, ולאחר מכן התקומם כנגד השלטון החמרי המרכזי ויצר את הממלכה הסיאמית הראשונה. ממלכה זו נקראה ממלכת סוקהוטהאי, על שם בירתה. בנו השני של מייסד הממלכה, ראמחאמהאנג (Ramkhamhaeng‏, "ראם החזק"; 12801318 לערך), היה אחד מהשליטים החשובים בתולדות תאילנד העתיקה; הוא הרחיב את גבולות ממלכתו בשורה של מלחמות, ובתחום החברתי ייסד ארגונים צבאיים וחברתיים, שנבנו על פי המבנים הארגוניים שהיו קיימים באימפריה החמרית. הוא הנחיל את כתב הקמר העתיק, וכן הקפדה רבה על שמירת הבודהיזם.

שלושת מרכזיה של הממלכה החדשה היו סוקהוטהאי, עיר הבירה; סי סצ'נלאי, וקמפהנג פט. סגנון הבנייה שפותח בערים אלה היה תוצר של השפעות תרבותיות שונות, שהוטמעו בסגנון החדש. המבנים שהתאפיינו בסגנון זה נבנו מלבנים ועוטרו בקישוטי טיח ועץ; העיטורים השונים מגוונים מאוד, ומעידים על השפעה חמרית או ציילונית.

סי סצ'נלאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ההיסטורית סי סצ'נלאי נמצאת סמוך לעיקול בנהר יום, וסמוכה לעיר מודרנית באותו שם. העיר הייתה מקור חשוב לייצור כלי קרמיקה מזוגגים, שנקראו כלי סאנגהאלוק. כלים אלה יוצאו לממלכות רבות בדרום-מזרח אסיה, ואף לסין, יפן, מלזיה, הפיליפינים ואינדונזיה.

שרידי העיר כוללים כ-140 מבנים, שהבולט בהם הוא מנזר צ'אדי צ'ט ת'או (Chedi Chet Thao, המקדש בעל שבע הפינות). המבנה המרשים כולל צ'אדי (סטופה) מרכזי, בצורת פרח לוטוס, ושבע שורות של סטופות מוארכות שבהן נטמן אפרם של מושלי העיר. הסטופות מעוטרות בפסלי גאוטמה הבודהה ועיטורי טיח שונים, שניכרת בהם השפעות אדריכליות מסרי לנקה, באגאןבורמה), וסריויג'איהמלאיה).

מונומנטים בולטים נוספים כוללים את ואט צ'אנג לום (Wat Chang Lom) וואט נאנג פאיה (Wat Nang Phaya). ואט צ'אנג לום היא סטופה אופיינית, שניכרת בה השפעה של אדריכלות סרי לנקה. המבנה נתמך ב-39 פסלי פילים, השונים למדי בצורתם מפסלי פילים במקדשים אחרים. ואט נאנג פאיה היא מנזר בודהיסטי, שקירותיו החיצוניים מצופים בלבני חמר מעוטרות; הצ'אדי המרכזי מעוצב בסגנון האדריכלי של סקי לנקה. הבסיס הגבוה של המקדש היה מעטור גם הוא, בעבר, בפסלי פילים דומין לפסלים שבואט צ'אנג לום.

העיר הוגדרה כפארק לאומי בתאילנד ב-1983, ושימורה מופקד בידי הממשלה בסיוע אונסק"ו. הפארק ההיסטורי סי סצ'נלאי הוכרז כאתר מורשת עולמית ב-1991, יחד עם הפארק ההיסטורי סוקהוטהאי וקמפהנג פט.

במהלך שיטפונות 2011 בתאילנד, שטפו מי נהר יום את הפארק סי סצ'נלאי והציפו שני תנורי חרס היסטוריים.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]