סלמה הייק
 | |
| הייק בכנס קומיק-קון, סן דייגו 2019 | |
| לידה |
2 בספטמבר 1966 (בת 52) קואצקואלקוס, וראקרוס, מקסיקו. |
|---|---|
| שם לידה |
Salma Valgarma Hayek Jiménez  |
| מדינה |
מקסיקו, ארצות הברית |
| פרסים והוקרה |
|
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| עיסוק |
שחקנית קולנוע, במאית קולנוע, מפיקת קולנוע, שחקנית טלוויזיה, שחקנית, זמרת |
| בן/בת זוג |
פרנסואה הנרי פינו |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סלמה הייק חימנז דה פינו (בספרדית: Salma Hayek Jiménez de Pinault; נולדה ב-2 בספטמבר 1966) היא שחקנית קולנוע, במאית ומפיקה מקסיקנית-אמריקאית, מועמדת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר לשנת 2002, מועמדת פרס גלובוס הזהב ופרס אמי.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בשם סלמה הייק חימנז (Salma Hayek Jiménez) בעיר הנמל קואצקואלקוס, במדינת וראקרוס שבחוף המזרחי של מקסיקו למשפחה קתולית. אימה מקסיקנית ממוצא אינדיאני וספרדי, בעוד שאביה מקסיקני ממוצא לבנוני. אמה של הייק דיאנה חימנז הייתה זמרת אופרה ומגלת כישרונות מקומית, אביה, סמי הייק, היה מנהל חברת נפט מקומית. להייק אח בשם סמי. החלה ללמוד בגיל 12 במוסד הקתולי "אקדמיית הלב הקדוש, גראנד קוטיאו" אשר בלואיזיאנה, שם אובחנה אצלה דיסלקסיה. בעקבות קשיי הסתגלות החליטה הייק לחזור בחזרה אל משפחתה במקסיקו, לאחר מכן נשלחה לחיות אצל דודתה שביוסטון, טקסס שם למדה עד גיל 17. הייק התחילה ללמוד במקסיקו סיטי באוניברסיטת איברואמריקאנה יחסים בינלאומיים, אך נשרה מהלימודים במטרה להפוך לשחקנית קולנוע.
כנערה שאפה הייק לייצג את נבחרת מקסיקו במשחקים האולימפיים בתחום ההתעמלות בו עסקה, אך אביה מנע ממנה מלהצטרף לסגל.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1989, כשהייתה הייק בת 23, החלה לשחק בטלנובלה מקומית מצליחה בשם "טרזה". תפקידה בסדרה הפך את הייק לכוכבת מקומית ומעמדה צבר תאוצה בשנת 1994 בעקבות הופעתה בסרט המקסיקני המצליח "נס הסימטה" שזיכתה אותה במועמדות ל"פרס אריאל" (פרס האקדמיה המקסיקנית).
הייק קיבלה את הכרתה העולמית הראשונה בסרט האקשן של רוברט רודריגז "דספרדו" בשנת 1995, בסרט גילמה הייק את קרולינה אהובתו של גיבור הסרט אל מריאצ'י (אנטוניו בנדרס), על תפקידה בסרט קיבלה הייק את פרס סאטורן לשחקנית המשנה הטובה ביותר. שנה לאחר מכן השתתפה בסרט נוסף של רודריגז שנקרא "מצאת החמה ועד צאת הנשמה" בכיכובם של ג'ורג' קלוני וקוונטין טרנטינו.
ב-1997 שיחקה הייק בסרט מועמד 4 פרסי האמי, "הגיבן" המבוסס על הנובלה "הגיבן מנוטרדאם", בסרט גילמה הייק את דמותה של אזמרלדה, כמו כן שיחקה הייק לצידו של כוכב הסדרה הקומית "חברים" מת'יו פרי בקומדיה הרומנטית "נישואים חפוזים". לאחר מכן שיחקה הייק בתפקידים קטנים בסרטים "סיוט בחדר המורים", "דוגמה" שם גילמה את דמותה של המוזה ובמערבון הבדיוני "פרוע על המערב" שם גילמה הייק את דמותה של ריטה אסקובר.
בשנת 2002 הגיעה הייק לפיסגת הקריירה שלה כשכיכבה בדרמה הביוגרפית זוכת 2 פרסי האוסקר "פרידה", בסרט גילמה הייק את דמותה של הציירת המקסיקנית פרידה קאלו וגברה על ג'ניפר לופז ועל מדונה שהתחרו גם הן על התפקיד. על תפקידה קיבלה הייק מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, מועמדת לפרס גלובוס הזהב ומועמדות לפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי. הייק הפכה לשחקנית המקסיקנית הראשונה בהיסטוריה המועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר והשנייה בהיסטוריה שמועמדת לפרס האוסקר אחרי קייטי ג'וראדו שקיבלה מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר בשנת 1954.
ב-2003 חזרה הייק לשתף פעולה עם רוברט רודריגז הפעם בחלק השלישי ב"טרילוגיית ספיי קידס", ובחלק השלישי "טרילוגיית מקסיקו" "היו זמנים במקסיקו".
בהמשך השתתפה בעיקר בסרטים בינוניים מבחינת הכנסות וביקורות, הבולטים מביניהם היו קומדיית הפשע "רישיון לגנוב", המערבון הקומי "בנדיטס" והדרמה המוזיקלית "מעבר ליקום".
בשנת 2007 קיבלה הייק מועמדות לפרס אמי על תפקידה בסדרה הפופולרית "בטי".
בשנת 2012 שיחקה בקומדיה "הנה בא הבוקס" בכיכובו של קווין ג'יימס.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הייק המקסיקנית התאזרחה בארצות הברית.
הייק משתמשת בטכניקת שיטת המשחק בתפקידיה וכשגילמה את דמותה של פרידה קאלו בסרט "פרידה" נאלצה לעשן סיגריות בכמויות גדולות, כתוצאה מכך הפכה הייק למעשנת קבועה.
ב-2007 ילדה הייק את בתה הבכורה שלה ושל ארוסה המיליארדר הצרפתי, פרנסואה-הנרי פינו. בשנת 2009 הזוג נישא פעמיים- בפריז ובוונציה.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החיים המשוגעים שלי (1993)
- נס הסימטה (1994)
- דספרדו (1995)
- מצאת החמה עד צאת הנשמה (1996)
- פלד (1996)
- נישואים חפוזים (1997)
- הפרידה (1997)
- הגיבן (1997)
- מועדון 54 (1998)
- המהירות של גריי (1998)
- סיוט בחדר המורים (1998)
- דוגמה (1999)
- פרוע על המערב (1999)
- אף אחד לא כותב לקולונל (1999)
- טיימקוד (2000)
- שרשרת הטיפשים (2000)
- טראפיק (2000)
- בית מלון (2001)
- פרידה (2002)
- ספיי קידס 3 (2003)
- היו זמנים במקסיקו (2003)
- רישיון לגנוב (2004)
- תשאל את האבק (2005)
- שודדות (2006)
- לבבות בודדים (2006)
- מעבר ליקום (2007)
- מגודלים (2010)
- החתול של שרק (2011)
- הנה בא הבוקס (2012)
- בלי חוקים (2012)
- מגודלים 2 (2013)
- כמו מאהב אנגלי (2014)
- החבובות - מבוקשות (2014)
- אברלי (2015)
- ספטמבר בשיראז (2015)
- מסיבת נקניקיות (2016)
- איך להיות מאהב לטיני (2017)
- שומר הראש והמתנקש (2017)
- ההונאה הגדולה (2019)
- הנצחיים (2020)
- מולי (2021)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלמה הייק, ברשת החברתית פייסבוק
סלמה הייק, ברשת החברתית טוויטר
סלמה הייק, ברשת החברתית אינסטגרם
סלמה הייק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- סלמה הייק, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
סלמה הייק, באתר AllMovie (באנגלית)
סלמה הייק, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- יובל אברמוביץ', הלו קיטי, באתר ישראל היום, 23 בדצמבר 2011
