סלבטורה מרנזנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלבטורה מרנזנו
לידה 31 ביולי 1886
קסטלמארה דל גולפו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 10 בספטמבר 1931 (בגיל 45)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת איטליה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנט. ג'ון עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד capo dei capi עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלבטורה מרנזנואנגלית: Salvatore Maranzano‏; 31 ביולי 188610 בספטמבר 1931) היה מאפיונר אמריקני ממוצא סיציליאני, אשר הנהיג את כנופיית הקסטלמארזים בניו יורק. ב-1930 הוא פתח במלחמה נגד כנופיית "הפיטים המשופמים" שבהנהגת ג'וזפה מסרייה - אירוע שנודע לימים בתור "מלחמת הקסטלמארזים". מרנזנו ניצח במלחמה והפך למשך תקופה קצרה לשליט עולם הפשע הניו-יורקי. הוא נרצח בידי כנופייתו של לאקי לוצ'יאנו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרנזנו נולד ב-31 ביולי 1886 בעיירה קסטלמארה דל גולפו על החוף הצפון-מערבי של סיציליה. בעיירה זו נולדו עוד מאפיונרים בולטים רבים. הוא שאף להיות כומר, אולם בסופו של דבר הפך הצטרף לארגון הפשע של ויטו קשופרו. הוא בלט בעולם הפשע הסיציליאני בשל השכלתו הרחבה, ונודע בהערצתו ליוליוס קיסר. בשל כך, זכה לכינוי "קיסר הקטן".

בתחילת שנות ה-20 שלח קשופרו את מרנזנו לברוקלין במטרה להרחיב את פעילות הארגון גם לשם.[1] מרנזנו הקים חברה חוקית שעסקה בתיווך נדל"ן. חברה זו שימשה כמלבנה עבור עסקי הברחת הסמים שמרנזנו החל לנהל. מרנזנו גייס לארגון את ג'וזף בוננו הצעיר והפך אותו לסגנו.[2]

ב-27 ביוני 1930 נידון קשופרו למאסר עולם באיטליה על אשמת רצח ישנה. מרנזנו ואנשיו נותרו ללא הנהגה והוראות. ג'וזפה מסרייה, שהיה אז בוס הפשע הגדול ביותר בניו יורק, החליט שהגיעה השעה להיפטר מהארגון. מסרייה היה מנהיג המאפיונרים מהדור הקודם אשר כונו "הפיטים המשופמים"[3], והוא ראה בעין רעה את חדירת המאפיונרים החדשים אשר נמלטו מאימת מוסוליני ונגסו בשלטונו. מעשי האיבה בין אנשי מרנזנו, אשר כונו "קסטלמארזים", לבין אנשי מסרייה, החלו בשנת 1930 וכונו "מלחמת הקסטלמארזים".

בסיועו של בוננו, נרקמו קשרים בין הקסטלמארזים לבין קבוצה שלישית בהנהגתו של לאקי לוצ'יאנו אשר כונתה "הטורקים הצעירים". אנשיו של לוצ'יאנו היו בעיקר יהודים ואירים, אולם לוצ'יאנו רצה מאוד לשלב אותם בתוך עולם הפשע האיטלקי. ב-15 באפריל 1931 רצחו אנשיו של לוצ'יאנו את מסרייה, ובכך הסתיימה המלחמה ומרנזנו נהפך לבוס הפשע החזק ביותר בניו יורק. מרנזנו התווה תוכנית שנועדה לרכז תחת שליטתו את הפשע המאורגן הסיציליאני-איטלקי בארצות הברית כולה. על פי תוכניתו, יחולקו ארגוני הפשע ל-24 כנופיות אשר כונו "משפחות", אשר בראש כל אחת מהן יעמוד בוס. בראש הארגון כולו יעמוד ה"קאפו די טוטי קאפי" ("הבוס של כל הבוסים") כלומר מרנזנו עצמו.

בהתאם להערצתו ליוליוס קיסר, מרנזנו נהג להשוות את הארגון שהקים לאימפריה הרומית, וניסה שהיררכיית הפיקוד שלו תהיה זהה לזו שבצבאו של קיסר. הוא הקפיד לשמור את כל עמדות הכוח בידיהם של מאפיונרים איטלקים ומנע את כניסתם של מאפיונרים יהודים כמו מאיר לנסקי ובאגסי סיגל. המאפיונרים הצעירים בארגון ראו במרנזנו עוד נציג של האסכולה הישנה ושאפו להחליף אותו במנהיג צעיר יותר. הממורמר מכולם היה לוצ'יאנו, שלא תוגמל על שירותיו ולא זכה למקום בסדר החדש של מרנזנו.

מרנזנו הבין שלוצ'יאנו מהווה איום. הוא שכר את המתנקש האירי וינסנט קול ("מד דוג קול") כדי שיחסל את לוצ'יאנו. התכנית הודלפה ללוצ'יאנו בידי טומי לוצ'זה. ב-10 בספטמבר זימן מרנזנו את לוצ'יאנו למשרדו בבניין הלמסלי בפארק אווניו שבמנהטן. לוצ'יאנו סבר שמדובר במלכודת, והחליט לתקוף ראשון. בסיועם של לנסקי וסיגל, הוא שלח למשרדו של מרנזנו ארבעה גנגסטרים יהודים מחופשים לשוטרים. שניים מהם השתלטו על השומרים של מרנזנו ופרקו אותם מנשקם, בזמן שהשניים האחרים דקרו את מרנזנו מספר פעמים לפני שירו בו למוות. ככל הנראה בוננו ידע על הרצח, וייתכן שאפילו השתתף בתכנונו.[2]

מרנזנו נקבר בבית הקברות סנט ג'ון, קווינס, ניו יורק ליד קברו של לוצ'יאנו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Critchley, David (2009). The Origin of Organized Crime in America: The New York City Mafia, 1891-1931. New York: Routledge. ISBN 978-0-415-99030-1.
  • Hortis, C. Alexander (2014). The Mob and the City. Amherst, New York: Prometheus Books. ISBN 9781616149246.
  • Lupo, Salvatore (2015). The Two Mafias: A Transatlantic History, 1888-2008 (באנגלית). New York: Palgrave MacMillan. ISBN 9781137491374.
  • Maas, Peter (1968). The Valachi Papers (1986 Pocket Books ed.). New York: Simon and Schuster. ISBN 0-671-63173-X.
  • Raab, Selwyn (2005). Five Families: The Rise, Decline and Resurgence of America's Most Powerful Mafia Empires. New York: Thomas Dunne Books. ISBN 978-0-312-36181-5.
  • Davis, John H. Mafia Dynasty: The Rise and Fall of the Gambino Crime Family. New York: HarperCollins, 1993.
  • Reppetto, Thomas. American Mafia: A History of Its Rise to Power. New York: Henry Holt and Company, 1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלבטורה מרנזנו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האנציקלופדיה של המאפיה
  2. ^ 1 2 מכופף הבננות, באתר גלובס, 20 ביולי 2002.
  3. ^ על שם שפמיהם המטופחים בקפידה