לדלג לתוכן

סם אלרדייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סם אלרדייס
Sam Allardyce
לידה 19 באוקטובר 1954[1] (בן 71)
דאדלי,אנגליה
שם לידה Samuel Allardyce עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.91 מטר[2]
כינוי "ביג סם"
השכלה אוניברסיטת בולטון עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה מגן
ילדים Craig Allardyce עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדוני נוער
1968–1969
1969–1971 		דאדלי טאון
בולטון וונדררס
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים מועדונים
1971–1980
1980–1981
1981–1983
1983
1983–1984
1984–1985
1985–1986
1986–1989
1989–1991
1991–1992
1992 		בולטון וונדררס
סנדרלנד (כדורגל)
מילוול (כדורגל)
טמפה ביי ראודיז (Tampa Bay Rowdies)
קובנטרי סיטי
האדרספילד טאון
בולטון וונדררס
פרסטון נורת' אנד
וסט ברומיץ' אלביון
לימריק (Limerick)
פרסטון נורת' אנד
קבוצות כמאמן
1991–1992
1992
1994–1996
1997–1999
1999–2007
2007–2008
2008–2010
2011–2015
2015–2016
2016
2016–2017
2017–2018
2020–2021
2023 		לימריק(מאמן-שחקן)
פרסטון נורת' אנד (מאמן זמני))
בלקפול (כדורגל)
נוטס קאונטי
בולטון וונדררס
ניוקאסל יונייטד
בלקברן רוברס
וסטהאם יונייטד
סנדרלנד (כדורגל)
נבחרת אנגליה בכדורגל
קריסטל פאלאס
אברטון
וסט ברומיץ' אלביון
לידס יונייטד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמואל (סם) אלרדייס (באנגלית:Samuel Allardyce;נולד ב-19 באוקטובר 1954) הוא מאמן כדורגל וכדורגלן אנגלי לשעבר. לאלרדייס היו 578 הופעות בליגה ובגביע ב-21 שנות קריירה, שאת רובן עשה בליגת הפוטבול ליג, וכן תקופות קצרות בליגת הNASL (1968-1984), ובליגה האירית. הוא הוחתם על ידי בולטון וונדררס מדאדלי טאון ב-1969, ושיחק בבולטון 9 שנים, כשעזר להם לזכות באליפות הליגה השנייה בעונת 1977–1978. הוא שימש כ"שחקן שכיר" בשנות ה־80, כששיחק בסנדרלנד (כדורגל), מילוול (כדורגל), טמפה ביי ראודיז, קובנטרי סיטי, האדרספילד טאון, בולטון (לתקופה שנייה), פרסטון נורת' אנד, ווסט ברומיץ' אלביון (שם שימש גם כעוזר מאמן). במהלך תקופה זו, הוא סייע לפרסטון לעלות מהליגה הרביעית בעונת 1986–1987.

לאחר שעבר לאימון, הוא לקח על עצמו את תפקיד המאמן בקבוצת לימריק מהליגה האירית בשנת 1991, כשהוביל את הקבוצה לזכייה באליפות בליגה האירית הראשונה (דרג ב') בעונת 1991–1992. הוא חזר לאנגליה כמאמן נוער בקבוצת פרסטון נורת' אנד, וכיהן לזמן קצר כמאמן זמני בקבוצה הבוגרת. הוא נכנס לתפקיד האימון הקבוע הראשון שלו באנגליה בבלקפול (כדורגל) ב־1994, אך פוטר לאחר שנתיים, אחרי שבקושי נכשל בהעפלה. הוא שימש מינואר 1997 עד אוקטובר 1999 כמאמנה של נוטס קאונטי, וזכה איתם באליפות הליגה השלישית בעונת 1997–1998. לאחר מכן חזר לבולטון וונדררס כמאמן, והוביל את המועדון לעלייה להליגה הראשונה של הפוטבול ליג באמצעות הפלייאוף בשנת 2001, כמו גם כשהעפיל לגמר גביע הפוטבול ליג, והעפיל לגביע אופ"א (הליגה האירופית כיום) פעמיים.

לאחר תקופה בניוקאסל יונייטד ממאי 2007 עד ינואר 2008, אלרדייס אימן את בלקבורן רוברס במשך שנתיים, מדצמבר 2008. הוא מונה למאמנה של וסטהאם יונייטד ביוני 2011, והוביל את המועדון לעלייה מהפוטבול ליג צ'מפיונשיפ דרך הפלייאוף ב-2012, לפני שעזב את וסטהאם במאי 2015, לאחר ביקורת מצד אוהדים על סגנון המשחק שלו. הוא מונה למאמנה של סנדרלנד (כדורגל) באוקטובר 2015, והציל את המועדון מירידה. הוא מונה למאמן של נבחרת אנגליה בכדורגל וכיהן בתפקיד לזמן קצר ביולי 2016, לפני שמונה למאמנה של קריסטל פאלאס חמישה חודשים מאוחר יותר. לאחר שסייע לפאלאס להימנע מירידה באותה עונה, הוא התפטר במאי 2017. מאז הוא אימן לפרקי זמן קצרים באברטון בין השנים 2017 ל-2018, בוסט ברומיץ' אלביון בין השנים 2020 ל-2021, ובלידס יונייטד ב־2023.

חלק מהאנליסטים תייגו את אלרדייס כמאמן של "כדורים ארוכים", אם כי הוא חלק על תפיסה זו כ"שגויה לחלוטין". הוא נוקט בגישה מודרנית המתמקדת בטכנולוגיה ובסטטיסטיקה לטקטיקה ולאימון, וזכה לשבחים על כישורי הארגון וניהולי השחקן שלו. אלרדייס התמודד עם טענות של התנהגות בלתי הולמת בשתי חקירות סמויות נפרדות של התקשורת, אם כי הוא הכחיש את העוולות כנגדו, ובסופו של דבר לא הואשם באף אחד מהמקרים. בספטמבר 2006, הוא ובנו, קרייג, הואשמו בסרט תיעודי של ה־BBC פנורמה בלקיחת שוחד, טענות אותן הכחישו. בספטמבר 2016, כתבים סמויים של הדיילי טלגרף הקליטו אותו כשהם מתחזים לאנשי עסקים והציעו לעזור להם לעקוף את כללי הבעלות של צד שלישי של התאחדות הכדורגל והסכימו באופן זמני לחוזה בסך 400,000 ליש"ט.[3] בעקבות חקירת הדיילי טלגרף, אלרדייס התפטר מתפקידו כמאמן נבחרת אנגליה בהסכם הדדי עם התאחדות הכדורגל האנגלית ב-27 בספטמבר.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמואל אלרדייס נולד ב-19 אוקטובר 1954, באחוזת אולד פארק פארם, דאדלי, בנם של רוברט אלרדייס (27 באפריל 1916 - 23 באוגוסט 1989) ומרי אגנס מקסוול אלרדייס לבית דאף (7 ביוני 1918 - 3 ביולי 1991).[4] אביו שימש כסמל במשטרת אנגליה.[5] שני הוריו הגיעו מסקוטלנד: אביו מניירן, ואימו מדמפריס. יש לו אחות גדולה, מרי, שנולדה בסקוטלנד בשנת 1939, ואח אמצעי, רוברט ג'וניור, שנולד בשנת 1951. אלרדייס התחנך בבית הספר היסודי סייקמור גרין ומאוחר יותר בבית הספר מונס היל, לאחר שלא הצליח בבחינות ה"11 פלוס" (Eleven-plus exam). בגיל מאוחר יותר אובחן כי יש לו דיסלקסיה. כילד, הוא אהד את וולברהמפטון וונדררס, וחלם שיום אחד הוא ישחק במועדון ויאמן אותו.[6]

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולטון וונדררס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלרדייס בילה את נעוריו בקבוצה החצי מקצוענית דאדלי טאון, וערך את הופעת הבכורה שלו בגיל 14. הוא למד במהירות כיצד לשחק כבלם בליגה האזורית של מערב מידלנדס, שהייתה פיזית מאוד. הוא התאמן עם קבוצות הפוטבול ליג המקומיות וסט ברומיץ' אלביון ועם וולברהמפטון וונדררס. היה לו ניסיון פחות מוצלח באסטון וילה. הוא התגלה על ידי בולטון וונדררס רגע לפני שעזב את בית הספר בגיל 15 וחתם על חוזה חונכות בקבוצה. כדי להשלים את הכנסתו לפני שהחל רשמית את התמחותו, הוא עבד במפעל לייצור קלטות (פונוגרף). קבוצת הנוער של בולטון עד גיל 18 זכתה להצלחה רבה, זכתה בגביע הנוער של לנקשייר והגיעה לרבע גמר גביע הנוער של ה־FA Youth Cup, ואלרדייס טיפס במהירות דרך קבוצת ב' לקבוצת א'. הוא חתם על החוזה המקצועני הראשון שלו ביום הולדתו ה-17, וקיבל דמי חתימה של 125 פאונד ושכר של 14 פאונד לשבוע. המאמן ג'ימי ארמפילד נתן לאלרדייס לערוך את הופעתו הראשונה עבור ה"טרוטרס" (בולטון) ב-6 בנובמבר 1973, בהפסד 1–2 בגביע הפוטבול ליג למילוול (כדורגל) בבורנדן פארק (Burnden Park, אצטדיונה לשעבר של בולטון). הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה האנגלית השנייה אחד עשר ימים לאחר מכן, בהפסד 1–2 לנוטס קאונטי. עם זאת, הוא לא הצליח לבסס את מעמדו בקבוצה הבוגרת תחת ארמפילד, וזכה רק לרצף משחקים אחד תחת המאמן החדש איאן גרייבס, ששיחק עם אלרדייס בעשרת המשחקים האחרונים של עונת 75–1974 לאחר שמכר את דון מקאליסטר לטוטנהאם הוטספר. הוא הרשים במהלך תקופה קצרה זו, וזכה בתואר השחקן הצעיר של השנה של המועדון.

בולטון הפסידה לניוקאסל יונייטד לאחר 2 משחקים חוזרים בסיבוב החמישי בגביע ה-FA בעונת 1975/1976, והחמיצה את העלייה מהליגה בנקודה אחת בלבד. הם חוו אכזבה דומה בעונת 1976/1977 והגיעו לחצי גמר גביע הליגה, ושוב סיימו נקודה אחת בלבד מחוץ למקומות שמובילים לעלייה. אלרדייס שיחק לצידו של פול ג'ונס בעמדת הקשר המרכזי, ודוח סקאוטינג של מאמן נבחרת אנגליה, דון ריווי, תיאר את אלרדייס וג'ונס כ"אחד מצמדי ההגנה המרכזיים הטובים ביותר בליגת הכדורגל". למרות זאת, הוא מעולם לא זומן לנבחרת אנגליה.[7] העלייה הושגה לבסוף בעונת 1977/1978, כאשר בולטון חזרה להליגה הראשונה של הפוטבול ליג כאלופת הליגה השנייה. בולטון ביססה את מעמדה בליגה הבכירה עם סיומה במקום ה-17 בעונת 1978/1979. עם זאת, עונת 1979–1980 התגלתה כקשה, והמאמן גריבס פוטר לאחר שבעה חודשים ללא ניצחון ליגה, בעוד שמחליפו סטאן אנדרסון לא הצליח להציל את המועדון מירידת ליגה ומסיום במקום האחרון בטבלה. אלרדייס החליט לעזוב את בולטון בסוף העונה מכיוון שחש ששולם לו פחות מדי בבולטון, והוא לא הסתדר עם אנדרסון.

סנדרלנד ומילוול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלרדייס קיבל חוזה ממאמנה של נוריץ' סיטי ג'ון בונד. ההצעה שופרה על ידי המאמן קולין אדיסון בדרבי קאונטי, והוא סיכם בעל פה על חוזה לשלוש שנים עם הקבוצה. עם זאת, לפני שחתם על החוזה, הוא קיבל הצעה מאוחרת מקן נייטון ששימש כמאמנה של סנדרלנד (כדורגל) לשחק בקבוצה בחוזה של 300 פאונד לשבוע עם דמי חתימה של 20,000 פאונד - שהגדילו את שכרו בבולטון פי ארבעה ויותר. אלרדייס חתם בסנדרלנד ב-1 ביולי 1980 תמורת 150,000 פאונד, ונייטון מינה אותו להיות קפטן (כדורגל) הקבוצה. עם זאת, אלרדייס התעייף במהרה מהנסיעה למרחקים ארוכים מסנדרלנד לביתו בבולטון, והגיש בקשה להעברה כאשר היו"ר טום קאווי סירב לסייע במימון רכישת בית בסנדרלנד. קאווי פיטר את נייטון בסוף עונת 1980/1981, ומינה את המאמן הזמני מיק דוצ'רטי שהיה אחראי להוביל את המועדון אל מחוץ לאזור הירידה בטבלה בליגה הראשונה. המאמן החדש אלן דורבאן השאיר את אלרדייס מחוץ לקבוצה בתחילת עונת 1981–1982, מה שהותיר את עזיבתו של אלרדייס את רוקר פארק כבלתי נמנעת. הוא קיבל את ההזדמנות לתת צ'אנס לחזרה לבולטון, אבל המאמן ג'ורג' מולהאל היה מוכן להצעה של 50% משכרו של אלרדייס בסנדרלנד. במקום זאת, הוא ביצע העברה מפתיעה של 95,000 ליש"ט לליגה השלישית לקבוצת מילוול (כדורגל), שהצליחה להשוות את שכרו בסנדרלנד, וגם לשלם דמי חתימה של 30,000 ליש"ט ובונוס נאמנות של 10,000 ליש"ט. המאמן שחקן של מילוול פטר אנדרסון, ראה באלרדייס כיורשו של המגן המרכזי הוותיק בארי קיצ'נר, וכיוון שאנדרסון היה גם יזם נדל"ן, הוא איפשר לאלרדייס לגור ללא שכר דירה באחוזה בת שישה חדרי שינה. ה"אריות" סיימו את עונת 1981/1982 במרכז הטבלה, ואנדרסון פוטר בנובמבר 1982. היו"ר אלן ת'ורן הציע לאלרדייס את תפקיד המאמן הפנוי, אך אלרדייס דחה את ההצעה מכיוון שחשב שבגיל 28 הוא צעיר מדי להיכנס לתפקיד של אימון. במקום זאת, ג'ורג' גרהאם היה זה שתפס את תפקיד האימון הראשון שלו, וגרהאם הקפיא מיד את אלרדייס מהקבוצה הבוגרת הן בימי המשחק והן באימונים לאחר שאלרדייס התעקש שלא ידווח על חבריו לקבוצה שהפרו את חוקיו של גרהאם. הוא היה קרוב להצטרף לצ'רלטון את'לטיק בהעברה חופשית במרץ 1983, אך המאמן לני לורנס לא צלח להשלים את המעבר לפני תום חלון ההעברות. גרהאם הסכים לשלם לאלרדייס 15,000 פאונד כדי לבטל את חוזהו, מתוך הנחה שאלרדייס יתקשה למצוא מועדון שיהיה מוכן להציע לו 300 פאונד לשבוע.

קריירה מאוחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלרדייס כתב לכל מועדון בטופ של שתי הליגות הבכירות כדי להודיע להם שהוא זמין בהעברה חופשית, והתלונן באופן פרטי על בחירת מועדוניו הקודמים מסיבות כלכליות ולא מסיבות כדורגלניות. במהלך הקיץ הוא שיחק 11 משחקים בליגת הNASL (1968-1984) בקבוצת טמפה ביי ראודיז, מועדון שחלק מתקנים עם הטמפה ביי באקנירס מליגת ה־NFL.[8] אלרדייס יישם לאחר מכן בקריירת האימון שלו שיטות מודרניות רבות של פוטבול אמריקאי בכל הנוגע לאימונים, ניהול שחקנים וטקטיקה.[9] עם זאת, הוא התקשה לשחק, בשל החום והאופי ההתקפי המוחלט של חבריו לקבוצה, מה שהוביל לכך שהוא היה חשוף לעיתים קרובות בהגנה, אם כי גילה שהמעסים של המועדון הצליחו לרפא בעיה ארוכת שנים של רקמת צלקת בשרירי מיתר הברך. עם שובו לבריטניה, הוא הצטרף לקובנטרי סיטי מהליגה הראשונה, ולמי שהיה המאמן בובי גולד, בחוזה לשנה של 300 פאונד לשבוע. הוא התמנה לקפטן הקבוצה, ואף על פי שקובנטרי נהנתה מחצי ראשון טוב בעונת 1983/1984, הם קרטעו בחצי השני של העונה. הם סיימו מקום אחד ושתי נקודות בלבד מעל אזור הירידה לאחר שניצחו את נוריץ' סיטי במחזור האחרון של העונה. באמצע העונה, גולד הבטיח לו חוזה חדש לשנתיים, אך בעקבות הסיום הרע של העונה, הוא בחר לשחרר את אלרדייס. ביולי 1984, הוא הוחתם על ידי המאמן מיק באקסטון בהאדרספילד טאון בליגה השנייה. המעבר איחד אותו עם פול ג'ונס, שותפו לשעבר כבלם בבולטון. האדרספילד סיימה במקום ה-13 בעונת 1984/1985 ובסוף העונה קיבלה הצעה של 15,000 ליש"ט מבולטון וונדררס, שהציעה לאלרדייס חוזה לשלוש שנים. מאמנה של בולטון דאז היה צ'ארלי רייט, שהיה השוער בתקופתו הראשונה של אלרדייס במועדון. עם זאת, רייט פוטר בדצמבר 1985, ויורשו, פיל ניל, לא הסתדר עם אלרדייס. ניל שיחק בעצמו כבלם והוריד את אלרדייס לספסל, אף על פי שניל היה מגן אחורי. בולטון העפילה לגמר "גביע חברי העמיתים" (Associate Members' Cup) ב־1986 שהתקיים באצטדיון ומבלי (1923), שהסתיים בהפסד 0–3 לבריסטול סיטי, כאשר אלרדייס ישב על הספסל ולא שותף. לאלרדייס הוצעה ההזדמנות להצטרף לטרנמיר רוברס, אך במקום זאת הוא הצטרף לפרסטון נורת' אנד, לאחר ששוכנע בידי המאמן ג'ון מק'גרייט שהבטיח לאלרדייס להפוך אותו לעמוד התווך של הקבוצה. פרסטון עלתה מהליגה הרביעית, כאשר סיימה במקום השני בעונת 1987/1988 (אלרדייס נבחר גם לנבחרת השנה של ה־PFA) וביססה את מעמדה בליגה השלישית כאש סיימה במקום ה-16 בעונת 1987/1988. בשלב זה החל אלרדייס לשקול פרישה ממשחק, והגיש מועמדות לתפקידי ניהול ביורק סיטי ובנוטס קאונטי, והיה לו ראיון פחות מוצלח בדונקסטר רוברס.

סגנון משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי בולטון נתנו לו את הכינוי "סופר סם האיש הביוני" בשל גישת התיקולים הקשוחה שלו והאופן שבו קם במהירות לאחר התנגשויות קשות, בעוד שחקן היריב היה מושאר שרוע על הקרקע. המאמן הוותיק דייב באסט, חברו של אלרדייס, העיר פעם בהומור כי "הוא היה מה שאני קראתי לו מגן שמשחק בכדור... אם הוא לא שיחק עם הכדור הוא שיחק עם הביצים שלך."[10] הוא הרגיש לא בנוח בהחזקת הכדור. הוא מסר מסירות פשוטות לחבריו לקבוצה הקרובים ביותר כשהיה עם הכדור, בעוד שחבריו לקבוצה היו מהססים למסור לו.עם זאת, הייתה לו מודעות טובה ומיומנות טובה בנגיחה, והציפייה שלו פיצתה על חוסר הקצב שלו.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלרדייס נשכר כמאמן-שחקן על ידי בריאן טלבוט בוסט ברומיץ' אלביון בפברואר 1989.[11] הוא בילה את רוב עונת 1988/1989 באצטדיון ההות'ורנס כמאמן ושיחק עבור קבוצת המילואים, לפני שקודם למאמן הקבוצה הבוגרת בקיץ, במהלך שגרם למאמן הקבוצה הבוגרת לשעבר, סטיוארט פירסון, לרדת לתפקיד של מאמן קבוצת המילואים. אלרדייס וטלבוט פוטרו בינואר 1991 לאחר הפסד לקבוצת ווקינג (Woking F.C.) מהליגה האיסתמית בגביע ה-FA. מאוחר יותר הוא עבד כמאמן במשרה חלקית בברי (כדורגל), אך המאמן מייק וולש לא יכול היה להרשות לעצמו להשאירו בסגל לעונת 90–1989. אלרדייס לקח על עצמו את תפקיד המאמן שחקן בלימריק האירית והוביל את הקבוצה לעלייה לליגה הבכירה של אירלנד לאחר שזכתה בליגה הראשונה של אירלנד בעונת 1991–1992. למרות לחצים כלכליים אדירים, הם השיגו עלייה, כאשר אלרדייס אימן ושיחק עבור הקבוצה הבוגרת בעוד שהנהלת המועדון החתימה שחקנים מכיוון שלאלרדייס לא היה ידע על סצנת הכדורגל האירית. לאחר עונתו באירלנד, אלרדייס חזר לאנגליה בתחילת עונת 1992–1993 כדי לאמן את פרסטון נורת' אנד תחת לס צ'אפמן. עשרה משחקים לאחר תחילת העונה, צ'פמן פוטר ואלרדייס מונה למאמן זמני. למרות תקופה מבטיחה בתפקיד, אלרדייס לא קיבל את התפקיד לצמיתות, ובדצמבר 1992 פרסטון מינתה את ג'ון בק כמאמן הקבוצה. אלרדייס עבד כמאמן קבוצת הנוער במשך 18 חודשים, אך מאוחר יותר אמר כי טקטיקות הכדור הארוך הקיצוניות שבק אכף על המועדון היו בלתי ניתנות להצדקה.

בלקפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 ביולי 1994 בלקפול (כדורגל), יריבתה של פרסטון נורת' אנד בדרבי של מערב לנקשייר, מינתה את אלרדייס למאמן החדש שלה לאחר עזיבתו של בילי אייר, תמורת שכר של 18,000 ליש"ט לשנה. הוא החתים את המגן דארן בראדשואו ואת הקשר מיקי מלון, והוציא סכום שיא של 245,000 ליש"ט על אנדי מוריסון, אותו אלרדייס תיאר כ"בלם איום ונורא בפרצוף שלך" ו"משוגע גמור". הוא גם שינה את צוות ההגנה של המועדון, שכר את בובי סקסטון כעוזר המאמן שלו, קידם את השחקן פיל בראון לתפקיד המאמן, ומינה את מארק טיילור לפיזיותרפיסט, שיבוא בעקבות אלרדייס לבלקבורן וניוקאסל. בלקפול סיימה את עונת 1994–1995 במקום ה-12 לאחר שנפלה מהמירוץ לעלייה עם ניצחון אחד בלבד ב-11 משחקיה האחרונים. הוא הוציא 200,000 פאונד על החלוץ אנדי פריס, וגם הביא את המגן הצעיר ג'ייסון לידייט, ואת השוער סטיב באנקס לעונת 1995–1996. בלקפול סיימה במקום השלישי, והחמיצה את העלייה האוטומטית במחזור האחרון של העונה, והובסה בחצי גמר הפלייאוף על ידי ברדפורד סיטי. הם ניצחו 2–0 בחוץ בוואלי פארד, רק כדי להפסיד 3–0 במשחק הגומלין בבלומפילד רואד.[12] היו"ר אוון אויסטון, בזמן שהיה בתא כלא, פיטר את אלרדייס זמן קצר לאחר ההפסד בפלייאוף.[13] אלרדייס שימש אז לזמן קצר כמאמן בצוות האימון תחת פיטר ריד בסנדרלנד (כדורגל), שם שימש כמנהל באקדמיה של הקבוצה.

"פספסנו את העלייה לליגה הראשונה בנקודה אחת. ובכל זאת, הכל נעשה כמעט בלי שום סיכוי, ובמהלך החודשים שקדמו לסוף העונה, כמעט ולא ראיתי את אוון אויסטון. אבל הוא תמיד הבטיח לי שבכל מקרה, עבודתי תהיה בטוחה. הגעתי לפגישה הזו לאחר שנאמר לי שהיא נועדה לדון בתנאים חדשים. במקום זאת, נאמר לי שאני מפוטר. זה היה קר, מחושב, מתוכנן מראש, לא משנה מה. יצאתי משם עם 10,000 פאונד, בלי עבודה, וחששתי נואשות שהמוניטין שלי ייפגע לנצח."

(חמש שנים לאחר פיטוריו, הצהיר אלרדייס כי עדיין לא היה לו מושג מדוע בלקפול פיטרה אותו מתפקידו.)[14]

נוטס קאונטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1997, אלרדייס חזר לכדורגל כמאמנה של נוטס קאונטי שהתמודדה על עלייה מהליגה השנייה. הוא הגיע מאוחר מדי כדי להציל אותם מירידה בעונת 1996/1997, ובאוטוביוגרפיה שלו תיאר כיצד השחקנים "לא הגיבו" לשיטות האימון שלו, כששיחקו 18 משחקים ללא ניצחון והלחץ על אלרדייס גבר. עם זאת, הוא שמר על תפקידו והוביל את המועדון לעלייה כאלופי הליגה השלישית בסוף עונת 1997/1998, כשהוא בנה את הקבוצה עם שיטה של שלושה בלמים, והשיג רצף של עשרה ניצחונות רצופים באמצע העונה. קאונטי שברה מספר שיאים קבוצתיים ולאומיים, זכתה בתואר בהפרש של 19 נקודות והפכה לקבוצה הראשונה לאחר המלחמה שזכתה בעלייה במרץ. למרות ההצלחה, היו"ר דרק פאביס סירב להוציא כסף על העברות, וכתוצאה מכך, הסתכסך עם אלרדייס. אלרדייס הורשה בסופו של דבר להוציא 50,000 ליש"ט על החלוץ קווין ראפלי, שעזר למועדון להימנע מירידה בסוף עונת 1998/1999. בקיץ הוא החתים את הקשר קרייג ראמג', ואת השחקן הרב שימושי קלייטון בלאקמור. אלרדייס נשאר בתפקיד המאמן במדאו ליין (אצטדיונה של נוטס) עד 14 באוקטובר 1999, אז התפטר מתפקידו בנוטס קאונטי כדי לחזור לבולטון וונדררס.

בולטון וונדררס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלייה מהליגה הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלרדייס מונה למאמן בולטון וונדררס לאחר עזיבתו של קולין טוד, שהתפטר במחאה על מכירתו של פר פרנדסן, כאשר המועדון ניסה לגייס כספים לאצטדיון ריבוק החדש. הוא ירש סגל מוכשר, שכלל את איידור גודיונסן, יוסי יאסקלאינן, מארק פיש, קלאוס ינסן, דין הולדסוורת', בו הנסן, מייקל ג'והנסן וריקרדו גראנדר. הוא נאלץ למכור את אנדי טוד, בנו של קולין טוד, לאחר ששבר את לסתו של עוזר המאמן פיל בראון במהלך מפגש גיבוש קבוצתי. אף על פי שהייתה במחצית התחתונה של הטבלה כשהוא נכנס לתפקיד, בולטון הגיעה לפלייאוף הליגה הראשונה של עונת 1999/2000, הפסידה לאיפסוויץ' טאון בחצי הגמר והייתה לה ריצה גדושה עד לחצאי הגמר של גביע הפוטבול ליג וגביע ה-FA, אך החמיצה רק את גמר גביע ה-FA בשנת 2000 לאחר הפסד בדו-קרב פנדלים לאסטון וילה. הוא האשים את השופט בארי נייט בהפסד בפלייאוף, והאשים אותו בהטיה נגד בולטון. אלרדייס זכה לתגמול על שינוי מצב המועדון בחוזה לעשר שנים, אם כי תנאי החוזה זיכו אותו בתשלום פיצויים לשנה אחת אם יפוטר. בקיץ 2000, גודיונסן וינסן נמכרו תמורת 4 מיליון ליש"ט כל אחד. אלרדייס התמקד בהוצאות כספיות לשיפור מתקני המועדון וצוות הקבוצה, מתוך אמונה שכסף שהושקע בתחומים אלה יאפשר לבולטון להתחרות במועדונים בעלי תקציבים גדולים יותר ושילמו שכר גבוה יותר ממה שבולטון יכלה להרשות לעצמה. בחזית המשחקים הוא הוציא 400,000 ליש"ט על החלוץ מייקל ריקטס ו-1.5 מיליון ליש"ט על החזרת פרנדסן מבלקבורן, וגם החתים את השחקן הרב-תכליתי איאן מרשל ואת המושאל מברדפורד סיטי, אייזיאה רנקין. קווין נולאן הצעיר קודם גם הוא מקבוצת הנוער, בעוד שהמגן בן ה-35 קולין הנדרי הגיע בהשאלה. בולטון הגיעה לגמר הפלייאוף באצטדיון המילניום בעונת 2000/2001, שם ניצחה את פרסטון נורת' אנד 0–3 כדי לעלות לפרמייר ליג לאחר היעדרות של שלוש שנים.

הישרדות בפרמייר ליג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת הפרמייר ליג 2001/2002, אלרדייס החתים את המגן הצרפתי הבינלאומי ברונו נגוטי בעסקת השאלה מאולימפיק מרסיי, שבסופו של דבר הפכה לקבועה לאחר שנגוטי ביסס את מעמדו כשחקן מפתח בהרכב הפותח. הוא גם הביא את הנריק פדרסן מקבוצת סילקבור (כדורגל) תמורת 650,000 ליש"ט, אם כי חוץ מזה הוא נשאר נאמן לשחקנים שעלו איתו ליגה בעונה הקודמת.[15] הם רשמו ניצחון 0–5 בלסטר סיטי במחזור הפתיחה, ולאחר מכן ניצחו את מידלסברו (כדורגל) ואת ליברפול (כדורגל) כדי להבטיח תשע נקודות משלושת משחקיהם הראשונים. לאחר שישה משחקים ללא ניצחון, בולטון רשמה ניצחון מפתיע 1–2 על מנצ'סטר יונייטד ב־20 באוקטובר. עם זאת, הכושר של הקבוצה ירד, ולכן בחלון ההעברות של ינואר אלרדייס הביא את הקשר הדני סטיג טופטינג, החלוץ הגרמני פרדי בוביץ' (בהשאלה) ואת זוכה גביע העולם בכדורגל יורי דז'ורקף. דז'ורקף כבש את שני השערים בניצחון 1–2 על צ'רלטון אתלטיק ב-23 במרץ ובוביץ' כבש שלושער בניצחון 1–4 על איפסוויץ' טאון ב-6 באפריל; הניצחון על איפסוויץ' התגלה כחיוני, כאשר בולטון סיימה את העונה במקום ה-16 עם 40 נקודות, לפני איפסוויץ' שירדה ליגה עם 36 נקודות.

אלרדייס הצליח להחתים שם גדול נוסף בהעברה חופשית בעונת 2002/2003, כשהביא את קפטן נבחרת ניגריה בכדורגל ג'יי ג'יי אוקוצ'ה, אשר ארבע שנים קודם לכן נרכש על ידי פריז סן-ז'רמן תמורת 14 מיליון ליש"ט. הוא גם הביא בהשאלה את הבלם הספרדי איוואן קאמפו מריאל מדריד. הוא מכר את מלך השערים של עונת 2001/2002 מייקל ריקטס, למידלסברו תמורת 3.5 מיליון ליש"ט, והביא בהשאלה את פייר-איב אנדרה כמחליפו. בולטון התקשתה לאורך כל העונה אך הצליחה להימנע מירידה עם ניצחון על מידלסברו במחזור האחרון.[16]

בניסיון להימנע מקרב ירידה נוסף, אלרדייס החתים כמה שחקנים כהכנה לעונת 2003/2004, כשהמשמעותיים שבהם היו המגן הברזילאי אמרסון ת'ום, שחקנה הבינלאומי של נבחרת יוון בכדורגל סטליוס ג'יאנקופולוס ואת החלוץ קווין דייוויס. קבוצתו של אלרדייס סיימה במקום השמיני בליגה והגיעה לגמר גביע הליגה, במה שהייתה הופעתו הגדולה הראשונה בגמר המקומי כשחקן או כמאמן. בולטון הפסידו 1–2 למידלסברו (כדורגל) בגמר, אם כי אלרדייס האשים את השופט מייק ריילי בכך שלא נתן פנדל מאוחר על נגיעת יד לכאורה של אוגו אהיוגו.

הרפתקה באירופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעת, כמועדון שהתבסס בפרמיירליג, בולטון החתימה את השחקנים הוותיקים הבינלאומיים גארי ספיד ואת פרננדו היירו, בני 35 ו-36 בהתאמה. ספיד והיירו נכנסו לקישור, בעוד שחקנה של נבחרת תוניסיה בכדורגל ראדי ג'אידי, שיחק בעמדת הבלם המרכזי לאחר שהגיע בהעברה חופשית מאספרנס. הוא שיחק לצד שחקן חדש נוסף, בלמה של נבחרת ישראל בכדורגל טל בן-חיים (1982) עליו המליץ בנו של אלרדייס, קרייג. הוא גם הביא את חלוצה של נבחרת סנגל בכדורגל אל חג'י דיוף בהשאלה לעונה מליברפול, שחתם בסופו של דבר על חוזה קבוע תמורת 3 מיליון ליש"ט. לאחר פתיחת עונה טובה, הוצעה לאלרדייס משרת המאמן בניוקאסל, אך הוא סירב ובמקום זאת חתם על חוזה חדש לחמש שנים עם בולטון מכיוון שחשב שהסגל בולטון מוכשר יותר. בולטון סיימה במקום השישי בעונת 2004/2005, והעפילה לגביע אופ"א בפעם הראשונה בתולדות המועדון. בולטון הגיעה לשלב 32 האחרונות של גביע אופ"א בעונת 2005/2006, לאחר שניצחה את לוקומוטיב פלובדיב הבולגרית, והצליחה לעבור את שלב הבתים לאחר שניצחה את זניט סנקט פטרבורג הרוסית, וסיימה בתיקו עם סביליה (כדורגל) הספרדית, בשיקטש הטורקית וויטוריה דה גימארייש הפורטוגזית, לפני שהפסידה למארסיי הצרפתית בשלב הנוקאאוט. הצלחתו של אלרדייס בבולטון הובילה לכך שהתאחדות הכדורגל האנגלית הכניסה אותו לרשימה מצומצמת של ארבעה מועמדים שיחליפו את סוון-יראן אריקסון לאחר מונדיאל 2006 לצד אלן קארבישלי, סטיב מקלארן ומרטין אוניל. הוא התראיין לתפקיד ומנכ"ל התאחדות הכדורגל בריאן ברוויק אמר לו שהבחירה הסופית תהיה בינו לבין מקלארן, אך בסופו של דבר התאחדות הכדורגל החליטה לתת את התפקיד למקלארן. אלרדייס קיבל שוב הצעה לתפקיד המאמן בניוקאסל, והפעם הוא היה נלהב לקחת את התפקיד, אך יו"ר ניוקאסל פרדי שפרד, הפסיק את המשא ומתן על החוזה לאחר שבחר למנות את המאמן הזמני גלן רודר בתור המאמן הקבוע. נראה כי קבוצתו של אלרדייס לא הושפעה מספקולציות על עתידו או מהישגיה באירופה, וסיימה את העונה במקום השמיני. מתוך רצון לחזק את בולטון לקראת דחיפה לקמפיין האירופי שלה בעונת 2006/2007, אלרדייס החתים את החלוץ הצרפתי הבינלאומי ניקולא אנלקה מפנרבחצ'ה תמורת שיא מועדון של 8 מיליון ליש"ט. הוא גם החתים את מגנה של נבחרת חוף השנהב בכדורגל עבדולאי מייט ממארסיי, וברצף אירועים יוצא דופן הרוויח 400,000 ליש"ט על דיטמר האמאן, ששינה את דעתו לגבי הצטרפות לבולטון, ובחר לחתום במנצ'סטר סיטי יום לאחר חתימת הסכם טרום חוזה עם בולטון; מנצ'סטר סיטי הסכימה לשלם לבולטון 400,000 ליש"ט כפיצוי. בולטון חוותה עונה טובה נוספת: 16 הנקודות שלה משמונת המשחקים הראשונים שלה היו הפעם האחרונה מזה 14 שנים ששתי קבוצות מחוץ ל"שש הגדולות" השיגו בממוצע לפחות שתי נקודות למשחק בשמונת משחקיהן הראשונים (הקבוצה השנייה היא פורטסמות').[17] עם זאת, מערכת היחסים של אלרדייס עם היו"ר פיל גרטסייד התערערה יותר ויותר כאשר גרטסייד סירב לאשר הוצאות העברה גדולות יותר כדי לממן מאמץ להעפיל לליגת האלופות של אופ"א. ב-29 באפריל 2007, אלרדייס התפטר מהמועדון במקום החמישי כשנותרו שני משחקים לסיום העונה, ולמחרת, עוזרו סמי לי הוכרז כמחליפו.[18][19]

ניוקאסל יונייטד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאלרדייס הוצע תפקיד המאמן במנצ'סטר סיטי, אך ההצעה בוטלה לאחר שהצעת הרכישה של תאקסין צ'ינוואט על המועדון התקבלה. ב-15 במאי 2007, ניוקאסל יונייטד הודיעה כי אלרדייס חתם על חוזה לשלוש שנים כדי להחליף את גלן רודר כמאמן.[20] במקרה, גם ניוקאסל עברה אז חילופי בעלים, כאשר מייק אשלי השלים את השתלטותו על המועדון. מכירתם של סקוט פארקר ושל קיירון דיאר גייסה 13 מיליון ליש"ט, מה שאפשר לאלרדייס להחתים את החלוץ הבינלאומי של נבחרת אוסטרליה בכדורגל מארק וידוקה (בהעברה חופשית), השחקן הרב תועלתי אלן סמית' (1980) (6 מיליון ליש"ט), את הקשר ז'רמי (כדורגלן), את הקשר השנוי במחלוקת ג'ואי ברטון (5.5 מיליון ליש"ט), את המגן השמאלי חוסה אנריקה סאנצ'ס (6.3 מיליון ליש"ט), את המגן הימני חביב בייה (2 מיליון ליש"ט) ואת המגן עבדולאיי פאיה. ניוקאסל נהנתה מפתיחת עונה טובה, וניצחה את קבוצתו לשעבר של אלרדייס, בולטון, 3-1 במחזור הפתיחה והשיגה רצף של חמישה ניצחונות ושני תוצאות תיקו מתשעת משחקי הליגה הראשונים. עם זאת, הם רשמו סדרה של תוצאות מאכזבות לקראת חג המולד, ולאחר שצברו רק נקודה אחת מתוך שש אפשריות מול וויגאן ודרבי,[21][22] שהיו מדורגות בתחתית הטבלה. אלרדייס נפרד מניוקאסל יונייטד ב-9 בינואר 2008.[23] הוא הגיע לפגישה עם היו"ר כריס מורט בציפייה שיגידו לו שניוקאסל החתימה שחקן חדש, רק כדי לגלות שהוא יוחלף על ידי קווין קיגן בקדנציה השנייה שלו כמאמן ניוקאסל.

בלקבורן רוברס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בדצמבר 2008, אלרדייס מונה למאמן בלקברן רוברס בחוזה ל-3 שנים, כשהחליף את פול אינס שעזב את המועדון כשהיא במקום ה-19 עם 3 ניצחונות מ־17 משחקים. המשחק הראשון של אלרדייס כמאמן הסתיים בניצחון 3-0 על סטוק סיטי באווד פארק שלושה ימים לאחר מכן. זה היה המשחק הראשון מתוך תשעה משחקים ללא הפסד. הוא חיזק את הקבוצה על ידי הוצאת 2 מיליון ליש"ט על קשר הכנף של סנדרלנד, אל חג'י דיוף, והביא את המגן גאל ז'יבה בהשאלה ממארסיי. אלרדייס סיים את עונתו הראשונה כמאמן עם תיקו 0-0 מול ווסט ברומיץ' אלביון ומקום סופי בליגה, במקום ה-15.[24] בלקבורן נאלצה למכור את חלוץ הקמע של נבחרת פרגוואי בכדורגל רוקה סנטה קרוס למנצ'סטר סיטי, ואת המגן סטפן וורנוק לאסטון וילה תמורת סכום כולל של 21.5 מיליון ליש"ט כדי לאזן את הספרים. אלרדייס הורשה להחתים את הקשר ההגנתי סטיבן אנזונזי מאמיין (כדורגל) תמורת 500,000 ליש"ט, את החלוץ הקרואטי ניקולה קאליניץ' מהיידוק ספליט תמורת 6 מיליון ליש"ט, ואת פסקל שימבונדה מטוטנהאם תמורת 2.5 מיליון ליש"ט.[25][26] בעונת 2009/2010 בלקבורן הגיעה לחצי גמר גביע הליגה נגד אסטון וילה, אך הפסידה בשני המשחקים נגדה.[27] בלקבורן נשארה במרכז הטבלה למשך כל העונה, וסיימה במקום העשירי עם ניצחון חוץ באסטון וילה במחזור האחרון.[28] המועדון הוצע למכירה בקיץ 2010, ולאלרדייס הוצעה עבודת האימון בשבאב אל אהלי אך לא הצליח להשיג אישור לעזוב את בלקבורן מבלי לשלם פיצויים למועדון, ולכן נותר בתפקיד המאמן באווד פארק. אלרדייס פוטר מאוחר יותר על ידי הבעלים החדשים, קבוצת VH ב-13 בדצמבר 2010, כאשר רוברס דורגה במקום ה-13 בליגה.[29][30] הוא הוחלף על ידי אחד ממאמניו, סטיב קין, שסוכנו ג'רום אנדרסון היה דמות בעלת השפעה רבה במשפחת וונקי.[31][32]

וסטהאם יונייטד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלרדייס מונה למאמן וסטהאם יונייטד, שירדה ליגה זה מכבר, ב-1 ביוני 2011, וחתם על חוזה לשנתיים.[33][34] הוא נשבע לשחק "כדורגל אטרקטיבי" כדי להחזיר את וסטהאם לפרמייר ליג, בהתאם ל"מסורות של המועדון", ודחה את הטענות לפיהן שיחק כדורגל משעמם ועל כדורים ארוכים במועדונים קודמים שלו. הוא החתים את עבדולאי פאייה, קווין נולאן, ג'ואי אובראיין ואת מאט טיילור.[35][36][37][38] פאייה, נולאן ואובריאן שיחקו כולם תחת אלרדייס במועדונו הקודם בולטון וונדררס, בעוד טיילור היה שחקן בולטון שהצטרף לאחר שאלרדייס עזב את המועדון. הוא הפך את החלוץ ג'ון קארו להחתמה החמישית של וסטהאם העונה, בהעברה חופשית, ואחריו את המגן ג'ורג' מקרטני מסנדרלנד בהשאלה לעונה, החלוץ סם באלדוק ממילטון קינס דונס ואת הקשר האחורי פאפא בובה דיופ בהעברה חופשית.[39][40][41] הוא סיים את חתימות חלון ההעברות של הקיץ ביום המועד האחרון כשהחתים את המגנים דייוויד בנטלי מטוטנהאם ואת הנרי לאנסברי מארסנל, שניהם בהשאלה לעונה, כמו גם את השחקן הרב-גוני גאי דמל (Guy Demel) מהמבורג (כדורגל) תמורת סכום שלא פורסם.[42] ניקי מיינארד, ריקרדו ואז טה וראבל מוריסון הגיעו בעקבותיהם בחלון ההעברות של חורף 2011.[43][44][45] במהלך עונת 2011/2012 עזבו את המועדון 25 שחקנים בסך הכל, בעוד ש-19 הוחתמו. במרץ 2012, אף על פי שהיה במקום השלישי בצ'מפיונשיפ, סגנון הכדורגל של אלרדייס הועמד שוב בספק. האוהדים קראו למסירות נוספות של הכדור ולמשחק כדורגל על המגרש ולא באוויר.[46] ב-19 במאי 2012, וסטהאם עלתה חזרה לפרמייר ליג לאחר עונה אחת בלבד בצ'מפיונשיפ, לאחר שניצחה את בלקפול 1–2 בגמר הפלייאוף. אלרדייס תיאר את העלייה הזו כהישגו הטוב ביותר אי פעם.[47] חלון העברות עמוס בקיץ 2012 כלל החתמה של 11 שחקנים מצידו של אלרדייס, ביניהם שוערו לשעבר בבולטון, יוסי יאסקלאינן, הקשר מוחמד דיאמה, חלוצה הבינלאומי של נבחרת מאלי בכדורגל מודיבו מאיגה, בלמה הבינלאומי של נבחרת ויילס בכדורגל ג'יימס קולינס (כדורגלן), הקשר האחורי אלו דיארה, שחקן הכנף מאט ג'רוויס, החלוץ האנגלי אנדי קארול (בהשאלה מליברפול) ואת הקשר ההתקפי הישראלי הבינלאומי יוסי בניון.[48][49][50][51][52][53][54][55] וסטהאם סיימה את עונת 2012/2013 במקום העשירי, ואלרדייס חידש את חוזהו בוסטהאם על ידי חתימה על חוזה חדש לשנתיים.[56][57] הרכש העיקרי של אלרדייס בקיץ 2013 היה אנדי קארול, שהגיע מליברפול תמורת 15 מיליון ליש"ט, ובמקביל הוא גם הוציא סכום שלא פורסם על סטיוארט דאונינג, גם הוא מליברפול, כדי שיספק לקרול מסירות כדי שיוכל להפוך אותן לשערים. הוא גם החתים את השוער אדריאן (כדורגלן) בהעברה חופשית מריאל בטיס. עם זאת, תוכניותיו של אלרדייס שובשו כאשר קארול סבל מפציעה ארוכת טווח, מה שגרם לאלרדייס להצטער על המעבר, במיוחד לאור העובדה שבחר בקארול במקום להחתים את שחקנה של סוונזי סיטי וילפריד בוני שכבש 16 שערי ליגה בעונת 2013–2014. אלרדייס זכה בתואר מאמן החודש בפרמייר ליג לחודש פברואר 2014 לאחר רצף של ארבעה ניצחונות ותיקו אחד בחמשת משחקי הפרמייר ליג שלהם.[58] באפריל 2014, במהלך משחק חוץ נגד ווסט ברומיץ' אלביון, חלק מאוהדי ווסטהאם הביעו את סלידתם מסגנון הכדורגל תחת אלרדייס על ידי הצגת שלט עליו נכתב "סם השמן החוצה, הורג את WHU" (וסטהאם יונייטד).[59] בחודש שלאחר מכן תלו כמה אוהדים שלט עם הכיתוב "Fat Sam Out" מחוץ לאחוזה שבבעלות יו"ר המועדון, דייוויד סאליבן, בת'יידון בויס, אסקס.[60] למרות המחאות, ב-20 במאי 2014, הודיע המועדון כי אלרדייס יישאר כמאמן וייתמך על ידי מאמן ההתקפה החדש טדי שרינגהאם לעונת 2014/2015 כדי "להבטיח שהקבוצה תספק יותר בידור" ו"לשפר את מאזן השערים של המועדון".[61][62] בקיץ 2014, אלרדייס החתים את הקשר שייקו קויאטה, המגן השמאלי ארון קרסוול, החלוץ אנר ולנסיה, המגן הימני קארל ג'נקינסון (בהשאלה מארסנל), החלוץ דיאפרה סאקו (Diafra Sakho), הקשר ההגנתי אלכסנדר סונג (בהשאלה מברצלונה (כדורגל)), הקשר ורגן אמלפיטאנו והחלוץ מאורו סראטה. באוקטובר 2014, פרשנים כמו רובי סאבאג' מה-BBC הגיבו על "סגנון המשחק האטרקטיבי וההתקפי יותר" של הקבוצה[63] או על "הסטטיסטיקה [שמראה] את ההתקדמות שוסטהאם עשתה בחודשים האחרונים".[64] אלרדייס זכה בתואר מאמן החודש של הפרמייר ליג לאוקטובר 2014 לאחר שהשיג שלושה ניצחונות עבור וסטהאם מתוך ארבעה משחקים ששיחקו באותו חודש.[65] אלרדייס עזב את וסטהאם ב-24 במאי 2015, במחזור האחרון של העונה, לאחר שחוזהו לא חודש.[66] אלרדייס הצהיר כי "לא רציתי להישאר. אני מניח שאפשר לומר שזה היה הדדי אם גם הם לא רצו שאשאר".[67] קבוצתו מוסטהאם סיימה במקום ה-12 בעונת 2014–2015, מקום אחד גבוה יותר מאשר בעונת 2013-2014.[68]

סנדרלנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 באוקטובר 2015, אלרדייס מונה כמאמנה החדש של סנדרלנד (כדורגל), כשהחליף בתפקיד את דיק אדבוקאט.[69] כאשר אלרדייס מונה, סנדרלנד הייתה במקום ה-19 בטבלת הפרמייר ליג עם שלוש נקודות משמונת משחקיה הראשונים של העונה.[69] לאחר שחתם על חוזה לשנתיים, הוא הפך למאמן הראשון שאימן גם את ניוקאסל יונייטד וגם את סנדרלנד. ב-25 באוקטובר, במשחקו השני כמאמן, הוא הוביל את סנדרלנד לניצחון 0–3 על יריבתה וקבוצתו לשעבר ניוקאסל.[70] עם זאת, לאחר רצף של 5 הפסדים ברציפות בדצמבר, סנדרלנד נכנסה למחצית השנייה של העונה באזור הירידה בטבלה עם 12 נקודות בלבד מ-19 משחקים.[71] בחלון ההעברות של ינואר הוא החתים את הבלמים לאמין קונה ויאן קירכהוף ואת הקשר ההתקפי והבי ח'זרי. ב-6 בפברואר 2016, סנדרלנד כבשה שני שערים מאוחרים כדי לסיים בתיקו 2-2 מול ליברפול באצטדיון אנפילד לאחר שפיגרו 0–2 עשר דקות לסיום המשחק.[72] מאוחר יותר באותו שבוע, שחקן הכנף אדם ג'ונסון שוחרר מהקבוצה לאחר שהודה באשמה בסעיף אחד של פעילות מינית עם קטינה ובסעיף אחד של טיפוח.[73] סנדרלנד נותרה בחלק התחתון של הטבלה במשך רוב עונת 2015–2016, לפני שהגדילה את סיכויי ההישרדות שלה כשניצחה את נוריץ' סיטי 3-0 בקארו רוד ב-16 באפריל, וצמצמה את הפער מנוריץ', המדורגת במקום ה-17, לנקודה אחת בלבד.[74] אלרדייס הוביל בהצלחה את סנדרלנד אל מקום בטוח מירידה לאחר שניצח את אברטון 3-0 ב-11 במאי, תוצאה שהבטיחה גם את ירידת הליגה של יריבתה (ואחד ממועדוניו לשעבר), ניוקאסל יונייטד.[75] אלרדייס זכה לשבחים על ניהולו בסנדרלנד מכמה פרשנים, במיוחד על גישתו המאורגנת והדגש שלו על הגנה חזקה.[76]

נבחרת אנגליה בכדורגל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 ביולי 2016, אלרדייס חתם על חוזה לשנתיים כמאמנה של נבחרת אנגליה בכדורגל.[77] הוא ניצח את משחקו הראשון והיחיד כמאמן ב-4 בספטמבר, כאשר שער של אדם לאלאנה עמוק בתוך תוספת הזמן הספיק לניצחון על נבחרת סלובקיה בכדורגל במחזור הפתיחה של מוקדמות מונדיאל 2018 - אירופה למונדיאל 2018.[78] בעקבות טענות לרשלנות רפואית, אלרדייס עזב את התפקיד בהסכמה הדדית ב-27 בספטמבר, לאחר שאימן את הנבחרת במשך 67 ימים ומשחק אחד בלבד.

קריסטל פאלאס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 בדצמבר 2016, אלרדייס חתם על חוזה לשנתיים וחצי כמאמנה של קריסטל פאלאס, יום לאחר פיטוריו של אלן פארדיו.[79] הוא התחזק בחלון ההעברות של ינואר בכך שהוציא כ-30 מיליון ליש"ט על ג'פרי שלאפ, פטריק ואן אנהולט ולוקה מיליבוייביץ'.[80] ה"עיטים" הבטיחו את הישארותם בליגה ונמנעו מירידת ליגה במשחק הלפני אחרון של עונת 2016–2017 עם ניצחון 0–4 על האל סיטי בסלהרסט פארק.[81] אלרדייס הודיע במפתיע על עזיבתו את קריסטל פאלאס ב-23 במאי 2017, באומרו כי אין לו כוונה לחפש משרת אימון אחרת, במה שפורש כהודעת פרישה.[82] עם זאת, ב-19 ביולי 2017, אלרדייס הבהיר כי יהיה פתוח לתפקיד ניהול בינלאומי, אך לא לתפקיד נוסף במועדון אחר.[83]

אברטון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהודיע על פרישתו מאימון קבוצות, ב-30 בנובמבר 2017, אלרדייס מונה למאמנה של אברטון בחוזה לשנה וחצי. אברטון הייתה במקום ה-13 בטבלת הפרמייר ליג עם הגעתו, לאחר פתיחה גרועה של עונת 2017–2018 תחת המאמן הקודם רונאלד קומאן.[84] משחקו הראשון כמאמן היה יומיים לאחר מכן, כאשר קבוצתו ניצחה את האדרספילד טאון בתוצאה 2-0.[85] הוא הוביל את ה"טופיז" לרצף של שבעה משחקים ללא הפסד בתחילת כהונתו, תקופה שכללה חמישה משחקים עם רשת נקייה.[86] לאחר שייצב את ההגנה, הוא הצהיר שמשימתו הבאה היא להביא כובש שערים עקבי.[87] אברטון סיימה את העונה במקום השמיני, אך האוהדים לא היו מרוצים מסגנון המשחק. תחת ניהולו של אלרדייס, אברטון דורגה במקום ה-20 מבחינת בעיטות למסגרת, במקום ה-19 מבחינת בעיטות לשער במקום ה-16 בדיוק במסירות ובמקום ה-17 בבעיטות שהושגו בפרמייר ליג.[88] אלרדייס עזב את המועדון ב-16 במאי 2018.[89]

וסט ברומיץ' אלביון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בדצמבר 2020, אלרדייס מונה למאמנה של וסט ברומיץ' אלביון בחוזה לשנה וחצי לאחר פיטוריו של סלאבן ביליץ' כאשר המועדון דורג במקום ה-19 בטבלת הפרמייר ליג.[90][91] כהונתו כמאמן הקבוצה החלה בהפסד 0–3 ליריבתה אסטון וילה בדרבי של מערב מידלנד {West Midlands derbies) כאשר המגן ג'ק ליברמור הורחק בכרטיס אדום לאחר עבירה גסה על ג'ק גריליש.[92] כתב ה-BBC, סיימון סטון, דיווח לאחר המשחק כי "אלרדייס עומד בפני עבודה קשה... אי אפשר להפריז בגודל המשימה הזו [להימנע מירידה]".[93] לקח שישה משחקים תחת כהונתו עד שוסט ברומיץ' השיגו ניצחון חוץ ב"דרבי של בלאק קאונטרי" (Black Country derby) נגד וולברהמפטון וונדררס שנגמר בתוצאה 2–3 לברומיץ'.[94] באותו חודש, הוא העיד כי זה "יהרוג" אותו אם יירד ליגה עם וסט ברומיץ' וכי הוא היה מודע לסיכונים הבריאותיים של חזרה לתפקיד ניהולי.[95][96] בינואר 2021, אלרדייס אמר ששלוש העברות נכשלו עבור וסט ברום, מכיוון שלאחר הברקסיט (פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי) השחקנים לא יכלו לקבל אישור עבודה.[97] באותו חודש דווח כי אלרדייס לא הצליח להשיג את החיזוק המיוחל. הוא רצה להחתים שני שחקנים נוספים לפני סגירת חלון ההעברות.[98] אף על פי שצבר כמה תוצאות בולטות, כמו ניצחון חוץ בלתי נשכח 2–5 נגד זוכת ליגת האלופות צ'לסי (כדורגל), הוא לא הצליח להשאיר את וסט ברומיץ' בליגה שכן הם ירדו לצ'מפיונשיפ ב-9 במאי לאחר הפסד חוץ 1–3 לארסנל.[99] זאת הייתה הפעם הראשונה בקריירה של אלרדייס שהוא חווה ירידת ליגה.[100] ב-19 במאי, לאחר הפסד 1–3 לוסטהאם, אישר אלרדייס כי יפרוש מתפקידו כמאמן בסוף עונת 21–2020, אף על פי שהמועדון הביע את רצונו שימשיך כמאמן בעונה הבאה.[101][102][103]

לידס יונייטד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 במאי 2023, אלרדייס מונה למאמנה של לידס יונייטד לאחר פיטוריו של חאבי גראסיה (מאמן כדורגל) כשנותרו ארבעה משחקים לסיום עונת 2022–2023. בזמן מינויו, לידס הייתה במקום ה-17, מחוץ לאזור הירידה בטבלה מבחינת הפרש שערים. במשחקו הראשון כמאמן ב-6 במאי, לידס הפסידה 1–2 בחוץ למנצ'סטר סיטי.[104] לידס סיימה בתיקו במשחקה הבא נגד ניוקאסל יונייטד, אך הפסידה בשני המשחקים האחרונים של העונה, 3-1 בחוץ לווסטהאם יונייטד ו-1–4 בבית לטוטנהאם הוטספר.[105] לידס סיימה את העונה במקום ה-19 בפרמייר ליג וכתוצאה מכך נשרה לצ'מפיונשיפ.[106] ביוני 2023, לאחר ירידת הקבוצה, הודיע המועדון כי אלרדייס עזב בהסכמה הדדית.[107] כפועל יוצא, אלרדייס הפך למאמן עם הקדנציה הקצרה ביותר עבור מאמן פרמייר ליג עם 30 ימים בלבד בלידס, ועבר את לס ריד בצ'רלטון את'לטיק שהחזיק בעבר בשיא עם קדנציה של 40 ימים.

סגנון אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלרדייס תומך נלהב של מדעי הספורט ומשתמש בטכנולוגיה וטכניקות חדשניות באימון קבוצותיו,[108] כגון ניתוח ביצועים ממוחשב ויוגה.[109] מרטין הארדי מהאינדפנדנט תיאר אותו כ"אחד מחלוצי מדעי הספורט בכדורגל האנגלי".[110] שחקנים ופרשנים לשעבר ציינו את ההכנה שלו כנקודת החוזק העיקרית שלו, מה שמאפשר לקבוצותיו ארגון ויציבות הגנתית טובים יותר. שחקנה לשעבר של בולטון קווין דייוויס הדגיש גם הוא את כישורי ניהול השחקנים של אלרדייס כנקודת חוזק. לאלרדייס יש מוניטין של שימוש בטקטיקות של מסירות ארוכות אם כי הוא אמר שתפיסה זו "שגויה לחלוטין".[111] שחקנה לשעבר של ניוקאסל לי קלארק, הגן על אלרדייס מביקורת על הטקטיקות שלו ואמר שאלרדייס צדק כשעבד קשה על מהלכים נייחים ועל ארגון קבוצתו.[112] כישרונו להפיק את המיטב מסגלים צנועים גם העניק לו מוניטין כ"מומחה הישרדות" שיכול להוביל מועדון שנאבק נגד הירידה בפרמייר ליג אל מחוץ לאזור הירידה.[113][114] הביקורת על טקטיקות הכדורים הארוכים שלו התגברה כאשר אימן את וסטהאם יונייטד בפרמייר ליג, כולל חוסר שביעות רצון מצד אוהדי וסטהאם עצמם.[115][116][117] בינואר 2014, לאחר תיקו 0-0 בסטמפורד ברידג', מאמנה של צ'לסי (כדורגל) ז'וזה מוריניו מתח ביקורת על סגנון המשחק של וסטהאם, והשווה אותו ל"כדורגל מהמאה ה-19".[118] באוקטובר 2014, טען אלרדייס כי המוניטין שלו על משחק של כדורים ארוכים "לא מבוסס על עובדות" ושימש כתירוץ על ידי מאמני יריבות כמו ארסן ונגר, דייוויד אולירי, גריים סונס ורפאל בניטס לאחר הפסדים לקבוצות אותן אימן אלרדייס.[5] אלרדייס כתב באוטוביוגרפיה שלו כי "כאשר הם בעטו כדור מ-50 יארד זו הייתה מסירה תרבותית; כשאנחנו עשינו את זה, זו הייתה פרסה מלאת תקווה". בשנת 2021, אלרדייס תואר על ידי פפ גווארדיולה כ"גאון" בשל יכולתו להציל מועדונים מירידת ליגה.[119]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא פגש את אשתו לין וורד כשהיה עדיין שחקן בקבוצת הנוער של בולטון וונדררס, והשניים נישאו ב-1 ביוני 1974. יש להם בן, קרייג (9 ביוני 1975), ובת, רייצ'ל (21 באפריל 1979). הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בולטון ביולי 2010.[120] בנוסף לקריירת הכדורגל שלו, אלרדייס ניהל גם מספר עסקים, כולל חברת חלפים לרכבים, מסעדת מזון מהיר, מועדון חברתי, פאב, בר פסנתר ומסעדת פאב. הוא פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, ביג סם (big sam), באוקטובר 2015.[121] בינואר 2013, אלרדייס קיבל פיצויים "משמעותיים", שלא נחשף גובהם, ממנהל בלקבורן רוברס לשעבר, סטיב קין. ב-2011, קין הוקלט בבר בהונג קונג בטענה כי אלרדייס פוטר מתפקידו בבלקבורן רוברס בשל היותו "נוכל".[122] במאי 2019, נכדו של אלרדייס, ששמו גם הוא סם, חתם באוקספורד יונייטד לאחר שהיה בעבר שחקן קבוצת הנוער של מנצ'סטר יונייטד וברי (כדורגל).[123] אלרדייס שימש כמאמנן של קבוצות אנגליות ב־Soccer Aid בשנים 2012, 2014, 2016, 2018, 2019 ו-2020.[124][125]

האשמות בשחיתות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקירה של התכנית "פנורמה" משנת 2006

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בספטמבר 2006, סרט תיעודי של ה־BBC פנורמה טען כי אלרדייס ובנו, קרייג, קיבלו תשלומים מסוכנים בתמורה להחתמת שחקנים מסוימים. אלרדייס הכחיש את ההאשמות, ולא הוגשו נגדו כתבי אישום רשמיים. שני סוכנים, טני ירימה ופיטר הריסון, צולמו בסתר, וכל אחד בנפרד טען כי שילמו לאלרדייס דרך בנו. אלרדייס הכחיש שקיבל או ביקש שוחד.[126] אחרים שהיו מעורבים בעבירות העוולות היו הארי רדנאפ, קווין בונד ופרנק ארנסן. כתוצאה מההאשמה, אלרדייס סירב לדבר עם ה־BBC.[127] בעוד שהוא גם הצהיר שהוא עומד לתבוע את גוף השידור כדי לטהר את שמו,[128] אלרדייס נמנע מהגשת תביעות דיבה מכיוון שנאמר לו שתביעה בגין פגיעה במוניטין היא תהליך יקר אשר גוזל זמן. הדו"ח הסופי של חקירת סטיבנס שפורסם ביוני 2007 הביע חששות בנוגע למעורבותו של קרייג אלרדייס בכמה עסקאות, וקבע כי: "החקירה נותרה מודאגת מניגוד העניינים שלדעתה קיים בין קרייג אלרדייס, אביו סם אלרדייס - המנהל דאז בבולטון - לבין המועדון עצמו."[129] אלרדייס הצהיר כי החקירה הייתה תרגיל של יחסי ציבור וכי המסקנה בדבר "ניגוד עניינים" הייתה "רמיזה, ללא עובדות כלשהן".

הסיטואציה עם ראוול מוריסון ב־2014

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2014, דניאל טיילור, כתב כדורגל ראשי של הגרדיאן ושל האובזרבר כתב כי שחקן וסטהאם ושחקנה בעל הפטנציאל של נבחרת אנגליה בכדורגל ראוול מוריסון הרגיש שהוא "נתון ללחץ ניכר" מצד אלרדייס לחתום על חוזה עם סוכן הכדורגל מארק קרטיס, שייצג את אלרדייס עצמו ומספר שחקני וסטהאם אחרים, ביניהם קווין נולאן, ג'יימס טומקינס, ג'ק קוליסון, מאט ג'רוויס, אנדי קארול ויוסי יאסקלאינן.[130] קרטיס הואשם ובסופו של דבר זוכה על ידי התאחדות הכדורגל במהלך חקירת 2008 על עסקאות העברות בלתי חוקיות של לוטון טאון. קרטיס הגיב לטענות באומרו שהן "שטויות", בעוד אלרדייס דיבר על כך שמוריסון התלונן על "פציעה במפשעה" בעוד שהצוות הרפואי של המועדון לא מצא "שום בעיה", והתייחס ל"בעיות משמעת בעבר" של השחקן.[131] מוריסון הושאל בסופו של דבר לקווינס פארק ריינג'רס מהפוטבול ליג צ'מפיונשיפ למשך שארית עונת 2013/2014.[132]

החקירה של הדיילי טלגרף משנת 2016

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2016, כתבי הדיילי טלגרף צילמו את אלרדייס שמונה זה מכבר למאמן נבחרת אנגליה בכדורגל, כשהוא לכאורה מציע לייעץ כיצד לעקוף את חוקי התאחדות הכדורגל (FA) בנוגע לבעלות על שחקנים על ידי צד שלישי, ולנהל משא ומתן על עסקה בסך 400,000 ליש"ט, בכפוף לאישור התאחדות הכדורגל.[133] לאחר פרסום ההקלטות, אלרדייס עזב את תפקידו כמאמן נבחרת אנגליה בהסכמה הדדית עם התאחדות הכדורגל, וקבע כי עשה "טעות בשיקול הדעת".[134] רוברט סאליבן, מנהל האסטרטגיה בהתאחדות הכדורגל, אישר מאוחר יותר לוועדת התרבות, התקשורת והספורט של בית הנבחרים כי דבריו של אלרדייס היו "הצהרה עובדתית ונכונה בנוגע לחוקי המשחק האנגלי ובעלות על שחקנים על ידי צד שלישי".[135] לאחר בדיקה של משטרת לונדון, אלרדייס זוכה מכל עבירה, כאשר הדיילי טלגרף הבהירו כי הם "לא רמזו שאלרדייס עבר על החוק", אם כי הסכים שהוא היה "טיפש".[136] בשיחה עם ה"אובזרבר", אמר מרטין גלן, מנכ"ל התאחדות הכדורגל, כי "זוהי טרגדיה שבסופו של דבר נאלצנו להיפרד ממנו [אלרדייס] בגלל - אתם יודעים - המלכוד".[137]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סם אלרדייס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Barry Hugman's Footballers - Sam Allardyce, barryhugmansfootballers.com
  2. ^ Sam Allardyce: If I don't buy at least two players then I fear all our, The Standard, ‏2012-12-14
  3. ^ Burt, Jason; Amofa, Richard (2016-09-27). "Sam Allardyce loses job as England manager and may face further disciplinary action from the FA". The Telegraph.
  4. ^ Nikki Onyafuye, Sam Allardyce Scots parents' heartbreaking decision to be buried 250 miles apart, Daily Record, ‏2019-07-14
  5. ^ 1 2 https://www.telegraph.co.uk/sport/football/teams/west-ham/11186527/Sam-Allardyce-West-Hams-owners-are-best-Ive-ever-had-and-deserve-this-success-after-not-sacking-me.html
  6. ^ "Q&A: Bolton boss Sam Allardyce". 2001-05-30.
  7. ^ James Whaling, Sam Allardyce ALMOST received England call-up as a player - here's why he didn't, Irish Mirror, ‏2016-09-02
  8. ^ NASL-Sam Allardyce, www.nasljerseys.com
  9. ^ Alyson Rudd, Sam Allardyce awaits his next big calling, www.thetimes.com, ‏2008-11-22
  10. ^ Taylor, Daniel (2001-02-13). "Bolton buzzing again as Allardyce builds for future". The Guardian.
  11. ^ The Big Interview: Sam Allardyce, www.thetimes.com, ‏2005-01-02
  12. ^ Football Club History Database - Blackpool, www.fchd.info
  13. ^ Jackson, Jamie (2006-03-19). "Is Sam the big man for England?". The Guardian.
  14. ^ "The pressure of the play-offs". 2001-05-10.
  15. ^ "Bolton snap up Pedersen". 2001-07-03.
  16. ^ "Bolton seal survival". 2003-05-11.
  17. ^ Martyn Herman·3 min read, Leicester, Southampton and Villa hint at shake-up at the top, Yahoo Sports, ‏2020-11-10
  18. ^ "Allardyce resigns as Bolton boss". 2007-04-29.
  19. ^ "Lee appointed manager of Bolton". 2007-04-30.
  20. ^ "Newcastle name Allardyce as boss". 2007-05-15.
  21. ^ "Newcastle 2-2 Derby". 2007-12-23.
  22. ^ "Wigan 1-0 Newcastle". 2007-12-26.
  23. ^ https://web.archive.org/web/20081222031607/http://www.nufc.premiumtv.co.uk/page/NewsDetail/0%2C%2C10278~1210966%2C00.html
  24. ^ Blackburn Rovers v West Bromwich Albion, 24 May 2009 - 11v11 match report, www.11v11.com
  25. ^ Rekordan transfer: Kalinić u Blackburnu!, hajduk.hr (בקרואטית)
  26. ^ https://web.archive.org/web/20090829064034/http://www.rovers.co.uk/page/NewsDetail/0%2C%2C10303~1779869%2C00.html
  27. ^ "A Villa 6-4 Blackburn (agg 7-4)". 2010-01-20.
  28. ^ "Aston Villa v Blackburn Rovers, 09 May 2010". 11v11.com.
  29. ^ "Blackburn sack manager Allardyce". 2010-12-13.
  30. ^ Hunter, Andy (2010-12-13). "Sacked Blackburn manager Sam Allardyce 'shocked and disappointed'". The Guardian.
  31. ^ Conn, David (2010-12-21). "How an agent came to hold so much power at Blackburn Rovers". The Guardian.
  32. ^ Hytner, David (2010-12-16). "Steve Kean finds value of friends in high places at Blackburn Rovers". The Guardian.
  33. ^ Sam's the man | News | Latest News | News | West Ham United, www.whufc.com
  34. ^ Access Restricted, www.telegraph.co.uk
  35. ^ Hammers snap up Faye | News | Latest News | News | West Ham United, www.whufc.com
  36. ^ Hammers nab Nolan | News | Latest News | News | West Ham United, www.whufc.com
  37. ^ "West Ham sign former Bolton midfielder Joey O'Brien". BBC Sport. 2011-07-30.
  38. ^ "West Ham sign Bolton midfielder Matt Taylor". BBC Sport. 2011-07-23.
  39. ^ "West Ham sign George McCartney on loan from Sunderland". BBC Sport. 2011-08-10.
  40. ^ Hammers bag Baldock | News | Latest News | News | West Ham United, www.whufc.com
  41. ^ Hammers snap up Papa | News | Latest News | News | West Ham United, www.whufc.com
  42. ^ Hammers grab Guy | News | Latest News | News | West Ham United, www.whufc.com
  43. ^ Hammers nick Maynard | News | Latest News | News | West Ham United, origin-www.whufc.com
  44. ^ "West Ham United sign Ricardo Vaz Te from Barnsley". BBC Sport. 2012-01-31.
  45. ^ West Ham move for Morrison | News | Latest News | News | West Ham United, www.whufc.com
  46. ^ "Sam Allardyce defends West Ham style after fan chants". BBC Sport. 2012-03-28.
  47. ^ Access Restricted, www.telegraph.co.uk
  48. ^ "West Ham United to sign Jussi Jaaskelainen from Bolton". BBC Sport. 2012-06-13.
  49. ^ "Mohamed Diame to join West Ham from Wigan on a three-year deal". BBC Sport. 2012-06-20.
  50. ^ "West Ham sign Mali striker Modibo Maiga on four-year deal". BBC Sport. 2012-07-17.
  51. ^ "West Ham sign Alou Diarra for £2m from Marseille". BBC Sport. 2012-08-10.
  52. ^ "James Collins joins West Ham from Aston Villa for £2.5m". BBC Sport. 2012-08-01.
  53. ^ "West Ham agree £10.75m deal for Wolves winger Matt Jarvis". BBC Sport. 2012-08-22.
  54. ^ "Andy Carroll: Liverpool striker joins West Ham on loan". BBC Sport. 2012-08-30.
  55. ^ "Yossi Benayoun to join West Ham on loan from Chelsea". BBC Sport. 2012-08-31.
  56. ^ "Allardyce aiming to keep Carroll". BBC Sport.
  57. ^ "Sam Allardyce: West Ham boss signs new two-year contract". BBC Sport. 2013-05-11.
  58. ^ "West Ham boss Sam Allardyce named Barclays Premier League Manager of the Month". Sky Sports.
  59. ^ Standard Sport, "Fat Sam out" - West Ham fans hold up anti Sam Allardyce banner during, The Standard, ‏2014-04-26
  60. ^ Access Restricted, www.telegraph.co.uk
  61. ^ "Sam Allardyce: West Ham United announce manager is staying". BBC Sport. 2014-05-20.
  62. ^ "Teddy Sheringham returns to West Ham as attacking coach". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2014-05-30.
  63. ^ "Robbie Savage on Louis van Gaal's start at Man Utd". BBC Sport. 2014-10-24.
  64. ^ FIVE reasons why Big Sam deserves a new contract at West Ham, Forever West Ham, ‏2014-10-23
  65. ^ West Ham exceed Allardyce's expectations, www.premierleague.com
  66. ^ "Premier League - Final Day as it happened". BBC Sport.
  67. ^ "West Ham: Sam Allardyce says decision to leave 'was mutual'". BBC Sport. 2015-05-24.
  68. ^ Taylor, Louise (2015-05-24). "West Ham confirm Sam Allardyce's contract will not be renewed". The Guardian.
  69. ^ 1 2 https://www.bbc.com/sport/football/34491345
  70. ^ "Sunderland 3-0 Newcastle United". BBC Sport. 2015-10-23.
  71. ^ Milos Markovic, Sunderland 0-1 Liverpool: Fifth defeat in a row leaves Black Cats deep in the relegation zone, Soccer News, ‏2015-12-30
  72. ^ "Liverpool 2-2 Sunderland". BBC Sport. 2016-02-05.
  73. ^ "Adam Johnson sacked by Sunderland after child sex charge admission". BBC Sport. 2016-02-11.
  74. ^ "Norwich City 0-3 Sunderland". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2016-04-15.
  75. ^ "Sunderland 3-0 Everton". BBC Sport. 2016-05-09.
  76. ^ Rio Ferdinand praises Sam Allardyce after Sunderland avoid the drop, www.hitc.com, ‏2016-05-12
  77. ^ "Sam Allardyce named England manager by the Football Association". BBC Sport. 2016-07-22.
  78. ^ "Slovakia 0-1 England". BBC Sport. 2016-09-03.
  79. ^ "Sam Allardyce appointed Crystal Palace manager as Alan Pardew's successor". BBC Sport. 2016-12-23.
  80. ^ sport, Guardian (2017-02-01). "Premier League ins and outs from the transfer window – how did your club do?". The Guardian.
  81. ^ Allardyce put out the flames at Palace, now the rebuilding starts, The Independent, ‏2017-05-15
  82. ^ "Sam Allardyce: Crystal Palace manager resigns after five months in charge". BBC Sport. 2017-05-23.
  83. ^ "Sam Allardyce: Former England & Crystal Palace boss open to international job". BBC Sport. 2017-07-19.
  84. ^ "Sam Allardyce: New Everton boss signs deal until the summer of 2019". BBC Sport. 2017-11-30.
  85. ^ Everton v Huddersfield Town | 2017/2018 | Premier League | Overview, www.premierleague.com
  86. ^ Joe Rimmer, Everton fans argue over Allardyce style after WBA draw, Liverpool Echo, ‏2017-12-26
  87. ^ Joe Rimmer, Allardyce says the best of his Everton won't show until next season, Liverpool Echo, ‏2017-12-30
  88. ^ https://x.com/SkySportsStatto/status/996683148028272640
  89. ^ "Sam Allardyce: Everton manager sacked after six months in charge". BBC Sport. 2018-05-16.
  90. ^ "Sam Allardyce: West Brom appoint former England boss to replace Slaven Bilic". BBC Sport. 2020-12-16.
  91. ^ Doyle, Paul (2020-12-17). "Sam Allardyce is back at square one with West Brom and 'ready for the battle'". The Guardian.
  92. ^ "West Bromwich Albion 0-3 Aston Villa: Sam Allardyce's reign starts with defeat". BBC Sport. 2020-12-18.
  93. ^ "Sam Allardyce: How big is the task facing the new West Brom manager?". BBC Sport. 2020-12-20.
  94. ^ "Wolves 2-3 West Brom: Matheus Pereira's double secures Baggies win in Black Country derby". BBC Sport. 2021-01-14.
  95. ^ Wilson, Paul (2020-12-19). "'It would kill me to be relegated': Sam Allardyce begins latest escape bid". The Guardian.
  96. ^ "Sam Allardyce: New West Brom manager considered health risks of management return". BBC Sport. 2020-12-19.
  97. ^ "Sam Allardyce: West Brom transfer plans hit by Brexit regulations". Sky Sports (באנגלית בריטית).
  98. ^ Joseph Masi, West Brom boss Sam Allardyce forced to lower sights in window, www.expressandstar.com, ‏2021-01-25
  99. ^ "Arsenal 3-1 West Bromwich Albion: Baggies relegated after defeat". BBC Sport. 2021-05-07.
  100. ^ Gary Jacob, Sam Allardyce relegated from top flight for first time as manager with West Bromwich Albion, www.thetimes.com, ‏2021-05-09
  101. ^ A statement from Sam Allardyce | West Bromwich Albion, www.wba.co.uk
  102. ^ "Sam Allardyce: West Bromwich Albion manager to leave at end of season". BBC Sport. 2021-05-19.
  103. ^ "Sam Allardyce to step down as West Brom head coach at end of season". Sky Sports.
  104. ^ "Man City 2-1 Leeds: Ilkay Gundogan scores twice to send Premier League leaders four points clear". BBC Sport. 2023-05-05.
  105. ^ Leeds United - Scores & Fixtures - Football, BBC Sport
  106. ^ What Leeds United fans did to £13m man after relegation confirmed v Spurs, Yorkshire Evening Post, ‏2023-05-29
  107. ^ Sam Allardyce to leave Leeds United by mutual agreement - Leeds United, www.leedsunited.com
  108. ^ The hidden side of Sam Allardyce, The Independent, ‏2012-03-23
  109. ^ Taylor, Louise; Jackson, Jamie; Steinberg, Jacob (2015-10-16). "Sam Allardyce: the inside story of his life as a manager before Sunderland". The Guardian.
  110. ^ How Allardyce has revived Sunderland, The Independent, ‏2015-12-05
  111. ^ "Sam Allardyce claims his reputation for being a long-ball merchant is 'utterly wrong'". Sky Sports (באנגלית בריטית).
  112. ^ Lee Ryder, Sam Allardyce is no long ball merchant, says former Newcastle United favourite Lee Clark, Chronicle Live, ‏2015-10-24
  113. ^ Laurence, Martin (2016-04-20). "Is appointing Sam Allardyce a reliable way of avoiding relegation?". The Guardian.
  114. ^ Martin Hardy, Sam Allardyce – the battling survival expert who loves a mission impossible, www.thetimes.com, ‏2020-12-16
  115. ^ "Fulham 2-1 West Ham: Allardyce Running Out Of Allies As West Ham Plunge To 19th". HuffPost UK. 2014-01-01.
  116. ^ FourFourTwo Staff published, Gold defends Allardyce tactics, FourFourTwo, ‏2013-07-29
  117. ^ https://web.archive.org/web/20140201223350/http://www.ftbpro.com/web/20140201223350/http:/www.ftbpro.com/posts/connor.whelan/639087/is-sam-allardyce-the-man-to-take-west-ham-forward
  118. ^ "Jose Mourinho: Chelsea boss says West Ham's style is '19th Century'". BBC Sport. 2014-01-29.
  119. ^ "Pep Guardiola: West Brom manager Sam Allardyce 'a genius', says Manchester City boss". BBC Sport. 2021-01-25.
  120. ^ "University makes Big Sam a doctor". 2010-07-15.
  121. ^ Access Restricted, www.telegraph.co.uk
  122. ^ "Steve Kean pays Sam Allardyce damages over 'crook' claim". BBC Sport. 2013-01-16.
  123. ^ "Sam Allardyce: Teenage centre-back signs for Oxford United". BBC Sport. 2019-05-22.
  124. ^ Author, Sam Allardyce and Bradley Walsh confirmed as England’s Soccer Aid management team, Shoot, ‏2018-05-22
  125. ^ "Soccer Aid: Wayne Rooney to manage England with Sam Allardyce as co-manager". BBC Sport. 2020-08-20.
  126. ^ "Agents claim manager was bribed". 2006-09-19.
  127. ^ Campbell, Denis; Wilson, Paul (2006-09-24). "Stevens 'bung' probe identifies 50 suspect Premiership transfers". The Guardian.
  128. ^ "Allardyce planning to sue the BBC". 2006-09-25.
  129. ^ Access Restricted, www.telegraph.co.uk
  130. ^ Taylor, Daniel (2014-02-15). "Ravel Morrison's unravelling at West Ham United is a tremendous waste". The Guardian.
  131. ^ "Ravel Morrison: How West Ham player has turned his life around". BBC Sport. 2013-10-18.
  132. ^ Hytner, David (2014-02-13). "Ravel Morrison to join QPR on loan to boost promotion hopes". The Guardian.
  133. ^ "Sam Allardyce: England manager allegations investigated by FA". BBC Sport. 2016-09-27.
  134. ^ "Sam Allardyce: England manager leaves after one match in charge". BBC Sport. 2016-09-27.
  135. ^ Oral evidence - The governance of football - 17 Oct 2016, data.parliament.uk
  136. ^ Access Restricted, www.telegraph.co.uk
  137. ^ Gibson, Owen (2016-10-22). "FA's Martin Glenn: 'Why does the England shirt weigh so heavy?'". The Guardian.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סם_אלרדייס&oldid=42636888"