סליק אלדמע

סליק אלדמע
	הסליק בבית אברהם אלדמע
מידע כללי
סוג	סליק
על שם	אברהם אלדמע
מיקום	גבעתיים
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°04′41″N 34°48′16″E / 32.077972222222°N 34.804361111111°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) סליק אלדמע סליק אלדמע סליק אלדמע מפת __ רמת גן __ גבעתיים; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו; ממזרח: __ בני ברק , __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי; מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון

שלט המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בסליק בבית אברהם אלדמע

סליק אלדמע היה סליק מרכזי של ארגון ההגנה, שנבנה בביתו של אברהם אלדמע בשכונת בורוכוב שבגבעתיים. הסליק הוגדר כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ובתמיכת עיריית גבעתיים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1923 החל ארגון ההגנה להקים סליקים מרכזיים לאחסון הנשק שנרכש עבור הארגון. על פי הוראות פיקוד הארגון תוכננה הקמת 4 סליקים שכאלו כשהמרכזי ביניהם תוכנן להיבנות בשכונת בורוכוב בגבעתיים (שאר שלושת הסליקים המרכזיים תוכננו בקבוצת גבע, קבוצת כנרת, וקיבוץ איילת השחר).

עקב פעילותו של אברהם אלדמע בהגנה נבחר ביתו להוות כיסוי לבניית הסליק.

לקבלת תקצוב לפרויקט זה פנו ראשי הארגון לראשי ההנהלה הציונית (ביניהם לחיים ויצמן ולפרדריק קיש) ולאחר משא ומתן מתמשך קיבלו 400 לירות (100 לירות לכל אחד מסליקים).

על האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם אלדמע (מראשוני המצטרפים להגנה) היה בין מייסדי שכונת בורוכוב בגבעתיים והקים בה את ביתו ב-1922. ב-1923 נבחר הבית לחפירת סליק. לצורך כך הוקם בחצר הבית צריף עץ ששימש למכבסה והיווה כיסוי להסוואת החפירה.

מטעמי סודיות הפרויקט הוביל את הפרויקט שאול אביגור ועסקו בו מספר מצומצם של אנשים מהפיקוד של ההגנה וביניהם יהודה שרת, יוסף הכט ואברהם איכר שעבדו בשעות הלילה. עם סיום החפירה נוצקו קירות הסליק ותקרתו מבטון, מכסה עץ סגר על פתחו (שהוחלף בהמשך במכסה מתכת) וחול כיסה את הפתח. סולם הונח מהפתח לקרקעית הסליק ששטחו היה 3 מ"ר. עם סיום בניית הסליק מונו שניים מתושבי השכונה כמחסנאים לטיפול בנשק שהגיע למקום. כינויו המחתרתי של הסליק היה "טזרוב".

בגלל איטום לא מספיק של הקירות וחוסר אוורור מספק, נצטברה לחות בסליק באופן שסיכן את הנשק המאוחסן ולכן הופסק השימוש בו. ב-1938 הורה גולומב לשפר את מצבו של הסליק כדי לחזירו לשימוש. לשם כך הוחדרו לסליק 2 צנורות אוורור (ליניקה ולסניקה) כשצנור אחד הותקן כברז כיבוי והצנור השני הוסווה כשובך יונים^[1].

בשיאו הכיל הסליק כ-300 רובים, מספר מכונות ירייה (בעיקר מסוג שוורצלוזה), תת-מקלעים מסוגים שונים, אקדחים, מרגמות ותחמושת רבה. עם הקמת המדינה נמסר כל הנשק לרשות צה"ל ורק אז נחשף הסליק.

עם צאתו לגמלאות, החל רן אלדמע, בנו של אברהם אלדמע, לפעול לשימור המקום והפיכתו לאתר מורשת, בתמיכתם של עיריית גבעתיים והמועצה לשימור אתרים.