סלע תועה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סלע תועה הוא סלע ששונה בגודלו ובסוגו מהסלעים הנמצאים באופן טבעי בסביבתו. הסלע נקרא "תועה" מכיוון שהוא נישא על ידי קרחון, לעתים למרחקים של מאות קילומטרים. גודלם של סלעים תועים יכולים לנוע בין גודל של חלוקי נחל ועד לגודל של סלעי ענק כמו הסלע הגדול (15,000 טון) באלברטה.

גאולוגים מזהים סלעים תועים על ידי למידת הסלעים המקיפים את מיקומם, ועל ידי למידת ההרכב של הסלע התועה עצמו. סלעים תועים הם ממצאים חשובים:

  • מכיוון שהם הובלו על ידי קרחונים, הם מהווים אחד מסדרה של סימנים שמסמנים את הנתיב של התזוזה של קרחונים פרהיסטורים. ניתן לעקוב אחר המקור הליתוגרפי שלהם עד לאבן האם, מה שמאפשר אישוש לגבי הדרך שבה הקרחון עבר.
  • ניתן להשתמש בסלעים תועים שהושארו על ידי קרחונים ימיים הנמסים באוקיינוס על מנת לעקוב אחרי תזוזות קרחונים באנטארקטיקה ובאזור הארקטי בתקופות שנתונים אלה לא מתועדים בהן. סלעים תועים כאלו נקראים dropstones, וניתן להצמידם לטמפרטורות ולרמות באוקיינוס כדי להבין טוב יותר מודלים אקלימיים עולמיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלע תועה בוויקישיתוף
Symbole-géologie.png ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.