סלבטור סיקורל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סלבטור סיקורל
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

סלבטור סיקורל (Salvator Cicurel;‏ 3 במרץ 1893 - 15 בפברואר 1975) היה סייף אולימפי (אמסטרדם 1928), איש עסקים יהודי-מצרי עשיר, ונשיא קהילת יהודי קהיר בשנים 1946–1956.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלבטור היה בן למשפחה היהודית-ספרדית סיקורל, שזכתה להצלחה כלכלית גדולה בעסקי מסחר, בנקאות וקמעונאות במצרים החל מהמאה ה-19. למשפחה הייתה רשת של מרכזים מסחריים בבעלותה, אך במיוחד הייתה ידועה עבור מרכז מסחרי מפואר במרכזה של קהיר, שהיה קרוי על שמה. לאורך השנים כיהנו חלק מבני המשפחה בתפקידים בכירים בקהילה היהודית במצרים.

בנעוריו נשלח סיקורל להתחנך בשווייץ. מגיל צעיר הביע עניין בספורט ועסק בסייף וגולף בצורה מקצועית. לאחר חזרתו למצרים היה חבר באגודת הספורט מכבי קהיר. בשנת 1928 נשלח בתור הקפטן של נבחרת הסייף המצרית לאולימפיאדת אמסטרדם. נבחרתו אמנם לא זכתה במדליות, אך נחלה הצלחות והגיעה להישגים מכובדים. באופן אישי הצליח סיקורל לעלות למקצה הגמר (ביחד עם מתחרה יהודי-מצרי נוסף, שאול מויאל) אך סיים במקום השביעי. הוא המשיך להיות פעיל בתחום הספורט גם לאחר האולימפיאדה וכיהן כנשיא אגודת מכבי קהיר.

מלבד עיסוקו הספורטיבי סיקורל ירש והיה למנהל של עסקי משפחתו. תחילה ביחד עם אחיו יוסף (ממנהלי ההסתדרות הציונית של קהיר) ושלמה, ולאחר פטירתם ביחד עם אחיינים ובני משפחה אחרים. הוא כיהן בתפקידים בכירים בקהילה היהודית בקהיר, והחל משנת 1946 כיהן כנשיא הקהילה. בזכות קשריו עם השלטון המצרי לא הופקעו ממנו נכסיו בשנת 1948, אך פצצות הוטמנו בשניים מהמרכזים המסחריים בבעלות המשפחה על ידי פעילי האחים המוסלמים. בשנת 1952 הוצת באש המרכז המסחרי המפואר של המשפחה בקהיר במהלך מהומות. סיקורל בנה את המרכז המסחרי מחדש, אך בשנת 1956, בעקבות מלחמת סיני, הופקע המרכז המסחרי ורוב רכושה של משפחת סיקורל על ידי המשטר המצרי. הוא עצמו נעצר באותה שנה, אך בזכות מאמציה של אחייניתו, שהייתה אשתו של המדינאי היהודי צרפתי פייר מנדס פראנס (לשעבר ראש ממשלת צרפת), התערב ראש ממשלת תוניסיה חביב בורגיבה כדי לשחררו מבית הכלא.[1] לאחר שיחרורו עזב את מצרים לצרפת, שם חי במשך השנים הבאות. הוא נפטר בארצות הברית בשנת 1975.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ א. גלי, יהודי מצרים יגורשו בתוך 10 ימים, דבר, 26 בנובמבר 1956.