סלומון ריינאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סלומון ריינאך
Salomon Reinach
ריינאך בסביבות שנת 1900
ריינאך בסביבות שנת 1900
לידה 29 באוגוסט 1858
סן-ז'רמן-אן-לה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בנובמבר 1932 (בגיל 74)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת  צרפת
מקום קבורה בית הקברות של מונמארטר עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תיכון קונדורסה
אקול נורמל סופרייר
French School at Athens עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אנתרופולוג, ארכאולוג, היסטוריון אמנות, היסטוריון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצין בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סלומון ריינאך (Salomon Reinach;‏ 29 באוגוסט 18584 בנובמבר 1932) היה ארכאולוג והיסטוריון יהודי צרפתי, חבר האקדמיה הצרפתית. מראשי כי"ח וממייסדי יק"א.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסנט ז'רמן-אן-לייה. אחיו הם ז'וזף ריינאך, שהיה מראשי המגינים על אלפרד דרייפוס, והארכאולוג והיסטוריון פרופסור תיאודור ריינאך.

סלומון ריינבאך התחנך באקדמיה של אקול. בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 הוא ערך חפירות ארכאולוגיות חשובות במקומות שונים ובהם קרתגו ולסבוס.

בשנת 1902 התמנה לאוצר המוזיאון הלאומי. בשנת 1903 התמנה לעורך משותף של כתב העת "Revue archéologique". באותה שנה קיבל אות של קצין של לגיון הכבוד.

ריינאך התמחה בחקר הדתות וחקר את תרבות יוון והתרבות הגאלית. עבודתו הראשונה הייתה תרגום של "מסה על הרצון החופשי" של ארתור שופנהאואר (1877). חיבורו הגדול הוא "אורפיאוס: היסטוריה כללית של הדתות (Orpheus; histoire générale des religions). בשנת 1936 פורסמה ביבליוגרפיה שלו, הכוללת למעלה משישים עבודות ולמעלה משבעת אלפים מאמרים.

פעילות יהודית וציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריינאך היה מראשי הארגון היהודי כי"ח וממייסדי יק"א ופיק"א. נמנה עם שלושת נציגי יהודי צרפת במועצת יק"א, לצד הרב הראשי צדוק כהן. כשהועלתה לראשונה באספה של יק"א ההצעה להשקיע כספים בארץ ישראל, היה ריינאך בין המצדדים. הואיל והחוק העות'מאני אסר לרשום מקרקעין על שם גופים ציבוריים, חלק מהקרקעות שנרכשו על ידי פיק"א בסוריה ובלבנון נרשמו על שם ריינאך, כמיופה כוח של החברה.

בדומה לאחיו ז'וזף, בלט גם סלומון ריינאך בין הפעילים הגדולים לזיכויו של דרייפוס.

בשנת 1901 פרסם מאמר בשם "ההשתחררות הפנימית של היהודים", שבו טען כי היהודים צריכים להתנער מחוקי השבת והכשרות שלהם, המגבילים את חופש הפעולה שלהם, גובים מהם מחיר כלכלי ומבדילים אותם מן החברה הכללית. לדבריו, יהודי המערב אינם צריכים להישאר כבולים כמו "אחיהם העניים והחשוכים במזרח". אחד העם הגיב על מאמר זה במאמרו הידוע "עבדות בתוך חירות", שבו טען כי יהודי צרפת, שאיבדו את עצמיותם וכל שאיפתם להידמות לסביבתם התרבותית, הם המשועבדים ברוחם ולא מהם ישאבו יהודי המזרח השראה והדרכה, כי אם להפך, עתידים יהודי המזרח לבוא למערב ולשחרר את היהודים שם מעבדותם הפנימית.

ריינאך מת בשנת 1932 ונקבר בבית הקברות של מונמארטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]