סלג'ילין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סלג'ילין
Selegiline2DCSD.svg
Selegiline-3D-balls.png
שם IUPAC
(R)-N-methyl-N-(1-phenylpropan-2-yl)prop-1-yn-3-amine
נתונים כימיים
כתיב כימי C13H17N
מסה מולרית 187.281 g/mol
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 4.4% (במתן אורלי, לפני אוכל), 20% (במתן אורלי, לאחר אוכל)
מטבוליזם כבד
זמן מחצית חיים 10 שעות (במתן אורלי)
הפרשה שתן
בטיחות
מעמד חוקי כלול בסל הבריאות, נדרש מרשם
קטגוריית סיכון בהריון C (ארצות הברית)
מזהים
מספר CAS 14611-51-9
PubChem 26757
ChemSpider 24930

סלג'ילין (Selegiline) הוא מעכב מונואמין אוקסידאז. התרופה המשמשת לטיפול בשלביה המוקדמים של מחלת פרקינסון וכן עבור דיכאון ושיטיון. במינונים קליניים נורמליים היא משמשת כמעכב MAO-B בלבד, אך במינונים גדולים התרופה מאבדת את הספציפיות שלה ומעכבת גם MAO-A. בגלל הספציפיות שלה יש לה תופעות לוואי פחותות ממעכבי MAO לא סלקטיביים. התרופה התגלתה על ידי ג'וסף קנול, רופא הונגרי.

שימושים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש העיקרי של התרופה היא בטיפול במחלת פרקינסון. לעיתים ישתמשו בתרופה הזו לבד, ולעיתים יחד עם תרופות אחרת, בדרך כלל - לבודופה. מחקרים שונים טוענים כי סלג'ילין מאטה את התקדמות המחלה במאובחנים חדשים, אולם טענה זו לא התקבלה באופן נרכב ונדחתה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני. התרופה מעכבת את נקודת הזמן בו הטיפול בלבודופה הופך להכרחי מ-10-12 חודשים לאחר הדיאגנוזה ל-18 חודשים. הרציונל להוספת סלג'ילין ללבודופה הוא כדי להפחית את הכמות הנדרשת של הלבודופה, ובכך גם להפחית את תופעות הלוואי שלה. השוואות בין חולים עם לבודופה + פלצבו לעומת לבודופה + סלג'ילין הראו כי סלג'ילין הפחיתה את המינון הנדרש של הלבודופה בכ-40%.

במחקר אחד, נטילת לבודופה יחד עם סלג'ילין עצרה לחלוטין את התקדמות המחלה לתקופה של למעלה מ-12 חודשים. בקבוצת הפלצבו, לעומת זאת, התדרדרות המחלה המשיכה.

ב-2006 אושרה התרופה על ידי ה-FDA לטיפול בדיכאון קליני על ידי מדבקה. סלג'ילין משמשת גם (במינונים גבוהים מאד ביחס לבני אדם) ברפואה הוטרינרית לטיפול בסימפטומים מחלת קושינג בכלבים.

נערכו מחקרים שונים לבדיקת יעילות התרופה לגמילה מטבק או חשיש.[1]

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות נטילת התרופה יכולות להופיע תופעות לוואי קלות כמו סחרחורות, יובש בפה, קושי להירדם, כאבי שרירים, פריחה, בחילות ועצירות. דווחו גם תופעות לוואי כמו שינויי מצב רוח ותנועות בלתי רצוניות. תופעות לוואי חמורות יותר כוללות כאבי ראש חמורים, טכיקרדיה, הפרעות קצב, מחולית וקשיי נשימה. תופעות לוואי אלו דורשות דיווח לרופא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלג'ילין בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קישור למחקר באתר clinicaltrials.gov

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.