לדלג לתוכן

סלאטינה (רומניה)

סלאטינה
Slatina
סמל סלאטינה
סמל סלאטינה
סמל סלאטינה
מדינה רומניהרומניה רומניה
מחוז מחוז אולט
ראש העיר Constantin-Stelian-Emil Moț
בירת העיר סלאטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 53.93 קמ"ר
גובה 135 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 63,487 (1 בדצמבר 2021)
 ‑ במטרופולין 85,000
 ‑ צפיפות 1,200 נפש לקמ"ר (2021)
קואורדינטות 44°25′47″N 24°21′51″E / 44.429722222222°N 24.364166666667°E / 44.429722222222; 24.364166666667 
אזור זמן UTC+2
http://www.primariaslatina.ro/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלאטינהרומנית: Slatina) היא עיר הבירה של מחוז אולט בדרום רומניה. נכון לשנת 2021, בעיר מתגוררים 63,487 תושבים.

העיר הוזכרה לראשונה ב־20 בינואר 1368 במסמך שהוכן על ידי נסיך ולאכיה, ולדיסלב הראשון. במסמך נמסר כי סוחרים מן העיר בראשוב שבטרנסילבניה שיעברו דרך סלאטינה לא ישלמו דמי מכס. מקור השם הוא סלאבי.[1]

העיר ממוקמת בדרום רומניה, בגובה של כ־135 מטרים מעל פני הים, על גדת הנהר אולט. היא ממוקמת כ־45 קילומטרים מצפון־מזרח לקראיובה וכ־130 קילומטרים מערבית לבוקרשט, בירת המדינה. הגבול עם בולגריה נמצא כ־75 קילומטרים דרומה.

נכון לסוף שנת 2021, בעיר מתגוררים 63,487 תושבים, בעוד שבסביבתה מתגוררים בסוך הכול עוד כ־12,000 תושבים.

אוכלוסיית העיר גדלה באיטיות עד לשנות השישים, אז החל גידול עצום באוכלוסייתה, שהגיע בשיאו למעל 85,000 תושבים בשנת 1992. מאז פחתה אוכלוסייתה בכ־12,000 תושבים.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

בעיר ממוקם אחד ממפעלי האלומיניום הגדולים ביותר במזרח אירופה. מפעלים נוספים בעיר מייצרים מוצרי פלדה, צמיגים, מנועים, מוצרי אלקטרוניקה ועוד. נוסף על כך, על הנהר אולט, מצויות שתי תחנות כוח הידרואלקטריות – אחת מצפון לעיר ואחת מדרום.

בעיר ממוקמת תחנת רכבת המחוברת לרשת מסילות הרכבות הארצית. התחנה משמשמת גם להעברת מטענים ממפעלי התעשייה בעיר. ישנם ארבעה גשרים מעל הנהר אולט בקרבת העיר. כבישים ראשיים החולפים בעיר ובסביבתה מובילים, בין היתר, לפיטשט, לקראיובה, ולסיביו. הכבישים מחוברים לרשת הכבישים הלאומית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלאטינה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Carl Voretzsch, Romanistische Arbeiten, Volume 54, Issue 2, M. Niemeyer, 1960, p. 504.