סלע הרימון
סֶלַע הָרִמּוֹן (גם: סֶלַע רִמּוֹן) הוא אתר מקראי בנחלת שבט בנימין, הנזכר בסיפור פילגש בגבעה, שבסמוך אליו התקיים יישוב בשם "רימון".
בספר שופטים מתוארת מנוסתם של בני שבט בנימין אל יישוב זה בספר המדבר: ”וַיִּפְנוּ וַיָּנֻסוּ הַמִּדְבָּרָה אֶל סֶלַע הָרִמּוֹן וַיְעֹלְלֻהוּ בַּמְסִלּוֹת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ וַיַּדְבִּיקוּ אַחֲרָיו עַד גִּדְעֹם וַיַּכּוּ מִמֶּנּוּ אַלְפַּיִם אִישׁ ... וַיִּפְנוּ וַיָּנֻסוּ הַמִּדְבָּרָה אֶל סֶלַע הָרִמּוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ וַיֵּשְׁבוּ בְּסֶלַע רִמּוֹן אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים”[1].
אוסביוס, בחיבורו האונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה), מוסר על יישוב בשם "רימון" השוכן כ- 15 מילים צפונית לירושלים[2].
על סמך תיאורו של אוסביוס, היישוב "רימון" מזוהה כיום עם הכפר הערבי ראמון, דרומית מזרחית לעופרה, בעוד ש"סלע הרימון" מזוהה עם צוק הסלע קובת א-רומאנה, כחמישה ק"מ דרומית מזרחית לכפר ראמון, בו חצובים בורות מים ומערות[3].
את האתר "גִּדְעֹם" הנזכר לצד סלע הרימון בתיאור המקראי, יש המציעים לזהות עם אתר בשם "ג'דעון" הנמצא בתחום הכפר טייבה, בסמוך לכפר ראמון[4].
על שמה של סלע הרימון המקראית נקרא היישוב רימונים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר שופטים, פרק כ', פסוקים מ"ה–מ"ז.
- ^ אונומסטיקון, 144, שורה 11-12.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ה', 1051-1052.
- ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 314, 429.
