סלבטורה סיריגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלבטורה סיריגו
Salvatore Sirigu
סיריגו במדי נבחרת איטליה, 2015
סיריגו במדי נבחרת איטליה, 2015
מידע אישי
לידה 12 בינואר 1987 (בן 34)
נואורו שבאיטליה
שם מלא סלבטורה סיריגו
גובה 1.92 מ'
עמדה שוער
מועדוני נוער
ונציה
פלרמו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
20052011
20072008
2008– 2009
2011–2017
2016–2017
2017
2017–2021
פאלרמו
קרמונזה
אנקונה
פריז סן-ז'רמן
סביליה
אוסאסונה
טורינו
69 (0)
19 (0)
15 (0)
145 (0)
2 (0)
18 (0)
141 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
2010 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 27 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-29 במאי 2021
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-1 במרץ 2021

סלבטורה סיריגואיטלקית: Salvatore Sirigu, נולד ב-12 בינואר 1987) הוא שוער כדורגל איטלקי.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיריגו נולד בנואורו, סרדיניה, איטליה. הוא החל את קריירת הכדורגל שלו במחלקת הנוער של ונציה. בגיל 18 הצטרף לפלרמו. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת בסוף 2006 במסגרת הגביע האיטלקי נגד סמפדוריה. ב-12 ביולי 2007 הושאל לקרמונזה על מנת שייצבור דקות משחק. בתחילת עונת 2008/2009 הושאל לאנקונה. בקיץ 2009 חזר לפאלרמו. ב-27 בספטמבר 2009 ערך את הופעת הבכורה שלו בסרייה א', מאז שיחק בכל משחקי הליגה של הקבוצה עד לסיום העונה. ב-21 באוקטובר 2009, האריך את חוזהו עד יוני 2014.

ב-28 ביולי 2011, חתם סיריגו ל-4 שנים בפריז סן-ז'רמן תמורת 3.5 מיליון אירו. בעונתו הראשונה זכה עם המועדון במקום השני בליגה, והעפיל עם הקבוצה לשלב הבתים של ליגת האלופות. בשתי העונות שלאחר מכן זכה עם הקבוצה באליפות. ב-27 בינואר 2013 סיריגו שבר את שיאו של ברנאר לאמה כאשר שמר על שער נקי 697 דקות רצופות, הגבוה ביותר בתולדות המועדון.

ב-26 באוגוסט 2016 הושאל סיריגו לסביליה הספרדית לעונה אחת. ב-31 בינואר 2017 הושאל סיריגו לאוססונה עד לסוף העונה. ב-27 ביוני 2017 חתם בטורינו.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באוגוסט 2007 ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת הצעירה של איטליה נגד צרפת. ב-28 בפברואר 2010 זומן לסגל נבחרת איטליה לקראת משחק ידידות נגד קמרון באצטדיון לואי השני, מונקו, אך הוא לא שיחק. סיריגו אף נכלל בסגל המורחב של הנבחרת לקראת מונדיאל 2014 אך לא נכלל בסגל הסופי לקראת האליפות. ב-10 באוגוסט 2010 ערך את הופעת הבכורה שלו בהפסד 0–1 לחוף השנהב. סיריגו היה עם הנבחרת ביורו 2012, גביע הקונפדרציות 2013, מונדיאל 2014, ויורו 2016.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאריז סן ז'רמן

נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלבטורה סיריגו בוויקישיתוף


נבחרת איטליהיורו 2012 (מקום שני)

1 בופון • 2 מאג'ו • 3 קייליני • 4 אוגבונה • 5 מוטה • 6 בלזארטי • 7 אבאטה • 8 מרקיזיו • 9 באלוטלי • 10 קסאנו • 11 די נטאלה • 12 סיריגו • 13 ג'אקריני • 14 דה סאנטיס • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 בוריני • 18 מונטוליבו • 19 בונוצ'י • 20 ג'ובינקו • 21 פירלו • 22 דיאמנטי • 23 נוצ'רינו • מאמן: פראנדלי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהמונדיאל 2014

1 בופון • 2 דה שיליו • 3 קייליני • 4 דרמיאן • 5 מוטה • 6 קאנדרבה • 7 אבאטה • 8 מרקיזיו • 9 באלוטלי • 10 קסאנו • 11 צ'רצ'י • 12 סיריגו • 13 פרין • 14 אקווילני • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 אימובילה • 18 פרולו • 19 בונוצ'י • 20 פאלטה • 21 פירלו • 22 אינסינייה • 23 וראטי • מאמן: פראנדלי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהיורו 2016

1 בופון • 2 דה שיליו • 3 קייליני • 4 דרמיאן • 5 אוגבונה • 6 קאנדרבה • 7 זאזה • 8 פלורנצי • 9 פלה • 10 מוטה • 11 אימובילה • 12 סיריגו • 13 מרקטי • 14 סטורארו • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 אדר • 18 פרולו • 19 בונוצ'י • 20 אינסינייה • 21 ברנרדסקי • 22 שעראווי • 23 ג'אקריני • מאמן: קונטה

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהיורו 2020 (אלופת אירופה)

1 סיריגו • 2 די לורנצו • 3 קייליני • 4 ספינאצולה • 5 לוקאטלי • 6 וראטי • 7 פלגריני • 8 ז'ורז'יניו • 9 בלוטי • 10 אינסינייה • 11 ברארדי • 12 פסינה • 13 אמרסון • 14 קייזה • 15 אצ'רבי • 16 כריסטנטה • 17 אימובילה • 18 בארלה • 19 בונוצ'י • 20 ברנרדסקי • 21 דונארומה • 22 רספאדורי • 23 באסטוני • 24 פלורנצי • 25 טולוי • 26 מרט • מאמן: מאנצ'יני

איטליהאיטליה