סלעית המדבר
 סלעית המדבר
| |
|---|---|
.jpg)
סלעית המדבר
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | חטפיתיים |
| סוג: | סלעית |
| מין: | סלעית המדבר |
| שם מדעי | |
 Oenanthe desertiטמינק, 1829 | |
| |
סלעית המדבר (שם מדעי: Oenanthe deserti) היא מין ציפור קטנה המשתייכת למשפחת החטפיתיים. מקור שמה של הסלעית נובע מתכונתה – לעמוד על נקודת תצפית גבוהה, בעיקר על סלעים.[2]
הציפור בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל מצויים 11 מתוך 18 מיני הסלעית בעולם, סלעית המדבר נכללת בקבוצת מיני הסלעיות הנמצאות בישראל.[2]
בישראל הסלעית מצויה בעיקר בשטחי המדבר, נדיר לראותה בשאר חלקי הארץ.[2]
רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלעית המדבר מקננת באזורים יבשים ובערבות חוליות עם שיחים נמוכים, מקום קינונה בחור בקרקע או בסדק סלע.[3]
הסלעית מטילה בין 4–5 ביצים בצבעים כחול-ירוק.[4]
מראה וייחוד הסלעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מראה סלעית המדבר שונה משאר הסלעיות כיוון שצבען שחור בכשני שלישים ויותר מאורכן. אורכה של הסלעית הוא 14.5–15.5 ס"מ, אורך כנפה 8.2–9.4 ס"מ, מוטת כנפיה כ-30 ס"מ ומשקלה נע בין 17–24 גרם. קיים הבדל בין מראה הזכר למראה הנקבה: לזכר גוני חום-חולי, שחור ולבן וגרונו שחור. לנקבה צבע חום-חולי, למעט הכנף האפורה וסוככות האוזן האדמדמות-חומות .[2][3]
מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזונה העיקרי של הסלעית מורכב מחרקים שונים: חיפושיות, חגבים, צרעות, ובמיוחד זבובים ונמלים. היא מגוונת את מזונה בפירות המצויים באזורי המדבר. היא צדה את החרקים על-ידי תצפית ממקום גבוה וגלישה לקרקע כדי ללכוד אותם.[2]
קולות/ שפת תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לציוצה של הסלעית מספר סוגים. הקריאה "ויה" צייצני ומעורפל, "טסק: צקצקני וקשה, וטרטור דק ומעורפל "טק-טק-טק".[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סלעית המדבר, באתר ITIS (באנגלית)
- סלעית המדבר, באתר NCBI (באנגלית)
- סלעית המדבר, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- סלעית המדבר, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- סלעית המדבר, באתר GBIF (באנגלית)
