סלינו על כתפינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סַלֵּינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ
(בית ראשון)

סַלֵּינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ,
רָאשֵׁינוּ עֲטוּרִים;
מִקְּצוֹת הָאָרֶץ בָּאנוּ,
הֵבֵאנוּ בִּכּוּרִים.

סַלֵּינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ הוא שיר ילדים לשבועות, שנכתב בתרפ"ט על ידי לוין קיפניס והולחן על ידי ידידיה אדמון (חתן פרס ישראל למוזיקה לשנת תשל"ד-1974).

השיר הופיע לראשונה בחוברת "ידידיה אדמון: שדמתי", המרכז לתרבות ולחינוך, 1973, עמוד 60.

בריאיון לציפי פליישר סיפר לוין קיפניס על השיר: "אז חיברתי רק בית אחד. ההדפסה הראשונה בגליונות לגננות. ב"מחרוזת" הוספתי עוד שני בתים."[1]

השיר הולחן בסגנון מודוס מיקסולידי.

השיר מתאר את טקס הבאת הביכורים השונים מכל רחבי הארץ והשמחה המלווה לכך. היעד של הצועדים, או מקום התכנסותם מקצות הארץ, אינו נזכר בשיר.

השיר הפך עם השנים להמנון של חג השבועות – שיר עליז המשלב אוירת חג ושמחה על האביב, והושר בטקסי הבאת הביכורים, על ידי מבצעים שונים, ביניהם משה דץ ורינת גבאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]