סליק אבידוב בנהלל

סליק אבידוב בנהלל
הכניסה לרפת משפחת אבידוב ממנה ירדו לסליק
הכניסה לרפת משפחת אבידוב ממנה ירדו לסליק
מידע כללי
סוג סליק
שימוש סליק ומוזיאון
מיקום נהלל
מדינה ישראלישראל ישראל
בעלים משפחת אבידוב
גוף מתחזק משפחת אבידוב
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1943
חומרי בנייה בטון
יוצר יאני אבידוב
מידות
קומות 1
קואורדינטות 32°41′30″N 35°11′36″E / 32.69162327361074°N 35.193414815908504°E / 32.69162327361074; 35.193414815908504
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סכמה של הסליק בנהלל. ניתן לראות את 2 הבורות ואת הירידה לסליק

סליק אבידוב בנהלל היה סליק מרכזי של ארגון ההגנה שנבנה ב-1943 בחצר ביתו של יעקב אבידוב בנהלל. לאחר הקמת המדינה הוכרז כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וניתן לסייר במקום.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום מלחמת העולם הראשונה החלו יישובים רבים לאסוף ולרכוש נשק כשכל ישוב דאג לעצמו ובהתאם לכך כל ישוב טרח והקים סליקים פרטיים בתחום היישוב בכוחות עצמו. החל מ-1925, עם קום ארגון ההגנה, החלו ראשי הארגון בתהליך כלל ארצי של הרחבת היקף הנשק הנאגר ושיפור אופן אחסנתו. במסגרת זו הקים הארגון 4 סליקים ארציים מרכזיים (בגבעתיים, קבוצת גבע, קבוצת כנרת ובאיילת השחר). בנוסף פעל הארגון לשפר את הסליקים ביישובים נוספים ברחבי הארץ.

מאחר שרוב הסליקים הוקמו בקיבוצים היו אלו "על הכוונת" של הבריטים דבר שהתבטא בפשיטות ובחיפושים חוזרים ונשנים בקיבוצים. לכן החליטו ראשי ההגנה לפזר את הסיכון ולהקים סליקים גם במושבים. החלטה זו לוותה בהרבה חששות בגלל העונשים הכבדים שהטילו הבריטים בעקבות גילוי סליקים. בעוד שבמקרה של גילוי סליק בקיבוץ אין גורם אחד שניתן להאשים אותו הרי שבמקרה של גילוי סליק במשק פרטי במושב כן ניתן להאשים גורם ספציפי.

על אף החשש החל ארגון "ההגנה" בבניית סליקים במושבים כשאחד מהם נבנה במשק של יאני אבידוב בנהלל[1].

ההיסטוריה של הסליק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית הסליק במשק אבידוב החלה ב-1943. כדי להסוות את מטרת הבנייה הכריז אבידוב על בניית בור איסוף שתן של הפרות ברפת המשק. התכנון היה לחפור 2 בורות כשלבור הקטן אכן ייאסף השתן בעוד שהבור הגדול יהפוך לסליק.

את החפירה ביצעו פועלים, מומחי חציבה, מחיפה. עבודתם לוותה במחאה של תושבי נהלל שלא היו בסוד העניינים והתנגדו לעבודת שכירים במושב. לאחר סיום חציבת 2 הבורות נוצק בטון בקירות ובתקרה. הסליק נבנה בעומק 2.5 מטר ובשטח של כ-5 מ"ר. פיר חיבר אותו אל פני הקרקע שם הוסתר פתחו במשאבה אותה ניתן היה להזיז[2]. במקביל לבנייה הונחו 4 צנורות אוורור אנכיים שהוסוו כעמוד חשמל וכעמודי תמיכה למבנה הרפת שנבנתה מעל הסליק.

עם סיום בניית הסליק החלו אנשי ההגנה להעביר אליו נשק במהלך הלילה. בשבת השחורה לא גילו הבריטים את הסליק אך מחשש שבחיפוש נוסף הוא יתגלה נאטם הפתח עד פרוץ מלחמת העצמאות אז הוא נפתח שוב והנשק שבו נמסר לכוחות הלוחמים.

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסיון ההשתלטות על הסליק[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף הקמת המדינה וצה"ל נותר בארגונים שונים החשש מפני הממלכתיות. אחד הארגונים האלו היה מפ"ם שחשד במנגנונים של מפא"י ולכן הורתה הנהגת מפ"ם לקיבוציו להכין נשק בסליקים. ב-1949 נרשם ניסיון דומה של מפ"ם להשתלט על הסליק במשק אבידוב. דב אבידוב (בנו של יאני) הוזמן לפגישה עם משה סנה בחיפה כשבהמשך החלו שליחים של מפ"ם לשפץ את הסליק ללא אישור המשפחה. הנושא דווח למשה דיין ואיסר הראל והניסיון נעצר.

הקמת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכדו של יאני, עופר אבידוב, שיפץ את הסליק והפך אותו לאתר תיירות הפתוח למבקרים המשולב במספר אתרים נוספים הקשורים לסיפור משפחת אבידוב.

מחווה אומנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמחווה לסליק אבידוב מספר מאיר שלו, בספרו רומן רוסי, על שומר הכפר, רילוב, על הסליק שהקים ברפת שלו, ועל שלל כלי הנשק שצבר שם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר רפי קיטרון, ארץ ישראל הנסתרת - סיפורם של הסליקים ותולדותיהם, הוצאת אריאל, 2010, עמודים 144–145

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סליק אבידוב בנהלל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבידוב היה פעיל בארגון ההגנה
  2. ^ תחילה הוזזה המשאבה ידנית ובהמשך הורכב מנוף שהקל על הזזת המשאבה