סלונינוס
.jpg) | |||||
| מטבע עם דיוקן של סלונינוס | |||||
| לידה |
242 קולוניה קלאודיה ארה אגריפיננסיום, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
260 (בגיל 18 בערך) קולוניה אגריפינסיס | ||||
| שם מלא | פובליוס ליקיניוס קורנליוס סלוניניוס ולריאנוס | ||||
| מדינה |
רומא העתיקה | ||||
| |||||
  | |||||
פובליוס ליקיניוס קורנליוס סלונינוס ולריאנוס (בלטינית: Publius Licinius Cornelius Saloninus Valerianus; 242–260 לספירה[1]) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 258 עד 260 ביחד עם אביו הקיסר גליאנוס.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סלונינוס נולד ככל הנראה במהלך שנת 242 למי שעתיד להיות הקיסר גליאנוס ולקורנליה סלונינה (אנ'),[1] אצילה ממוצא יווני.
בשנת 258 מינה גליאנוס את סלונינוס לתפקיד "קיסר" תפקיד שאותו חילק לתקופה קצרה עם אחיו הבכור ולריאנוס השני (אנ') עד שהלה נפטר במהלך שנת 258. במאה השלישית ייצג התואר "קיסר" מעמד ששמור לנסיך הכתר למועמד העתיד לרשת את כס השלטון, הקיסר המכהן זכה להוסיף לשמו את התואר "אוגוסטוס". בתוארו המלא כונה סלונינוס: Publius Licinius Cornelius Saloninus Valerianus Nobilis Caesar, Princeps Iuventutis.[1]
סלונינוס נשלח לגאליה כנציג הקיסרות הרומית בפרובינקיה, וישב בעיר המרכזית קלן תחת חסותו של מפקד המשמר הפרייטוריאני (praefectus praetorio) (מושל) סילבנוס.
מהלך זה של מינוי סלונינוס ואחיו כקיסרים ושליטים מיועדים תחת שרביטו של אביהם גליאנוס שהחזיק את מושכות השלטון כאוגוסטוס ביחד עם הסב ולריאנוס, נועד ככל הנראה לבנות יש מאין ולהבטיח המשכיות של שושלת מלוכה בעידן של אי יציבות פוליטית שאפיין את האימפריה הרומית במאה השלישית לספירה. מהלך מסוג זה הושלם בהצלחה שלושים שנה מאוחר יותר על ידי הקיסר דיוקלטיאנוס שהצליח לייצב את הקיסרות וזכה לשם טטררכיה, על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים (אוגוסטי) ולכל אחד סגן (קיסר). הארבעה מחלקים ביניהם את השלטון גם מבחינה טריטוריאלית. עם פרישתו של אחד האוגוסטי אמור סגנו לתפוס את מקומו באופן אוטומטי ולמנות לעצמו סגן קיסר.
בשנת 259 גברו הלחצים על האימפריה והחלוקה המלכותית עמדה למבחן, בשנה זו נאלצו הרומאים להילחם במספר חזיתות, הקיסר ולריאנוס ניהל מערכה מול האימפריה הסאסאנית, שעתידה להחרט בהיסטוריה הרומאית כקטסטרופה, בעוד הקיסר גליאנוס מפקד על הצבא הרומי בחזית הדנובה מול פלישה רחבת היקף של שבטים אלמאנים שחדרו אל תוך איטליה. אי הוודאות הביאה למרידות בתוך הפרובינקיות ובשנת 260 מרד הצבא הרומי בגאליה תחת פיקודו של פוסטומוס, מנאמני גאלוס כנגד משפחת המלוכה. במאבק שהתפתח נלכדו סלונינוס וסילבנוס עם מספר יחידות נאמנות בתוך העיר קלן, שהושמה במצור, מבלי תקווה לחילוץ. בסתיו 260,[1] במהלך המצור, כנראה מתוך תקווה לעורר את נאמנות הצבא הרומי בגאליה, הכריזו נאמני סלונינוס עליו כ"אוגוסטוס". עתה נודע בתואר Imperator Saloninus Valerianus Augustus.[1] אך המהלך לא הצליח לשנות את מאזן הכוחות ומהלך המלחמה. לאחר כחודש של מצור עיקש, נתפס סלונינוס על ידי תושבי קלן ונמסר עם סילבנוס לידי צבאו של פוסטומוס, ושניהם נרצחו על ידי החיילים.
פוסטומוס, שבשלב זה הוכרז כקיסר על ידי החיילים תחת פיקודו, הביע את צערו על מות הקיסר הצעיר ומאוחר יותר הקים קשת ניצחון לציון ניצחונו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014. "סלונינוס בן גליאנוס", עמ' 197–201.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
