סלמאן אלח'טיב
מדינה | סוריה, ישראל | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
22 במאי 2020 ע'ג'ר, ישראל | ||||
דת | עלווי | ||||
| |||||
| |||||
סלמאן אלח'טיב (אבו חסן) (בערבית: أبو حسن سلمان الخطيب; נפטר ב-22 במאי 2020) הוא שייח' עלווי אשר כיהן כראש המועצה המקומית ע'ג'ר בין השנים 1967–2003.
אלח'טיב מונה לראש הנהגת הכפר (מוכתר) כבר בשנת 1958, עוד טרם נכבש הכפר על ידי ישראל במלחמת ששת הימים. עד שנת 1967, כיהן גם כיהן כראש איגוד האיכרים בנפת קוניטרה שבסוריה.[1]
במלחמת ששת הימים הגיעו כוחות צה"ל לכפר ואספו בו את הנשקים, אך החליטו שלא לכבוש את הכפר משום שבמפות שלהם הופיע הכפר כלבנוני (זאת על אף שהיה משויך לסוריה), והיות ולבנון לא השתתפה במלחמה. משלחת מכובדים בהובלת אלח'טיב יצאה ללבנון, בבקשה להסתפח ללבנון, אולם שלטונות לבנון סירבו לספח שטח סורי. בסופו של דבר על רקע המצב ההומניטרי בכפר, סופח הכפר לישראל כיתר היישובים שנכבשו בגולן.[2]
אלח'טיב הנהיג את הכפר ע'ג'ר הנמצא במשולש הגבולות בין ישראל, סוריה ולבנון, במהלך ימי נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, כאשר הקו הכחול חילק למעשה את הכפר לשניים. אלח'טיב הוביל את המאבק כנגד חלוקת הכפר בין ריבונות ישראלית ולבנונית, והוא נותר בפועל כולו מוקף בגדר הביטחון.[1]
בנו הבכור, חסן חטיב, כיהן כמנהל בית הספר היסודי במועצה. בנים נוספים שלו עבדו בתפקידים בכירים במועצה - חוסיין חטיב כיהן כגזבר ומזכיר המועצה ונג'יב חטיב כקצין הביטחון של הכפר וכמנהל מחלקת החינוך.[3]
בשנת 2003, הוחלף בראשות המועצה באחיינו (בן אחותו)[3] אחמד פתאלי המכהן בתפקיד מאז. הן כנגד אלח'טיב והן כנגד פתאלי, מעולם לא התמודד מועמד אחר בבחירות לראשות המועצה - דבר אשר הפך את חט'יב בסוף כהונתו לאחד מראשי הרשויות הוותיקים בישראל. לקראת הקדנציה האחרונה שלו ביקש לפרוש אולם שוכנע להישאר לקדנציה נוספת לאור הלחצים שהופעלו עליו.[4]
ב-22 במאי 2020 נפטר אלח'טיב בגיל 93. בית הספר התיכון המקיף ביישוב, קרוי על שמו.[1]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 وفاة الشيخ أبو حسن سلمان الخطيب من قرية الغجر - جولاني, جولاني, 23 במאי 2020
- ^ قرية الغجر الجولانية
- ^ 1 2 אורי אס, ברג'ר שומרים על המסורת: מחפש עבודה? רצוי שתהיה בן משפחת חטיב, באתר הארץ, 23 באפריל 2004
- ^ מאת אורי אס, גם השנה לא יתקיימו בחירות בכפר שחציו בלבנון, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2003