סלבה גרסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלבה
Salva
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 4 במרץ 1961 (בן 63)
סנט אדריה שבספרד
שם מלא סלבדור גרסיה אי פוץ'
גובה 1.81 מטר
עמדה בלם
מועדוני נוער
ברצלונה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1979 - 1984
1982 - 1984
1984 - 1989
1985 - 1986
1989 - 1992
ברצלונה אתלטיק
ריאל סרגוסה
ברצלונה
הרקולס
CD לוגרונייס
57 (1)
60 (0)
22 (0)
16 (1)
58 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1983 - 1984 ספרד 6 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלבדור גרסיה אי פוץ'קטלאנית: Salvador Garcia i Puig, נולד ב-4 במרץ 1961 בסנט אדריה שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי-קטלאני ששיחק בעמדת הבלם ונודע בכינוי סלבה (Salva). סלבה גדל במחלקת הנוער של ברצלונה, ובנוסף לה שיחק גם בקבוצות ריאל סרגוסה, הרקולס ו-CD לוגרונייס. סלבה ייצג את נבחרת ספרד ביורו 1984, בו הגיעה לגמר.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלבה נולד וגדל בסנט אדריה, פרוור של ברצלונה. בצעירותו הצטרף למחלקת הנוער של ברצלונה. במהלך עונת 1979/1980 קודם לקבוצת המילואים של המועדון, ברצלונה אתלטיק, ששיחקה באותן שנים בליגה השלישית. בקיץ 1982 הושאל מברצלונה לריאל סרגוסה מהליגה הראשונה בספרד. הוא השתלב במהרה בהרכב קבוצתו החדשה ואת הופעת הבכורה בליגה ערך במחזור הראשון של העונה, ב-5 בספטמבר, בניצחון 2-0 על ריאל בטיס. במהלך עונת 1982/1983 היה שחקן חשוב בהרכב הקבוצה, הוא ערך 28 הופעות בליגה, עוזר לקבוצה להגיע למקום ה-6, ו-6 נוספות בגביע הליגה, שם הודחה סראגוסה על ידי ריאל מדריד. ההשאלה המשיכה גם בעונת 1983/1984, ומעמדו של סלבה נותר איתן. הוא פתח ב-32 מ-34 משחקי הליגה וסייע לסראגוסה להגיע למקום ה-7.

לאחר ששב מההשאלה לברצלונה, עדיין לא היה לסלבה מקום בקבוצה, ולכן הוא הושאל פעם נוספת, הפעם להרקולס, קבוצה נוספת מהליגה הראשונה, במהלך עונת 1985/1986. סלבה לא השתלב באופן מידי בקבוצתו החדשה, ורק החל מנובמבר 1985 החל לשחק בהרכב בעקביות. את שערו הראשון בליגה הספרדית הבקיע ב-6 באפריל 1986 לרשתה של ולנסיה, שניצחה את הרקולס 3-1. בסך הכול ערך במהלך העונה 16 הופעות בליגה, ובסיום העונה, בה ירדה הרקולס לליגה השנייה שב לברצלונה. בקיץ, בו נערך גביע הליגה, זכה לערוך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של ברצלונה. הוא פתח בכל משחקיה של ברצלונה בטורניר ועזר לה לזכות בגביע, אחרי שגברה בגמר על ריאל בטיס.

סלבה נשאר בברצלונה, שם מילא תפקיד שולי ומיעט לשחק. בעונת 1986/1987 ערך שתי הופעות בודדות כשחקן מחליף. עונת 1987/1988 הייתה העונה בה זכה לשחק בתדירות גבוהה יחסית בברצלונה. בליגה פתח ב-11 משחקים ונכנס כמחליף ב-6 נוספים, ובגביע אופ"א נכנס כמחליף ב-3 משחקים ופתח באחד. ברצלונה הגיעה למקום ה-6 בליגה ולרבע גמר גביע אופ"א. היא זכתה במהלך העונה בגביע הספרדי, אך סלבה לא שותף במשחק הגמר בו ניצחה ברצלונה את ריאל סוסיאדד 1-0. מעמדו הצטמק בעונת 1988/1989, והוא פתח במשחק ליגה אחד ונכנס כמחליף בשניים נוספים בלבד. ברצלונה זכתה בגביע מחזיקות הגביע, אך סלבה לא לקח חלק באף אחד ממשחקי המפעל במהלך העונה.

בקיץ 1989 עזב סלבה את ברצלונה והצטרף ל-CD לוגרונייס, גם היא מהליגה הראשונה בספרד. בקבוצתו החדשה היה שחקן הרכב והוא פתח בהרכב ב-30 משחקי ליגה במהלך עונת 1989/1990, עוזר לקבוצתו להגיע למקום ה-7. סלבה הורחק בכרטיס אדום בתיקו 0-0 עם קאסטיון ב-29 באוקטובר 1989, לראשונה בקריירה שלו. הוא אף קיבל כרטיס אדום שני בעונה זו בהפסד 3-1 למיורקה ב-11 במרץ 1990. בעונה הבאה המשיך להשתתף במשחקי הקבוצה. הוא הופיע ב-22 משחקי ליגה וקבוצתו הגיעה למקום ה-10. בעונתו השלישית בקבוצה דעך מעמדו והוא שותף רק ב-5 משחקים, ולכן בסוף העונה, בהיותו בן 31, פרש ממשחק.

קריירת נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולתו של סלבה כשחקן ריאל סרגוסה משכה את תשומת לבו של מאמן נבחרת ספרד מיגל מוניוס. סלבה ערך את הופעת הבכורה בנבחרת ב-5 באוקטובר 1983, במשחק ידידות מול צרפת בפריז. נבחרת ספרד העפילה ליורו 1984 מבלי שסלבה ישתתף באף משחק מוקדמות, ובכל זאת סלבה נכלל על ידי המאמן בסגל הנבחרת לטורניר. הוא נכנס כמחליף במחצית הראשונה של המשחק השלישי של שלב הבתים מול גרמניה, בו ניצחה ספרד 1-0 והעפילה לחצי הגמר. בחצי הגמר, בו פגשה ספרד את דנמרק, פתח סלבה בהרכב, ולאחר ש-90 הדקות הראשונות הסתיימו בתיקו 1-1, הוחלף סלבה בהארכה וספרד עלתה לגמר בדו-קרב בעיטות עונשין. בגמר פתח פעם נוספת, אך נבחרתו הפסידה 2-0 לצרפת. היה זה משחקו השישי והאחרון במדי הנבחרת הספרדית.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ספרדיורו 1984 (מקום שני)

1 ארקונדה • 2 אורקיאגה • 3 קמאצ'ו • 4 מאסדה • 5 גויקוצ'יאה • 6 גורדיו • 7 סניור • 8 ויקטור • 9 סנטיאנה • 10 גאייגו • 11 קרסקו • 12 סלבה • 13 בויו • 14 חוליו אלברטו • 15 רוברטו • 16 פרנסיסקו • 17 מרקוס • 18 בוטרגניו • 19 סראביה • 20 זוביזרטה • מאמן: מוניוס

ספרדספרד